16 חודשי מאסר לעוזרת שגנבה 137 אלף ש'

בפעם השנייה תוך שנתיים נתפסה אישה בגניבה ממעסיקיה. בית משפט השלום גזר עליה מאסר על תנאי בלבד, אולם המחוזי החמיר את העונש

עו"ד אנדרי ורשצ'גיןפורסם: 04.05.15 , 08:26

בית משפט השלום בחיפה הסתפק בהטלת מאסר על תנאי ועבודות שירות לתועלת הציבור על עוזרת בית שגנבה ממעסיקיה כסף ותכשיטים בשווי 137 אלף שקל, אף שזו לא הייתה הפעם הראשונה שהורשעה בעבירה דומה. המדינה החליטה לערער לבית המשפט המחוזי בעיר, שקבע שהפעם האישה תרצה מאסר בפועל.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

במשך שנתיים עבדה האישה כעוזרת בית אצל מעסיקיה, עד שיום אחד בנובמבר 2011 היא גנבה ממגירה במטבח עשרה תכשיטים וכסף מזומן. לאחר שנתפסה, היא סיפרה שנקלעה לנסיבות קשות – בעל חולה ולחצים נוספים – והתחננה שלא ישלחו אותה לכלא.

פציעה

נופלת וקמה: תביעה שקרית של עוזרת הבית

עו"ד אבי זהר

אישה שהחליקה במהלך עבודתה ושברה את הקרסול פנתה לבית המשפט וטענה שמעסיקיה התרשלו. הנתבעים הוכיחו שהיה מעקה והשופטת קבעה: גרסתה לא אמינה

נופלת וקמה: תביעה שקרית של עוזרת הבית

במהלך הדיונים בבית המשפט, ולאחר שטענה כי כל מעסיקיה הקודמים היו מרוצים מעבודתה, התברר כי ב-2009 היא הורשעה בגין גניבה: במהלך חמש שנים שבהן עבדה בבית אחר היא גנבה ממעבידיה סכומי כסף ותווי קנייה בשווי 90 אלף שקל. בזמנו הוטל עליה מאסר על תנאי של 10 חודשים למשך שלוש שנים ופיצוי כספי.

גם הפעם הסתפק בית משפט השלום בעונש קל יחסית: הוא הרשיע אותה בעבירה של גניבה בידי עובד והאריך את המאסר על תנאי לשנתיים נוספות, והטיל עליה שירות לתועלת הציבור ופיצוי כספי למתלוננים.

המדינה ערערה למחוזי וטענה שיש להטיל על הנאשמת מאסר בפועל לריצוי, וכן להפעיל בנוסף את המאסר על תנאי. האישה, מנגד, ביקשה לא להתערב בגזר הדין שאימץ את המלצת שירות המבחן והעדיף את האפיק השיקומי, תוך התחשבות בבעיות האישיות והחברתיות. לדבריה, בעלה סובל מבעיות בריאותיות ומעשיה בוצעו עקב נסיבות חיים קשות.

לא הפנימה

באופן חריג יחסית החליטו השופטים - סגן הנשיא רון שפירא, אברהם אליקים ובטינה טאובר - להחמיר בעונש שהוטל על האישה. הם סברו שלא הייתה הצדקה להימנע ממאסר בפועל לנוכח עברה. עוד הוזכר שהיא "נאלצה" להודות רק לאחר שהבינה כי גניבתה הקודמת תיחשף.

השופטים ציינו כי עם כל הצער בנוגע לנסיבות קשות, הן אינן מצדיקות מעשים פליליים, ובטח שלא חזרה על ביצוע עבירות על ידי אישה שמעל ראשה תלוי ועומד עונש מאסר על תנאי: "משהובהר כי עונש מותנה אינו מספק את ההרתעה הנדרשת, וציבור הנפגעים גדל והולך, אין מנוס אלא להעלות בדרגה את אמצעי הענישה באופן שיגן על הציבור, ואולי גם ירתיע יותר לעתיד".

בסיכומו של דבר הוטל על האישה עונש של 16 חודשי מאסר בפועל (10 מהם מאסר על תנאי שהפך למאסר בפועל), וכן 6 חודשי מאסר על תנאי.

בתי המשפט רואים בעין שונה לחלוטין נאשם שזו הפעם הראשונה שהוא עומד לדין לעומת נאשם שחוזר על העבירות, בייחוד כאשר מרחף מעל ראשו מאסר מותנה. בדרך כלל, לראשון תעמוד שורה של נסיבות מקלות (עבר פלילי נקי, מעידה ראשונה וחד-פעמית), ואילו לאחרון תעמוד שורת נסיבות מחמירות. עם זאת חשוב לזכור כי בדרך כלל מנועה התביעה מלהציג את עברו של הנאשם כראיה לאשמתו, אלא אם הנאשם מחליט לדבר על כך בעדותו כפי שקרה במקרה הזה.