"תחום הקרקעות החקלאיות פרוץ ומופקר"

האם בקרוב יהיה סוף להפקרות בסחר הקרקעות החקלאיות? ייתכן כי התשובה לשאלה זו תהיה חיובית - בהנחה ששר הכלכלה החדש, שייכנס לתפקידו בשבועות הקרובים, יחתום על תקן 22. מדובר בתקן המחייב חברות המשווקות קרקע חקלאית לבנייה לערוך שומה עבור הקרקע בידי שמאי מוסמך. כך יוכלו רוכשי הקרקעות שמבקשים לבנות עליהן בעתיד - לדעת האם באמת יש סיכוי להפשרת הקרקע, בתוך כמה זמן, מה המכשולים שבדרך וכמה כסף ייצטרכו להשקיע לאחר שהקרקע תופשר.

• הטיפים הכי חשובים לרכישת קרקע חקלאית
  
• כאן יקום בית? טיפים לרכישת קרקע חקלאית
  
• קניית קרקע חקלאית? "עדיף להשקיע בקזינו"
  
• איך לרכוש קרקע חקלאית לצורך השקעה?
  

היום (ה') נורתה יריית הפתיחה לקראת כניסת התקן החדש לתוקף, במסגרת יום עיון ראשון שערכה לשכת שמאי המקרקעין לשמאי מחוז מרכז בנוגע לתקנה. "תחום הקרקעות החקלאיות פרוץ ומופקר, וחייבים להסדיר אותו", אמר יו"ר הלשכה, אוהד דנוס, "הרבה אנשים שלא יכולים לרכוש דירה רואים ברכישת קרקע חקלאית אופציה להשקעה - ולפעמים הם משתמשים בכל חסכונותיהם כדי לרכוש את אותה הקרקע. לכן חייבים להסדיר את התחום הזה בהקדם האפשרי".

דנוס הוסיף כי "אנשים שרוכשים קרקע חקלאית, לא תמיד מבינים מה הם קונים. נתקלתי במקרה שבו אנשים רכשו שטח של 125 מ"ר וחשבו שזה יהיה בעתיד שטח הדירה שלהם. אבל זה לא רק זוגות צעירים שנופלים".

"דיברתי גם עם רואה חשבון שמבין בתחום", המשיך דנוס, "שהתעניין ברכישת קרקע חקלאית. הציעו לו לרכוש קרקע ב-139 אלף שקל, והוא בדק וראה שהמוכרים רכשו את הקרקע ב-10,000 שקל. הוא שאל אותי מה הם יודעים שהוא לא יודע. באחרונה פנו אלי שנית רוכשים שלפני 80 שנה רכשו קרקע חקלאית והיא טרם הפשירה, והסברתי להם שזה כנראה גם לא יקרה בעתיד".

קרקע חקלאית יכולה להוות אופציה להשקעה? לא תמיד(צילום: נמרוד גליקמן)

"המרחק בין שיווק להטעיה לא גדול"

את התקן החדש הובילה יחד עם לשכת שמאי המקרקעין גם הרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן במשרד הכלכלה. הכלכלנית הראשית ברשות, ביתה גוטל, אמרה כי "הרשות רואה בתחום מכירת הקרקע החקלאית תחום שחייבים לעשות בו סדר, וזאת על רקע העלייה בהיקף הרכישות עם השנים".

על פי נתוני הרשות, בשנת 2013 נערכו לא פחות מ-2,500 עסקאות למכירת קרקע חקלאית - והרכישות עלו בהתאם לעלייה במחירי הדיור. עוד עולה מהנתונים כי רוב רוכשי הקרקע החקלאית הם בני 40 ופחות, שאין להם דירה, ושהכנסתם נעה סביב 9,000 שקל - מה שמלמד כי הם אכן מאמינים בהטעיה לפיה רכישת קרקע חקלאית תוביל בסופו של דבר לדירה.

"זו בעיה חמורה שצריך לטפל בה", אמרה גוטל, "רוב האנשים שרוכשים קרקע חקלאית לא מכירים את הנושא ולא מבינים אותו עד הסוף. הם עושים זאת כתחליף לרכישת דירה כי אינם מסוגלים לרכוש דירה. הם יושבים מול המחשב, וקופצת להם פרסומת לבית חלומותיהם - 'במרחק נגיעה', כפי שכתוב. זה מפתה".

לדבריה, "המרחק בין שיווק להטעיה לא גדול ותמיד צריך לשים לזה לב. צריך מישהו שיגן על הרוכשים. הצרכן יודע הרבה פחות ממי שעוסק בתחום, ומשווק הקרקע יודע טוב מאוד גם איך לסובב את הרוכשים. לרוכש אין בכלל יכולת להעריך לבדו את סיכוי ההפשרה. התקנות יוכלו לאפשר הטלת קנסות על משווקים שלא יציגו שומה על פי תקן מספר 22, ומדובר גם באישום פלילי, שאך אחד לא מעוניין שיהיה לו".

בכנס השתתפו גם השמאי הממשלתי הראשי במשרד המשפטים, טל אלדרוטי, שופטת בית המשפט המחוזי רונית פינצ'וק אלט, שמאי מכריע אמנון ניזרי, עו"ד ירון גרונפמן ושמאית המקרקעין גלית אציל-לדור. אלדרוטי ציין כי "העקרונות שליוו אותנו בהכנת התקן החדש הם שכל מי שרוצה לקנות קרקע חקלאית יידע בדיוק מה הוא קונה: מה הסיכון ומה הסיכוי, ושרק אחר כך יעשה את השיקול אם לקנות או לא".

לדבריו, "חשוב להדגיש שאין לנו כוונה להפסיק את המסחר בקרקע חקלאית - לא כולם גנבים או רמאים, אבל המידע חשוב מאוד. השומה תסביר באופן ברור מה מצב הקרקע היום, מה השווי שלה, מה ייתכן שיהיה בעתיד ומה ההליך שהיא עוד צריכה לעבור. הכל יפורט בתקן, כי הרוכש לא מבין כלום. צריך להדגיש את החסרונות ולפרט את כל הבעיות וכל הסכנות".