האלופה: הסיפור המדהים של ברוס ג'נר
הוא היה אלוף קרב 10 שנכנס לספרים. באולימפיאדה קרע את המסלול וניתר לגבהים. ואז החליט להביא לידי מימוש את מה שהרגיש כל חייו - ולהפוך לאישה. עכשיו היא מככבת במדורי הרכילות (ואף מילה על קים קרדשיאן), משגעת את חובבי האתלטיקה ומטריפה את העולם, שלא שוכח לברוס ג'נר את הישגיו המרשימים באתלטיקה. הוד מלכותה מתרגשת
ב-30.7.1976, באצטדיון האולימפי במונטריאול, הצדיק ברוס ג'נר את כינויו כ"מלך האתלטים". לא רק שזכה במדליית הזהב במקצוע המורכב והמגוון באתלטיקה בפרט, ואולי בספורט בכלל, קרב 10 - אלא גם שבר את שיא העולם דאז.
אחרי שינוי המין: גל תומכים מפורסמים בברוס ג'נר
ג'נר השיג 8634 נקודות, תוצאה שנחשבת לנהדרת עד היום, למרות העובדה שהושגה לפני כמעט 40 שנה. בדירוג העכשווי היא מדורגת במקום ה-26 בכל הזמנים. מיליונים בארה"ב ראו בו גיבור לאומי.
במדינות אחרות היה "רק" גיבור ספורט, ששמו נישא בהערצה בפי הצעירים של שנות ה-70. מי האמין שבדיוק בתקופת הזוהר שלו כספורטאי, לאחר שיצא משערי האצטדיון במונטריאול, הוא יחליף מדים במלון, ילבש בגדי אישה (כך סיפר באחרונה) ויחל להסתובב איתם ברחובות. לא שרצה להסתתר מחיבוק ההמון - אלא פשוט מכיוון שזה מה שנהג לעשות מאז גיל 8, כשלבש את בגדי אמו, אסתר. כך המשיך לעשות גם בבגרותו.
רק ברוס ג'נר ידע שישנם שני ברוס ג'נר. אולי הקרובים ביותר אליו ידעו את הסוד הכמוס שנשמר. "המוח שלי חושב כמו אישה", אמר בראיון חושפני לדיאנה סווייר ברשת ABC. מסיפור של הצלחה ספורטיבית אדירה הפך לסיפור רכילותי מהמדרגה הראשונה. אלוף קרב 10, ועוד ברוס ג'נר הנערץ, שינה את מינו. לא ייאמן. ולא, הוא לא עשה זאת, כפי שאמר פעם בהומור, למטרות יחצ"נות עבור ביתו החורגת קים קרדישיאן, מלכת הריאליטי.
כאשר צלמי פפארצי איתרו לפני שנה את המוסד בו עבר ניתוח לשינוי מין, הוא חשב להתאבד. כך סיפר לאחרונה. וזה לא שהוא חש בושה מעצם הפיכתו לאישה - חדירת המצלמות אל נבכי הסיפור הפרטי שלו הטרידה אותו. בסוף בחר בחיים למען אלו, כך אמר פעם, "שצריכים אותי".
נכנס להיסטוריה
ובכל מקרה, כפי שהעידו שלוש נשותיו, הוא היה גבר ובעל במלוא מובן המילה. יש לו שישה ילדים, שניים מכל אחת מהנשים: ברטון (37), קסנדרה ליון (35), ברנון (34) ברודי (32) קנדל (20) וקיילי (18). הוא אמנם אישה עכשיו, ועדיין, קשה שלא להרחיב את הדיבור גם על הגבר לשעבר, ברוס ג'נר (בראיון ביקש ממסוייר לקרוא לו/לה "הוא" דווקא). אלוף קרב ה-10, אחד מגדולי האתלטים במקצוע.
המקבילים לו כולם מפורסמים עבור חובבי האתלטיקה, חלק מההיסטוריה: דיילי תומפסון הבריטי (ממנו נטל את שיא העולם הראשון), דן אובריין האמריקני, יורגן הינגזן וגידו קרצ'מר הגרמנים וכמובן תומס דבוז'אק הצ'כי, שהיה הכי קרוב ל-9000 נקודות אך הסתפק ב-8894, ובן ארצו רומן שברלה שפרץ את מחסום ה-9000 והשיג 9026. והוא גם מוזכר באותה נשימה עם השיאן הנוכחי אשטון איטון מארה"ב, בעל 9036 הנקודות. בסופו של דבר, אם התוצאה שהושגה על-ידי ג'אנר ב-1976 נחשבת גם בחלוף 40 שנה, פירושה ששיא אחר היא כבר הצליחה לשבור – שיא בחיי מדף.
ויליאם ברוס (שמו המלא) ג'נר נולד במאונט קיסקו, ניו-יורק, כאחד מארבעה ילדים להוריו. שמות אחיותיו ליסה ופים, שמות אחיו ברוס וברט - האחרון נספה בילדותו בתאונת דרכים. האתלטיקה הייתה רק אחד מארבעה ענפים שבהם עסק בתיכון. האחרים היו כדורגל, כדורסל וסקי מים. מאוחר יותר, כשגילה כי יש לו את התכונות להיות "לוחם" בכיר בקרב 10, הוא התמקצע בו. בהיותו בן 23 כבר ייצג את ארה"ב באולימפיאדת מינכן וסיים בה במקום ה-10 עם 7722 נקודות. התחלה לא רעה.
באותה עת ייצרו המדינות שמעבר למסך הברזל, עשור וחצי לפני קריסתו, אלופים בשפע ובכל מקצוע. ובכל זאת, ג'נר שבר את שיאו של ניקולאי אבילוב מברית המועצות והעמיד אותו על 8524 נקודות ביוג'ין, אוראגון. היה זה ב-1975. חודש לפני פתיחת המשחקים האולימפיים במונטריאול חזר ג'נר לאוראגון, תיקן את השיא ב-14 נקודות נוספות, והעמיד אותו על 8538 נקודות. יוג'ין, אוראגון, הייתה עיר מרכזית בסצנת האתלטיקה של ארה"ב. אביו, שאהב כמובן את הישגיו, תיאר אותו כ"חזק וכוחני". כה שונה מהצד האחר שלו, שאביו לא ממש ידע עליו.
אולימפיאדת החלומות
ואז הגיעה האולימפיאדה. במשך יומיים נתן ג'נר הופעה יוצאת מהכלל. התחיל בריצת 100 מטרים שבה קבע תוצאה של 10.94, המשיך בקפיצה למרחק (7.22 מטרים) והגביר קצב בהדיפת כדור ברזל אימתנית עבור לוחם קרב 10 (15.35). לקראת סוף היום הראשון עוד הצליח לקבוע תוצאה של 47.51 שניות במקצה ה-400 מטרים, וכן ניתר ל-2.03 מטרים בקפיצה לגובה.
את היום השני פתח ג'נר ביתרון ברור, אותו הוא הגדיל בריצת 110 מ' משוכות ל-14.84 ש' ובזריקת דיסקוס ל-50.04 מ'. עבר 4.80 מ' בקפיצה במוט והטיל את הכידון (הישן) למרחק של 68.52 מ'. והסיומת שלו? ברוס קרע את המסלול במקצה ה-1500 ועצר את השעונים על 4:12.51 דקות.
חיבור הנקודות נתן לו 8618 - עוד שיא עולם חדש, תוצאה שעודכנה נוכח שינויים בניקוד לאחר מכן. שיא שהחזיק מעמד ארבע שנים ונשבר בידי הבריטי המעופף דיילי תומפסון (8622 נקודות). הרחק מאחוריו
במונטריאול הגיעו גידו קרצ'מר הגרמני (8411 נקודות) והאלוף האולימפי היוצא ניקולאי אבילוב, שהסתפק ב-8369 נקודות.
בתקופה ההיא דובר על ג'נר כאחד שהקדים את זמנו. צריך להזכיר כי אחרי אולימפיאדת מונטריאול חלה שביתת-נשק אולימפית בין המעצמות לאורך 12 שנה. ב-1980 החרימה ארה"ב את אולימפיאדת מוסקבה בגלל פלישת ברית-המועצות לאפגניסטן, ומאולימפיאדת לוס-אנג'לס נעדרו מדינות המזרח כ"נקמה". רק ב-1988, שנתיים לפני קריסת החומות, שבו מדינות המזרח והמערב להתחרות כתף-אל-כתף באולימפיאדת סיאול.
אישיות מיוחדת
אז איך היה ג'נר האתלט, לפני שפרשת שינוי המגדרים הגיעה לראש עמודי החדשות? איזה טיפוס היה צריך להיות כדי להצליח בצורה מוחלטת כל-כך בקרב 10? ביקשנו מד"ר יואב מקל, פיזיולוג מאמץ בכיר במכללת מכון וינגייט, לחוות את דעתו. "מבחינה פיזיולוגית, מקצוע הקרב 10 נותן יתרון לבעלי הכוח והמהירות, שהם נתונים אנאירוביים. אבל יש עוד דברים חשובים בצד הפסיכולוגי, אלמנטים נפשיים ועקשנות שדרושים כדי להתחרות בעומס ובאינטנסיביות כזו, עם אימונים קשים. בקיצור, דרוש לשם כך מבנה נפשי מיוחד המאפיין אנשים חזקים".
זה מתיישב עם ברוס ג'נר כפי שאנחנו שומעים עליו היום?
"אני לא יודע בדיוק מה קורה איתו עכשיו, אבל התכונות שמניתי עזרו לו להגיע לפסגות. כדי להיות ברמה של ברוס ג'נר בזמנו בקרב 10, דרושה אישיות מיוחדת".
הופתעת מהגילויים החדשים עליו?
"כן, הופתעתי".
ותוספת שלנו: גם כדי לעמוד בנטל ובלחץ של שינוי מגדר, ועוד כזה שמתרחש בצורה מתוקשרת כל-כך, דרושה אישיות מיוחדת. לא על מנת שתקבע תוצאות מדהימות באתלטיקה, אלא כדי שתתפקד כראוי בחיים החדשים שלה. תחת הגוף החדש שלה. וזה לגמרי לא פשוט, גם עבור אחד שחווה את קושי התחרויות בקרב 10.
לפנייה לכתב/ת 
