שריפת פסולת להפקת אנרגיה - העתיד?
טום סזאקי, מנכ"ל טרהסייקל העולמית, בוחן יתרונות מול חסרונות של שימוש בטכנולוגיה של שריפת פסולת לשם הפקת אנרגיה כמנגנון ניהול פסולת
עוד בקיימות וכלכלה ירוקה
מדינות אחרות בעולם קופצות גם הן על רכבת ה"שריפה לשם השבה". בארה"ב, למשל, היכן שכמות הפסולת המיוצרת לנפש היא הגדולה בעולם, מפעלי שריפה להשבה ממוקמים בימים אלה באזורים שונים והם צפויים לשרוף בין 3,000 ל- 4,000 טון פסולת לצורך השבת אנרגיה מידי יום. גם בישראל עתיד לקום מפעל ייעודי לשריפת פסולת לשם הפקת אנרגיה, והוא צפוי להתחיל ולפעול ב- 2016-2017 בחירייה בשיתוף עם איגוד ערים דן, ולטפל בכ-1,500 טון פסולת מידי יום.
יתרון אחד ברור ומובהק לשימוש בטכנולוגיה של שריפה לשם הפקת אנרגיה הוא כמובן הפוטנציאל העצום לייצור אנרגיה נקייה יותר. המפעל בדנמרק, לשם המחשה, צפוי להפיק חשמל ל-150,000 בתי אב. חשבו על זה: פסולת, שאחרת הייתה מובלת להטמנה בתוך הקרקע, הופכת למשאב ממנו מפיקים אנרגיה, כך שהפסולת מנוצלת מחד, ואין צורך בשימוש באנרגיה פוסילית מאידך, מה שחוסך כמויות גדולות של זיהום. יתרון נוסף ופחות מוכר, הוא שהאפר שנותר מן השריפה ויכול להגיע לעשרות אלפי טונות מידי יום, עשוי למעשה לשמש פעם נוספת על-ידי כיסוי מטמנות פסולת. לבסוף, חשוב להזכיר את מה שרבים חושבים כיתרון מובהק, והוא הצורך הפחות בהפרדת פסולת במקור - כאשר פתרון הקצה הוא שריפה, והצורך לשים דגש על הפרדה מאסיבית ומדויקת בפסולת היבשה שלנו (כלומר, כל מה שאינו פסולת אורגנית), כמעט נעלם.
עם זאת, לצד היתרונות הברורים של השימוש בטכנולוגיה, בטח על-פני הטמנת פסולת באדמה, חשוב לעצור ולבחון את החסרונות של השימוש בשיטה כפתרון אולטימטיבי לפסולת שלנו. שיקולים הקשורים לזיהום ,למשל, לעולם לא ייעלמו מן הדיון, כיוון שגם במפעלים המתקדמים ביותר ישנן פליטות מזהמות שנותרות כתוצר לוואי ומשתחררות לאוויר. על רקע ההתרחשויות האחרונות בישראל עם מפעלים מזהמים בחיפה וסוגיות בריאותיות הנקשרות בקרבה אליהם, קשה להאמין שדאגה לבריאות הציבור תפסח על ההקמה של מפעלי שריפת פסולת בקרבת מוקדי מגורים.
סוגיה נוספת שיש לזכור היא ששריפת פסולת הופכת לתמריץ שלילי למציאת פתרונות מקיימים יותר לטיפול בפסולת, כך שמה שהוזכר כאן כיתרון פוטנציאלי בעיני אחדים, הופך בהחלט לחיסרון אם תשאלו אחרים. ואכן, בטווח הקצר שריפת פסולת לשם הפקת אנרגיה היא פתרון לא רע, כל עוד ישנו פיקוח מאסיבי בעניין הפליטות ובטח על-פני הטמנה, אך יש לראותו כמוצא אחרון לפסולת, לא ראשון. זה משום שבטווח הרחוק, זהו לא פתרון מקיים ומעגלי, אלא תהליך לינארי - כזה שהולך בכיוון אחד, של ניצול משאבים, והשלכתם כפסולת (גם אם הרחקנו את השלב הסופי של השלכה כפסולת בצעד אחד נוסף). שימור חומרים בתוך כלכלה מעגלית (באמצעות שימוש חוזר ומחזור) הוא חיוני והכרחי ליצירתו של פיתוח בר-קיימא, במיוחד אם אנו חושבים על כמות האנרגיה שהושקעה בייצור החומרים הללו מלכתחילה!
חשבו רגע מה צריך היה להיעשות בכדי להפוך את הנפט באדמה לבקבוק שאתם מחזיקים. ברמה הלוגית, לקחת את כל מה שנעשה בכדי לייצר אותו ולאחר שימוש רגעי להשליך את הבקבוק הזה, נראה לי צעד מטופש כמעט. לא ייתכן ששריפה של חומרי גלם בתוליים, נדירים וסופיים היא הפתרון הטוב ביותר שנמצא למשאבים שלנו.
מעבר לזה, יש לנו מקורות אחרים, בלתי סופיים ובשפע לייצור אנרגיה נקייה (למשל, אנרגיה סולארית) - מחקר ופיתוח ימצאו בוודאי בהקדם כיצד ללכוד ולשמר את האנרגיה הזאת באופן מיטבי לאורך זמן ובהיקפים גדולים מספיק. בעוד ששריפת פסולת לשם הפקת אנרגיה יכולה לספק אנרגיה בטווח הקצר ועם חומרים שזמינים לנו בשפע (כלומר, פסולת), הזיהום הפחות והצלתם של חומרי גלם בתוליים יקרים ומוגבלים בזכות שימוש מוגבר באנרגיות מתחדשות, הן סיבות טובות מספיק להשקיע את העלויות הגדולות דווקא שם.
כשכל הנקודות הללו בראשינו - החיוביות והשליליות - חשוב לבחון בזהירות מהי הגישה הנכונה לטיפול בפסולת, היכן אנו משקיעים את התקציבים המוגבלים, והאם שריפת פסולת לשם הפקת אנרגיה
היא הפתרון המומלץ לניהול פסולות ביתיות ותעשייתיות מוצקות. למרות השימוש הפרקטי שנמצא כך לפסולת שאחרת הייתה מושלכת למטמנה, היתרונות ארוכי הטווח של השיטה מוטלים בספק.
למעשה, אפילו אם טכנולוגיות חדישות יספקו פתרון לזיהום הנלווה לתהליך, משרפות פסולת עשויות עדיין לייצר עול סביבתי לא מבוטל. שיקולי אנרגיה קצרי מועד אכן מדאיגים מידי מכדי להתעלם מהם, אך ההתקדמות הניכרת בעולם של אנרגיות מתחדשות והפוטנציאל העצום שלהן לייצר אנרגיה נקייה באמת, גדולים מכדי שנתייחס אליהם כאל פתרון צדדי. ככל שרשויות מקומיות רבות יותר יבחרו בשריפה לשם הפקת אנרגיה כפתרון לפסולות שלהם, עלינו להתבונן בעין ביקורתית על ההשלכות של בחירותיהן של אלה, במובן של שיקולים לטוח הארוך.
טום סזאקי הוא המקים והמנכ"ל של חברת טרהסייקל - חברה בינלאומית שפועלת ב- 2 מדינות ועם למעלה מ-50 מיליון משתתפים לאיסוף ומחזור זרמי פסולת קשים לטיפול, מאריזות מזון, לעטים, מוצרי היגיינה ופסולת אלקטרונית, ועד חיתולים משומשים ובדלי סיגריות. תוכניות האיסוף שמפעילה החברה (גם בישראל) הן חינמיות עבור שלל זרמי פסולת בלתי מתכלים, אליהן מצטרפת גם תרומה לעמותות ובתי-ספר בתמורה לכל פריט פסולת שנאסף על-ידי המשתתפים. כל אדם פרטי או ארגון יכולים להשתתף באיסוף למחזור, פשוט על-ידי הרשמה מהירה. לפרטים נוספים: www.terracycle.co.il.
לפנייה לכתב/ת 
