הגברת הזקנה: בלוג פלייאוף ה-NBA

ארבע קבוצות שהשלימו את העבודה בלי לבזבז זמן חיכו עד הלילה (בין רביעי לחמישי) כדי לגלות מי היריבה שלהן בחצי הגמר. הבוקר אחת מהן כבר גילתה. רגע לפני שהסיבוב הראשון מפנה את מקומו לשלבים המתקדמים, הקרבות נמשכים.

• ממפיס בשלב הבא, אטלנטה קרובה לשם
• הקרב האמיתי: דייויד בלאט מול הפרשנים בארה"ב
  

הלילה שהיה

האקס: אטלנטה - ברוקלין 97:107 (2:3 לאטלנטה בסדרה)

הסדרה הכי אנדרייטד סיפקה עוד סיבה טובה להעריך אותה. אטלנטה חזרה הביתה וגם חזרה לנצח, אבל זה לא אומר שברוקלין הפסיקה למרר לה את החיים. ההוקס שוב עבדו קשה מאוד כדי ליטול את ההובלה ונתקלו באלן אנדרסון, צהוב לשעבר, שהמשיך להיות בגדר ההברקה של הנטס בסיבוב הזה. הפעם הוא כיכב עם 23 נקודות שלו ולא פחות חשוב מזה, גם עם מהלך אחד להיילייטס השבועי ולתיק העבודות שלו.

ההברקה של הנטס. אלן אנדרסון(צילום: רויטרס)

12 נקודות של ג'ראט ג'ק ברבע הרביעי עשו להוקס התקף לב, אלא שלהם היה את ג'ף טיג, שעם 7 נקודות בקלאץ' עזר לבודנהולצר לשרוד עוד משחק מיוזע מול יריבה סופר עקשנית

. ברוקלין תנסה לא להישאר רק עם מחמאות אחרי המשחק השביעי בשישי בלילה, אבל אם לא תחול תפנית מרעישה ביחסי הכוחות, סביר להניח שזה בדיוק מה שיקרה.

החימום: ממפיס - פורטלנד 93:99 (1:4 לממפיס בסדרה)

שום טוויסט בעלילה לא נרשם הלילה בסדרה המאכזבת של הסיבוב הראשון. העניינים התנהלו כסדרם: למרקוס אלדריג' (שמוזכר כמחליף של טים דאנקן בסן אנטוניו בשנה הבאה) המטיר זריקות בלי לראות אף אחד ממטר (5 מ-18), דמיאן לילארד היה באותו ראש (8 מ-19) והגריזליס ניצלו זאת בפעם הרביעית, ובכל הדרכים שהם העלו על דעתם (38:56 בריבאונדים, למשל). לפחות קיבלנו מכל זה סדרת חצי גמר ראשונה לחכות לה: ממפיס מול גולדן סטייט. ואיזו סדרה זאת תהיה.

הזרקור

ההחלטה: ל.א קליפרס - סן אנטוניו 111:107 (2:3 לספרס בסדרה)

זה היה משחק מוזר ומשוגע, ובחלקו גם לא מהנה לצפייה. בעיקר לא לאלה שאוהבים את הכדורסל שלהם אירופאי ומתוקתק. וכמו בפרקים הקודמים שוב כיכב בו מוטיב הדרמה, שהיה שם גם קודם כדי לחפות על דברים מעוררי התנגדות כמו האק א ג'ורדן מסיבי (והפעם בסדרת עבירות מחרפנת במיוחד של פאטי מילס על המזוקן של דוק ריברס. התוצאה: 16 ביקורים על הקו, 7 מהם נגמרו בטוב) והחלטת שיפוט גבולית. במקרה הזה היא גם הייתה מכריעת משחק והתבססה על חוק כדורסל אמריקאי למהדרין, שנתקע באוקיינוס ולא הגיע ליורוליג.

ההחלטה שהרסה עונה שלמה?(צילום: AP)

אבל עזבו חוקים וסוגיות משחק פרובלמטיות, לא באמת צריך לתת להן להפריע לנו ממה שאנחנו מקבלים משתי הקבוצות האלה במהלך הימים האחרונים. שתיהן יוצרות עם כל משחק שעובר טרילוגיית פלייאוף משובחת, שבפרק השישי שלה התעכבה על סוגיה בשם: כישרון מול שיטה. ושוב הוכח שברגעי האמת, סדר וארגון מנצחים כדורסל אישי, גם אם הוא בא לידי ביטוי במלוא הדרו. גם אם בקבוצה אחת משחק ההרקולס של הליגה (בלייק גריפין) ובקבוצה השנייה שני שחקנים שרצים כמו זברה (טים דאנקן ובוריס דיאו).

לפעמים נראה כאילו סן אנטוניו נמצאת בדעיכה. זאת לא רק תחושה, זה מדעי: הדוגמא הכי טובה לכך טמונה במנוע הנצחי שלה, טוני פארקר, שסובל מעונה מג'עג'עת מאוד במונחיו. במשחק הקודם הוא החטיא 4 זריקות עונשין רצופות בדקות הקובעות שעזרו לקליפרס לגנוב את המשחק. הפעם הוא נעצר על 5 מ-15 בלבד מהשדה; סוג של מדגם מייצג לכושר הנוכחי שלו. מ-14.4 נקודות למשחק בעונה הרגילה הוא יורד ל-9.6 בסדרה, ומ-78.3 אחוזים מהקו הוא צונח ל-58.8. מאנו ג'ינובלי חווה נסיגה דומה: אם במהלך העונה הסדירה הוא קלע 10.5 נקודות בממוצע, בסדרה הוא מסתפק ב-9.0 בלבד. חוץ מדאנקן (שדווקא הציג גרף עלייה בפלייאוף ועלה ל-17.2 נקודות), שתי הצלעות האחרות בביג 3 המיתולוגי של פופ לא בשיאן.

סובל מעונה מג'עג'עת מאוד במונחיו. פארקר(צילום: AFP)

אבל סן אנטוניו לא נגמרת בביג 3. יש לה ספסל שלא מאכזב אף פעם (וקלע שלשום 48 נקודות). וגם מאמן פלדה עם עקרונות ברורים. ובעיקר שקט נפשי לנוכח העובדה שהיא כבר הייתה שם, על פסגות גבוהות יותר עם אוויר דליל יותר ומול קבוצה לא פחות אנרגטית מל.א קליפרס. והיא יודעת בדיוק מה צריך לעשות כדי להגיע לפסגות האלה שוב, גם אם בדרכה עומדים מאגרי היכולות של כריס פול. והכל ברוגע, בלי מניירות ובלי לקפוץ מעל הפופיק.

מצד שני, אף אחד לא יכול להבטיח שאותו פול לא יגרור את הספרס למשחק שביעי. אם הוא וחבריו רק יקלעו בצורה סבירה (ולא רק שלשה אחת מ-14 ניסיונות!), 3:3 הוא לא פנטזיה. מצד שלישי, אם תבקשו לשפוט את המצב על פי ההיסטוריה, תגלו שפופוביץ' לא יודע להפסיד כשהוא מוביל 2:3 בסדרות פלייאוף (13 ניצחונות מ-14). לא רוצים שייגמר.

מחלקת הפרומו

הצ'אנס האחרון: שיקגו - מילווקי, משחק מספר 6,  2:00 בלילה

שיקגו לא תכננה להסתבך ככה. מילווקי הייתה אמורה להגיע במשחק הקודם ליונייטד סנטר ולפרוס לפאו גאסול וחבריו שטיח מרופד ומפואר לדייט הלוהט עם קיירי ארווינג. הם, מצידם, אמורים להשלים את המשימה לפנות בוקר. אבל לא פחות חשוב מעצם הופעתם הצפויה של השוורים בשלב 4 האחרונות של המזרח, הוא האופן שבו הם יגיעו לשם.

"גמר את העונה" פעם אחת יותר מדי. רוז(צילום: AFP)

במילים אחרות, הדבר שלשיקגו צריך להיות אכפת ממנו הוא איך לעבור את המשחק הזה בשלום. זה לא כל כך מובן מאליו כמו שזה נשמע: גם כיום, כשקווין לאב קורע רצועות בכתף וקווין דוראנט עוד מתגבר על כאבים ישנים, הבולס הם עדיין אחד המועדונים הפציעים בליגה. העבר הרפואי מדאיג; ג'ימי באטלר, אחרי סדרה מופתית כמעט (26.6 נקודות ו-6.2 ריבאונדים ביותר מ-40 דקות למשחק), חייב לשמור על עצמו מאוד על קו הסיום. דריק רוז כבר "גמר את העונה" פעם אחת יותר מדי. המטרה של שניהם תהיה בעיקר להישאר בקו הבריאות. אם זה יקרה, שיקגו תוכל לראות באופק את האורות של גמר המזרח.

מה שקורה באוהיו

"עברנו מלהיות הציידים לניצודים, אבל אנחנו מקבלים את תפקיד האנדרדוג". במשפט אחד מתומצת וקולע היטיב לתאר דייויד גריפין, ה-GM של קליבלנד, את מה שהתחולל במועדון שלו ביומיים אחרונים. היה שם הכל חוץ ממחשבות בריאות ואופטימיות על כדורסל.

כבר לא יוכל לבהות בלאב על הפרקט. לברון(צילום: EPA)

הבשורות הרעות הכניסו את הקאבס למתכונת חירום שלא הורגשה כמותה מאז רוחות המשבר מסוף 2014. לפציעה המסובכת של לאב ולהשעיה המיותרת של סמית' יש כמובן נגזרות מקצועיות כבדות משקל. קליבלנד תגיע לסדרה מול שיקגו כחיה פצועה, תרתי משמע, ותצטרך לשלוף יותר משפן אחד כדי לאתגר את הוורסטיליות של הבולס. אבל עוד לפני שנפרוט אותם (וזה יקרה בהמשך), כבר עכשיו ברור שההשלכה המידית של הסיטואציה החדשה נוגעת יותר מכולם לאיש אחד בלי מגן זיעה על הראש. ואפילו לא קוראים לו דייויד בלאט.

בעוד כמה ימים יידרש לברון ג'יימס לעמוד במבחן המנהיגותי הגדול ביותר בחייו. בלי סייענים בכירים לצדו כפי שהיה רגיל בימיו במיאמי ובלי להתפנק, הוא ימצא את עצמו חשוף על הפרקט. הוא יגלה שחקנים שמכירים אותו טוב יותר, קולגות חושפות שיניים שרעבות יותר כדי לטרוף אותו ומאמן שמוכן יותר מאי פעם כדי לנצל את סביבת העבודה הפגיעה שלו. בפועל זה אומר שהוא יצטרך לשחק בשביל שלושה - וגם לגרום לאחרים סביבו להרגיש בנוח עם זה. החדשות הרעות: בלי קיירי ארווינג רענן מספיק וחד מספיק, הוא עוד ימצא את עצמו מרים קרן ורץ לנגוח. החדשות הטובות: אומרים שהוא השחקן הטוב בעולם.

הפעם יש מישהו שצריך להיות יותר מודאג ממנו. בלאט(צילום: AFP)

המספר הנוסף

6 שנים יוסטון רוקטס לא ניצחה סדרה. שלשום (94:103 על המאבריקס) היא חזרה לעשות את זה, למרות 21 איבודי כדור (!) ואחוזים מחפירים מהקו (19 מ-36). מזל שממול עמדה דאלאס

, שקלעה 16 נקודות פחות ברחבות ונעצרה על אחוזים של שמנת מתוקה מכל הטווחים (38 אחוזים ל-2, 19 אחוזים ל-3). נתנה קונטרה ופינתה את הדרך.

הציטוט

"זה היה מהלך מטופש שלי" (דיאנדרה ג'ורדן מכה על חטא אחרי ההפסד הדחוק של קבוצתו לסן אנטוניו).

קלטתם ש...

מה עושה קבוצה שחוטפת ארבעה הפסדים בשבעה ימים? מציעה לסופרסטאר שלה, שלא הצליח להביא אותה אפילו למרחק לגימה מהבאר, חוזה אסטרונומי כדי שיעזור לה לגרום לה לשתות ממנו בפעם הבאה. כך, לפחות, על פי מארק סטיין. לפי דיווח שהוא מפרסם השבוע ב-ESPN הפלאקינס המודחים הציעו לאנתוני דייויס ערימת דולרים עבה (140 מיליון ליתר דיוק) כדי שישמור את הלפיד של ניו אורלינס בוער ומפיץ חום גם בחמש העונות הקרובות. העניין הוא שכדי להצליח, הוא יצטרך כינורות שניים יציבים יותר לידו. אחרת מופעי הסולו האופייניים שלו מהסוויפ האחרון (31.5 נקודות בממוצע למשחק) עלולים לא להספיק מול הסינרגיה של גולדן סטייט גם בעתיד. וסתם חבל על הכסף, לא?