מתי נתאושש? הוצאת הספרים סנדיק נסגרת

לפני כשבוע פרסם שי סנדיק, מו"ל "סנדיק ספרים", את ההודעה הבאה בעמוד הפייסבוק של ההוצאה: "בצער רב עלי להודיע על הקפאת פעילותה של 'סנדיק ספרים' מסיבות כלכליות. אני מודה לכם על התמיכה, האמון והאהבה שבה קיבלתם את הספרים שלנו ומצטער על שלא מתאפשר לנו כרגע להמשיך ולהגשים את חלומותינו הספרותיים במלואם".

הידיעה הובילה לעשרות תגובות, שיתופים, דיונים, וקריאות אכזבה בעקבות ההחלטה. על אף שהוקמה רק לפני כמה חודשים, מיצבה עצמה "סנדיק ספרים" כהוצאת בוטיק איכותית לספרות מתורגמת, שגם הוכיחה עצמה מבחינה מסחרית בזכות ספרים כמו "אליזבת איננה" מאת אמה הילי והתרגום המחודש ל"על תבונה ורגישות" של ג'יין אוסטן. אז מדוע נאלצת הוצאה צעירה ומבטיחה לסגור את שעריה?

"אליזבת איננה". אחת ההצלחות של הוצאת סנדיק

בשנתיים האחרונות חלו שינויים רבים בענף המו"לות הישראלית, בעיקר בשל שני אירועים דרמטיים מרכזיים: חקיקת החוק להגנת הספרות והסופרים והמשבר ברשת "סטימצקי" והחלפת הבעלות עליה. היה נדמה שדווקא ההוצאות הקטנות עשויות להרוויח מהמצב החדש, ולתפוס מקום מרכזי יותר ויותר, אולם בפועל הן ניצבות בפני אתגרים קשים; לעתים קשים מדי.

סנדיק מספר כי בתחילת הדרך, הוא הפיץ את הספרים רק במכירה ישירה באינטרנט ובאופן עצמאי לחנויות הספרים הפרטיות, אך לפני שלושה חודשים החל להתחיל להפיץ את הספרים ברשתות הגדולות. "הסיבה לשינוי מערך ההפצה היתה שהדרך שבה פעלתי היא למעשה מעין תקרת זכוכית, כיוון שהספרים לא מגיעים לכל הקהל - במיוחד בפריפריה, אף על פי שניתן גם לרכוש את הספרים באינטרנט. הייתי בטוח שהתזרים מזומנים, שהגיע מהמכירות הישירות באתר  ימשיך, אבל ברגע שהספרים הגיעו לרשתות, הרכישות באתר התמעטו. לשמחתי, הספרים הוכיחו עצמם ברשתות מבחינת מכירות, אבל התשלום לא הגיע".

סנדיק מסביר כי בהסכם עם המפיץ, שמפיץ את הספרים ישירות לסניפי "צומת ספרים" ולמחסן ההפצה של "סטימצקי": התשלום מגיע בשוטף פלוס 110 או 120, לאחר שהמפיץ מקבל את הכסף מהרשתות. בנוסף, חנויות הספרים הפרטיות משלמות פעם ברבעון, ומוסר התשלומים הזה מקשה על הוצאה קטנה לקיים פעילות שותפת, ובמקרה שלו - לשרוד.

"מלבד הקושי במוסר התשלומים, ההתנהלות הכלכלית שלי היתה לא נכונה. כיוון שהספרים של ההוצאה מכרו יפה, ורציתי להוציא לאור הרבה ספרים שאני אוהב, לקחתי הרבה פרויקטים בו זמנית - אלו פרויקטים של תרגום ועריכת הספרים, וכיוון שהכסף לא נכנס לחשבון ההוצאה ולא הייתי מוכן לדחות את התשלומים למתרגמים והעורכים שעבדו על הספרים, הגעתי למצב שאני צריך לסגור את ההוצאה".

מרחב תמרון קטן

חשוב לציין שבשונה מהוצאות גדולות ומבוססות, להוצאות קטנות רבות אין אשראי גדול וגמיש שמאפשר להן מרחב תמרון מבחינת התשלומים לעוסקים במלאכה, לכן, כפי שמציין סנדיק, אם התשלומים עבור ספר שנמכר בפברואר נכנסים רק בחודש יוליף מדובר בחודשים רבים שבהם אין לו איך לשלם לעובדים. "החלטתי להקפיא את הפעילות, להתיישר, ואני לוקח את הסיכון שלא אחזור לפעילות, לכן אני פועל כרגע למצוא בית חדש לספרים שכבר מוכנים, שישה במספר - , ויש התעניינות גדולה בהם בהוצאות אחרות".

מה היו התגובות להודעה?

"היה גל של תגובות חיוביות כלפי ההוצאה ותמיכה מורלית. אנשים פונים אליי בכל מיני דרכים ומספרים כמה הם אוהבים את הספרים. היו לי שיחות עם הוצאות לאור ויש עניין בכל הקטלוג של ההוצאה. האמת, זה יצר הדף גדול יותר ממה שציפיתי. אני חושב שהרבה אנשים הבינו שיש בעיה מובנית מעבר להתנהלות הכלכלית הלא נכונה שלי, שאני נושא באחריות אליה באופן מלא.

קלאסיקה בהוצאת סנדיק: "תבונה ורגישות"

"אנשים צריכים לקבל שכר עבור עבודתם, ובזמן. רק הוצאה גדולה שיש לה קווי אשראי וקטלוג גדול יכולה להתקיים באופן ראוי, וגם זה קשה. הספרים שלי אמנם מצליחים והם מכרו מאוד יפה, אבל אני לא יכול להגיד למתרגם שיחכה חמישה חודשים עד שיקבל את הכסף. כשהצהרתי בתחילת דרכי שכוונתי לשים את המתרגמים בפרונט זה גם לדאוג שהוא יקבל את התשלום שמגיע לו בזמן".

סנדיק מוסיף שאפילו מוסר תשלומים של שוטף פלוס 45 היה משפר משמעותית את המצב. אך כיוון שהגישה הרווחת היא שצריך להקריב הכל בשביל הספרות ושאם אתה רוצה להיות מעורב בספרות אתה צריך להיות מוכן לחיות במחנק, המצב נותר בעייתי מאוד. משהו צריך להשתנות, חייבים להתעורר".

אולי היית צריך להוציא לאור רק שני ספרים בשנה, למשל?

"בדיעבד אולי זה מה שהייתי צריך לעשות. כאמור, ביצעתי הערכות כלכליות שגויות. הספר 'אליזבת איננה' שהוצאתי הצליח מאוד, היה לי מזל עם הספר הזה, ואם הייתי מוציא רק שני ספרים בשנה והספר השני היה נכשל, הייתי מחכה עוד שנה, ומסתדר. אבל באופן הזה יש צמצום של העשייה הרציפה של הוצאה לאור. חשוב לאפשר להוצאות - במיוחד קטנות - בסיס חזק להוציא לאור ספרים באופן קבוע ולא זניח מבחינה מספרית, כדי שתהיה להן השפעה אמיתית על התחום ועל השיח הספרותי".

בין המגיבים הרבים להודעה של סנדיק היו גם סופרות וסופרים, עורכים ומו"לים, גדולים וקטנים כאחד. סנדיק מציין לחיוב את התמיכה של ההוצאות לאור בישראל, במיוחד הקטנות, שתומכות ומסייעות לא רק בעתות משבר. אחת ההוצאות הללו היא הוצאת "זיקית", שספרים נמכרים רק בחנויות הפרטיות וזוכים להצלחה רבה.

אוריאל קון, מו"ל זיקית ספרים. הוצאות קטנות משנות את סדר היום הספרותי

אוריאל קון, מו"ל שותף בהוצאה יחד עם שירה חפר, טוען: "בדיוק בתקופה שבה דרושות עוד ועוד הוצאות עצמאיות כדי לשנות את סדר היום הספרותי בארץ, שי נאלץ לסגור את ההוצאה. בתוך עולם המו"לות הקטן שלנו, אנחנו יודעים עד כמה קשה לקבל תשלומים מרוב חנויות הספרים, מה שהופך את ההוצאות הקטנות לחברות אשראי של כספים שאין להן. באופן פרדוקסלי ומצער, סביר להניח שההוצאות התאגידיות מקבלות את תשלומיהן בזמן, אחרת לא היו מספקות ספרים".

מה צריך לקרות כדי שהמצב ישתנה?

"המצב ישתנה אך ורק ברגע שסדר העדיפויות ישתנה בהתאם לאיכות וכנות העשייה של כולנו: חנויות, הוצאות לאור, מדורי ספרות וקהל הקוראים. לקיחת הסיכונים מצד הוצאות קטנות חייב תמיכה רחבה ביותר של השוק בכל חלקיו. אחרת נמשיך להיות חברה אחידה, גוססת ומשעממת. לא נותר אלא לקוות לסדרת מעשים שיאפשרו לשי להמשיך להוציא ספרים - למשל בקניית עותקים ותשלום הוגן על סחורה שהוא הפקיד ברשתות".

רון דהן, סופר ומשורר, עורך ומו"ל הוצאת "אינדיבוק" הדיגיטלית שהפכה לשחקן מרכזי בתחום, מוסיף כי "הוצאת 'סנדיק' העצמאית שנסגרה מלמדת יותר מכול על המצב

החולה של שוק הספרים. הספרים של ההוצאה נמכרו היטב בחנויות השונות ובכל זאת, ההוצאה לא שרדה. יש לכך סיבות רבות, מוסר תשלומים שוטף פלוס, שלא מאפשר מרווח נשימה ויוצר מרוץ מתיש של גבייה ולחץ הגורם לכך ששוכרים מפיץ המקזז עוד יותר מהרווח המועט ממילא; עמלת רשתות הרסנית ששום הוצאה קטנה לא יכולה לעמוד בה וציבור קוראים ששנות המבצעים הרגילו אותו לסוג מסוים של ספרים והרגלי קניה עדרית".

דהן מציין כי המצב הזה חושף את אוזלת ידה של חברה שהפריטה את התרבות והספרות ולא נותנת תמיכה למפעלים ספרותיים עצמאיים ואלטרנטיביים. בתנאים האלה קשה ליצור עולם ספרותי רחב המשלב הן הוצאות מסחריות והן הוצאות עצמאיות שמוציאות ספרים שאינם רבי המכר ואינם מהזרם המרכזי.

מרשת "צומת ספרים" נמסר: "הוצאת 'סנדיק ספרים' אינה עובדת מולנו ישירות, אלא דרך מפיץ. ככלל, תנאי התשלום של 'צומת ספרים' אינם שוטף פלוס 120 והם קצרים בהרבה. אנו ב'צומת ספרים' קשובים בהחלט לצורכי הוצאות הספרים ומשתדלים להגיע להסכמים העונים על צורכי שני הצדדים".

מ"סטימצקי" נמסר כי ההוצאה לא מפיצה את ספריה ישירות למערך ההפצה של הרשת וכי "'סטימצקי' משלמת שוטף פלוס 60, וזה הוא ממוצע התשלומים בחמש-עשרה השנים האחרונות.

ייתכן שההסכם בין ההוצאה למפיץ הוא שונה. בנוסף, 'סטימצקי' חרתה על דגלה שני עניינים עיקריים - קידום ספרות מקור חדשה וסופרי ביכורים, וטיפוח הוצאות קטנות ואיכותיות. "הוצאות כמו 'סנדיק ספרים' ואחרות מוזמנות לפנות אלינו ואנו נוכל לסייע באמצעים העומדים לרשותנו לעידוד וחשיפה של ספריהן".

בהמשך לתגובת הרשתות, ייתכן והבעיה טמונה בהסכמי התשלום מול המפיץ, שמקבל, כאמור, את התשלום מהרשתות. איפשהו בדרך הכסף מתעכב, והתוצאה הרסנית עבור הוצאות קטנות. סנדיק מוסיף עניין נוסף בהתמודדות של ההוצאות הקטנות עם תנאי השוק: "צריך לזכור שכשאני מוכר במכירה ישירה ובחנויות הפרטיות אני יכול להדפיס מאה או מאתיים עותקים מהספר, ואם הוא לא מצליח, ההפסד לא גדול. אבל אם אני מחליט להפיץ את הספרים בחנויות כדי שאנשים מכל הארץ יוכלו לרכוש אותם, אני חייב להדפיס מהדורה גדולה יותר, אחרת יהיה עותק אחד על המדף, ואף אחד לא יידע על קיומו.

"הגדלת המהדורה ל-1500 או 2000 עותקים היא הוצאה כלכלית גדולה עבור הוצאה קטנה, ודאי כזו שמטרתה להוציא ספרים בקצב שיגרום לה להיות חלק פעיל מהתעשייה".

מתרגמים בשקט

סנדיק שב ומציין כי הדבר החשוב לו מכל היה לשלם בזמן למתרגמים. מעמדם הנחות של המתרגמים בארץ נידון מפעם לפעם, מעורר סערה קטנה, ונשכח. מרב זקס-פורטל, מתרגמת ותיקה מאנגלית עם ניסיון של עשרים שנה, טוענת שלא רק שהמצב לא השתפר, הוא נהיה יותר גרוע. "הדבר הכי מדאיג בעיניי הוא השכר", היא מסבירה. "מתרגם שעוסק רק בתרגום ספרות כיום לא משתכר יותר משכר מינימום, ומדובר על מקצוע תובעני ביותר שדורש ריכוז, מקצועיות, ניסיון וכמובן - כישרון.

"המשברים האחרונים בשוק הספרים הכניס את ההוצאות לבעיות כלכליות קשות, זה בהחלט נכון. הבעיה היא שהמתרגמים נדרשים לספק את אותו תוצר, כמו גם לחיות את חייהם, וכל זה תמורת הרבה פחות. רק לשם הדגמה, בהוצאה גדולה אחת הציעו לי לא מזמן לתרגם עבורם ספר עבור סכום הזהה לזה שהציעו לי לפני עשר שנים. האם אפשר להעלות על הדעת תחום אחר שבו לא רק שאין העלה בשכר,

או אפילו הצמדתו למדד, אלא ירידה? וצריך לזכור שמדובר בעצמאיים שצריכים גם לדאוג לעצמם לפנסיה, אובדן כושר עבודה, קרן השתלמות וביטוחים".

מהו מוסר התשלומים למתרגמים?

"השוטף פלוס נע בדרך כלל בענף בין שוטף פלוס 30 לשוטף פלוס 90. אני בדרך כלל עובדת בשוטף פלוס 60. האמת היא, שאם עובדים באופן רציף, דווקא זה לא מפריע כל כך ובעיניי זו לא הבעיה בתחום. אולם אי אפשר כיום להתקיים מתרגום ספרות, או לפחות קשה מאוד. אני, למשל, שאוהבת מאוד לתרגם ועושה זאת כאמור כבר שנים בהצלחה, שוקלת הסבה מקצועית. אך ורק בגלל השכר. שכר מינימום או פחות, כמו שאמרנו".

כל מאורע קטן כגדול שמתרחש בשנתיים האחרונות בענף המו"לות הישראלי מציף בעיות הנוגעות להתנהלות ולקושי של העוסקים במלאכה להתקיים ולהתפרנס כיאות מעבודתם. האם מוסר התשלומים מול המפיצים צריך להשתנות? האם שיטת העבודה מול הרשתות וחנויות הספרים? האם הוצאות ספרים קטנות צריכות לקבל תמיכה ויש להגמיש עבורן תנאי סף - כלכליים ואחרים, על מנת שיוכלו להתקיים? האם נדרשת חקיקה שתבטיח למתרגמים קבלת שכר הוגן עבור עבודתם? האם הוצאות ספרים צריכות להוציא הרבה פחות ספרים כדי לאזן את תזרים המוזמנים? אין ספק שהשאלות רבות, אך בינתיים אנו מדווחים על קשיים של סופרים חדשים למכור את ספריהם, על הוצאות מבוססות שנאבקות לשרוד, ועל הוצאות קטנות שנסגרות. משהו צריך להשתנות.