הכירו את יצרני האפליקציות הצעירים
מסתבר שעולם ההייטק והיזמות כבר לא שייך רק למבוגרים. נערים וילדים בגילאי 11-18 הצליחו בשנים האחרונות לייצר אפליקציות רבות בעזרת מרכזי יזמות לצעירים וזו כנראה רק ההתחלה. "הרעיון של המרכזים הוא לתת כלים לעתיד להשתלב בשוק העבודה בכל התחומים בצורה טובה יותר, ובעצם להיכנס לעולם האמיתי כבר מגיל 15", אומר תומר מוזיקנט
קראו עוד
ציון טוב הפסיק להיות מדד להצלחה
איך מתמודדים עם תלמידים דור ה-Z?
הרשימה עוד ארוכה. בשנים האחרונות, החלו ילדים להוות חלק אינטגראלי בעולם היזמות וההייטק. אמנם ההורים שלנו עדיין מקרטעים בין תפעול הפייסבוק ושליחת הודעות בוואצפ, אבל הנוער של היום נחשף מגיל צעיר מאוד לפלאי הטכנולוגיה.
בגיל בית הספר הם כבר יודעים לתפעל בעיניים עצומות את הסמארטפונים ומבלים את מרבית זמנם מול מסכים. עם זאת נדמה שמערכת החינוך כיום אינה תואמת עדיין לצרכים החדשים של ילדי דור העתיד, אותם ילדים שבעוד מספר שנים יצאו לשוק העבודה ויידרשו להשתלב במקצועות ההייטק והטכנולוגיה, אליהם הביקוש הולך וגובר.
מרכזי היזמות - סיפור הצלחה
"עולם ההי טק והיזמות כבר לא שייך רק למבוגרים", מצהיר רונן פנחסוב, תלמיד כיתה י' בבית הספר הרב תחומי עמל שבח מופת ת"א. פנחסוב סיים את שנתו הראשונה בפרויקט החינוך ליזמות ברשת עמל. הפרויקט, שמתקיים במקומות נוספים של הרשת ברחבי הארץ, מציע תוכנית ייחודית בקרב בני נוער שמשמשת פלטפורמה להתנסות בהקמת עסק אמיתי בתחומי היזמות וההיטק. "מרכזי היזמות מחברים את התלמידים למקום אחד של פיתוח משותף עם אנשי התעשייה. הצעירים הם בעלי קריאטיביות ומכירים את עולם המשתמשים הצעיר וזה קהל נרחב לפיתוח בשבילו".
הקמת מרכזי היזמות של עמל היא פרי חזונה של מנכ"ל קבוצת עמל עו"ד רוית דום. לדבריה, "מרכזי היזמות שלנו הם סיפור הצלחה בכל קנה מידה. הם מהווים מוקד עלייה לרגל לרבים אשר מעוניינים לראות מקרוב מודל מוצלח של חינוך בני הנוער ליזמות. זו הדרך להצמיח פה דור חדש של יזמים, שיתנו תנופה רצינית לצמיחה הכלכלית של מדינת ישראל, והם עצמם יצעדו לעבר עתיד מבטיח ויחושו ביטחון בערך העצמי שלהם".
התלמידים שמתקבלים לתוכנית נחשפים במהלך 3 שנים, בין כיתה י' עד יב', לתהליך המלא של בניית מוצר בתחומי הטכנולוגיה. לאחר שהם מתקבלים לתכנית הם בוחרים תחום יזמי להרחבה. "אנחנו לומדים איך לבנות תוכנית עסקית למוצר, מהרעיון ועד ליישום, ולמעשה מדמים חברת הייטק שצריכה לייצר את המוצר", מסביר תומר מוזיקנט . מוזיקנט, תלמיד כיתה י"ב בבית הספר הרב תחומי עמל למדעים לאומנויות חדרה, שנמצא זו השנה השלישית במרכז היזמות בבית הספר. "אני הגעתי למרכז בלי הרבה ידע בכלכלה, עולם עסקים, יזמות וביו טכנולוגיה. היום אני יכול להגיד שרכשתי כלים מדהימים על העולמות הללו ובכל האספקטים שלהם".
איך בוחרים לכל תלמיד תפקיד משמעותי?
לכל אחד מהתלמידים במרכז יש תפקיד – שיווק, גיוס כספים, אחראי פיתוח, אחראי מכירות ועוד. השנה הראשונה עוסקת ברעיון המוצר. התלמידים מחליטים איזה מוצר החברה תפתח וכיצד להציגו לחברות ולמשקיעים שונים. השנה השנייה עוסקת בפיתוח, גיוס הון והפצה, והשנה השלישית עוסקת במכירות והכנה לעבודה. אחד היתרונות המשמעותיים במרכזי היזמות הוא שהתלמידים נמצאים בקשר שוטף עם אנשי התעשייה שעובדים בתחום, וכך לא רק לומדים מהם, אלא גם יוצרים קשרים חשובים לעתיד. "העבודה היא מול אנשים אמיתיים לחלוטין ואנחנו בקשר רציף עם עולם תעשייה", אומר מוזיקנט, "הרעיון של המרכזים הוא לתת כלים לעתיד להשתלב בשוק העבודה בכל התחומים בצורה טובה יותר, ובעצם להיכנס לעולם האמיתי כבר מגיל 15".
בכל אחד ממרכזי היזמות מתרכזים בסוג שונה של טכנולוגיה ופיתוח. במרכז היזמות בחדרה, שם לומד מוזיקנט, מתרכזים בשני עוגני עשייה. האחד הוא פיתוח אפליקציות והשני הוא תחום הביוטכנולוגיה. "אנחנו מקבלים את הציוד הכי מתקדם שיש. יש לנו 2 מדפסות תלת ממד שאנחנו משתמשים בהן לייצור של אבות טיפוס. בנוסף יש לנו מחשבים ברמה הכי גבוהה וכך אנחנו מצליחים לדמות בצורה הטובה ביותר את העולם האמיתי".
לומדים לעשות סטארטאפ גם עם דבק סלוטייפ
את התלמידים מלווים גם מדריכים שמגיעים מעולם התעשייה, מייעצים להם ומעניקים להם כלים שונים בתחום. "במהלך הפרויקט מביאים אלינו אנשי עסקים מכל מיני סוגים שנותנים לנו חוות דעת על פרויקטים ומלמדים אותנו דברים", מספרת אלה פרגון, בוגרת מרכז היזמות בבית הספר הרב תחומי עמל ע"ש בגין צפת. "נפגשנו עם מנהלי כספים ויועץ עסקי, עם אנשים מתחום הפרסום והשיווק שבאו לתת הרצאות. למדנו איך לעמוד מול קהל, איך להתמודד עם אנשי עסקים שונים, איך לגייס כספים, איך לבנות תוכנית עסקית מאפס, ובעצם איך להקים חברה".
את הרעיונות שמפתחים התלמידים בשנה הראשונה הם הופכים למוצר ממשי בשנה השלישית. אם המוצר מוצלח, התלמידים מקבלים מימון ממשקיעים שונים ומפתחים אותו. במרכז היזמות בה למדה פרגון, פיתחו סלוטפ מיוחד עליו יש קווקוים מיוחדים שמקלים על החיתוך. "קיבלנו עליו ביקורות טובות ובשנה האחרונה מצאנו מפעל שמוכן לייצר אותו. יצרנו 100 יחידות ומכרנו את רובן. עכשיו אנחנו במגעים עם רשת חנויות גדולה על מנת להוציא לשוק את המוצר", אומרת פרגון.
במרכז היזמות בחדרה פיתחו אפליקציית משחקים שנועדה לילדים בעלי מוגבלויות ואפליקציה שמסייעת לאנשים בעלי תפקוד תקין ביד אחת לקשור את שרוכי הנעליים. במרכז יזמות אחר פיתחו התלמידים ניילון חד פעמי לאסלה שכבר נמכר היום באחת מרשתות השיווק הגדולות וישנם מוצרים נוספים שבקרוב יימכרו באחת מחברות הטיפוח.
ישנם תלמידים שבאמצעות הכלים שרכשו במרכז, כבר הצליחו להתברג בתעשיית ההיטק. אחד מהם הוא פנחסוב, שבמקביל ללימודיו, הוא גם מפתח אפליקציות לחברות קטנות. "העולם הטכנולוגי הוא העולם הבא, והמטרה היא לשלוט בשוק הזה. אני חושב שמה שאנחנו לומדים במרכזים זה ממש לא מובן מאליו ולא טריוויאלי, כי בבתי ספר רבים כיום לא מבינים את החשיבות". מוזיקנט מוסיף כי "כיום אני יודע איך לחשוב עסקית. הידע שרכשנו הוא כזה שלומדים היום רק בתואר ראשון, ואין ספק שזה פותח המון דלתות בחיים. אני אדם יצירתי ואם הייתי מתעורר עכשיו בבוקר עם רעיון מטורף והייתי רוצה לפתח אותו לא הייתי יודע מאיפה להתחיל בכלל. היום לא רק שאני יכול לדעת מאיפה להתחיל, אלא גם יש לי כלים, חברים ואנשים שיכולים לעזור לי לממש את הרעיון".
הכתבה בשיתוף רשת עמל. רוצים לדעת יותר על הפרויקט? הקליקו כאן
לפנייה לכתב/ת 
