"הון אנושי": שווה להשקיע בסרט הזה
מספר סיפורים שמשתלבים לכדי סרט אחד - היה לנו את זה ב"ספרות זולה" וב"אהבה נושכת", ועכשיו גם פאולו וירזי האיטלקי מביא את "הון אנושי". התוצאה אינה מטלטלת כמו המקרים הקודמים, אבל בהחלט מספקת ומהנה
הון אנושי ("Il Capitalo Umano"), סרטו של הבמאי האיטלקי פאולו וירזי, שואף להשתמש במבנה נרטיבי של שלושה סיפורים המשיקים אחד לשני, כדי לעסוק בקונפליקטים מעמדיים באיטליה העכשווית. מבנה זה מזכיר סרטים כמו "ספרות זולה" (1994) של קוונטין טרנטינו, ויותר מכך, "אהבה נושכת" (2000) של אלחנדרו גונסלס איניאריטו. בשונה משני סרטים מטלטלים אלו, האנרגיות של "הון אנושי" מאופקות יותר ואינן משיגות אפקט של טלטלה מפכחת במעבר בין הסיפורים, ובכל זאת זוהי דרמה מבוימת היטב ומעוררת מחשבה.
עוד ביקורות סרטים ב-ynet:
וירזי משתמש במבנה של פרולוג, ושלושה סיפורים שהיו יכולים להיות מנותקים אך כאן נשזרים זה בזה, כדי לספר "סיפור גדול" על "ערך האדם". המושג "הון אנושי", כפי שמוסבר בכותרת המסיימת את הסרט, מתייחס להערכת השווי אותה מבצעת חברת ביטוח לאדם שמת בתאונת דרכים, הערכה המשקללת את אפשרויות ההשתכרות שלו וקשריו החברתיים והמשפחתיים.
העלילה, המתרחשת ברובה בחודשי החורף בצפון איטליה, נפתחת בסצנה של תאונת פגע וברח שבה נהרג מלצר רכוב על אופניים. תאונה זו תשמש כנקודת החיבור בין שתי המשפחות - אחת משתייכת למעמד הביניים ואחת עשירה. קלישאת תאונת הדרכים חביבה על תסריטאים שרוצים לחבר קווים עלילתיים בהיותה נקודת מפגש פיזית וסמלית. כך היה, למשל, ב"אהבה נושכת" וב"קראש" (2004) של פול האגיס.
הסרט לא עוסק בשאלות של ביטוח ופיצוי באופן עלילתי ישיר, אלא משתמש בעיקרון של "הון אנושי" לאפיון חברה שבה היחסים בין בני אדם מצויים תמיד בזיקה לאינטרסים כספיים. התסריט מבוסס על ספרו של סטיבן אמידון האמריקאי מ-2004. עלילת הספר התרחשה בקהילה אמידה בקונטיקט. וירזי התיק אותה, באופן חלק למדי, לשתי המשפחות הנבדלות מעמדית בצפון איטליה.
במשפחת אוסולה, המשתייכת למעמד הבינוני, האב דינו (פבריציו בנטיווליו) הוא בעל סוכנות נדל"ן קטנה. הוא הצליח לחסוך סכום כסף נאה בפרמטרים של המעמד שלו אך יש לו עיניים גדולות. הוא יסכן את רכושו למען השקעה שמבטיחה תשואה חלומית, וזאת מבלי לספר לאשתו רוברטה (ואלריה גולינו). יש לו בת בשלהי שנות העשרה מנישואיו הקודמים, בשם סרנה (מטילדה יולי) ולה יש חבר בשם מסימיליאנו ברנסקי (ג'וגליילמו פינלי) המגיע ממשפחה עשירה.
בראש משפחת ברנסקי עומד ג'ובאני (פבריצו גיפוני), מנהל קרן הון גידור מצליחה, ונשוי לקרלה (ולריה ברוני טדסקי - אחותה הבכורה של קרלה ברוני). ג'ובאני הוא מי שנותן לדינו את ההזדמנות להשקיע, פעולה שאת אחריתה ניתן לנחש. קרלה היא אישה החיה חיים נינוחים אך חסרי סיפוק. היא ויתרה על קריירת משחק כשנישאה לג'ובאני וכעת, ללא מטרה משמעותית, היא הפכה לאדם משולל כל ביטחון עצמי.
המבנה מושתת על פתיחה (תאונת הדרכים) ואז שלושה פרקים שהשניים הראשונים שבהם כשמן של דמויות - החלק הראשון הוא "דינו" השני הוא "קרלה" והשלישי נקרא "הון אנושי". הסיפורים נעים בצירי זמן מקבילים, כך שאנו חוזרים לאותן נקודות בזמן מפרספקטיבות שונות. תהליך המגלה בכל פעם דבר חדש על המהלך העלילתי. אירועים שהיו ברקע של פרק אחד, למשל מפגש קצר ואקראי בין שתי דמויות, הופך לאירוע המובן בדרך חדשה דרך ההתנסות של הדמות שניה.
למרות שההתרחשויות בכל חלק היו יכולות להיות מסופרות באופן נפרד, ההחלטה למקם את הדמויות בשתי משפחות, בין דמויות שיש ביניהן מגע יומיומי, היא משמעותית. היא מאפשרת להבהיר את הפער בין שכנות פיזית וההבנה המוגבלת איש את חייו ותחושותיו של האחר - בין בני זוג ובין הורים וילדים. פער המאפיין חברה שבה לכסף יש השפעה מכרעת על אופיים של היחסים בין בני האדם.
וירזי (יליד 1964) הוא במאי-תסריטאי בעל ותק של למעלה מעשרים שנים. לאיטלקים הוא מוכר היטב אך מחוץ לגבולות ארצו מעמדו אינו משתווה לזה של הבמאים המובילים את הקולנוע האיטלקי העכשווי (פאולו סורנטינו, מתיאו גארונה). "הון אנושי" זכה בשבעה פרסי דונטאלו (האוסקר של הקולנוע האיטלקי) לשנת 2013, וגבר על "יפה לנצח" של סורנטינו (שבאותה שנה קיבל את האוסקר לסרט הזר).
מרבית סרטיו הן קומדיות הנושאות הד חברתי, בעיקר בכל הנוגע לפערים או קונפליקטים מעמדיים. "הון אנושי" אינו קומדיה אלא דרמה שבה רגעים קודרים, ואפילו רגעים של מתח. יחד עם זאת עדיין ניכרת בו עין של בימאי קומדיות היודע להתבונן בסיטואציה ולשרטט באופן קולע את החולשות האנושיות המניעות אותה.
"הון אנושי" (איטליה) - במאי: פאולו וירזי. שחקנים ראשיים: ואלריה ברוני טדסקי, פבריציו בנטיווליו, מטילד יולי, ואלריה גולינו. אורך הסרט: 111 דקות.
