שניים אוחזים / "הכל מקצועי"
מה יקרה כששתי הקבוצות שמחזיקות הכי הרבה בכדור ייפגשו? האם אחד המאמנים יסטה מדרכו? ומה בכלל המשמעות של שליטה בכדור בכדורגל של היום? כל מה שצריך לדעת על "הקרב הטקטי הגדול של השנה" בין ברצלונה לבאיירן מינכן
לואיס אנריקה אימן את ברצלונה ב־53 משחקים עד היום, ובכולם - ללא יוצא מהכלל - בארסה החזיקה בכדור יותר מהיריבה שלה. פפ גווארדיולה כבר עמד ליד הספסל של באיירן מינכן 101 פעמים, ותמיד - ללא יוצא מהכלל - פרק הזמן שבו קבוצתו שלטה בכדור היה גדול מהיריבה שלה. מחרתיים, כששני המאמנים ייפגשו בחצי גמר ליגת האלופות, אחד מהם יפסיד לראשונה את השליטה בכדור ומבחינתו גם בקצב המשחק. אבל האם זה אומר שהוא יפסיד? ממש לא בטוח.
במגזין הכדורגל "קיקר" כבר כינו את קרב השליטה הזה "האירוע הטקטי המעניין של העונה". לראשונה בהיסטוריה אפשר להמר בסוכנויות על זהות הקבוצה שתחזיק יותר בכדור ובכמה אחוזים (באיירן פייבוריטית בקטגוריה הזו, אבל לא במשחק עצמו). ככה זה כששתי הקבוצות היחידות באירופה, שרושמות מספר מדהים של כ־70 אחוזי החזקה בכדור, הרבה יותר מכל אחת אחרת, נפגשות ראש בראש.
גווארדיולה, שהטמיע את הטיקי־טקה בבארסה, העביר לבאיירן את אותם העקרונות המובילים של השיטה. ברצלונה, אחרי שניסתה לפתח סגנון משחק אחר בתקופת טאטה מרטינו, חזרה העונה לאותה גישה, אבל בצורה שונה - השליטה בכדור נעשית היום באמצעות שחקנים אחרים ובאזור אחר במגרש, במשולש מסי־סוארס־ניימאר. בעוד שברוב העולם כבר לא מנסים לחקות את השיטה, בארסה אימצה אותה מחדש.
באיירן מובילה את אירופה בהחזקת כדור, בארסה דבוקה אליה. ברצלונה ראשונה באחוז הדיוק במסירות, נתון שמלמד על משחק סבלני, ובאיירן צמודה אליה. מבין שמונת השחקנים שמוסרים הכי הרבה בממוצע בליגת האלופות העונה, שבעה מגיעים משתי הקבוצות האלו. רק תיאגו מוטה של פ.ס.ז' הצליח להשתחל לרשימה. מדהים. מדובר בשתי קבוצות עם עולם משלהן.
שאלת השאלות
ברצלונה ובאיירן, כאמור, עדיין לא יודעות איך זה לשחק כשהקבוצה השנייה מחזיקה יותר בכדור. מצד שני, חשיבות השליטה בכדור שנויה במחלוקת לאחרונה. למעשה, ברצלונה ובאיירן הן שתי הקבוצות הבכירות היחידות שעדיין מקדשות את הדרך הזו. ולפני שנצלול למה שמצפה לנו מחרתיים בקאמפ נואו, חשוב להתעכב על השאלה המקצועית הכי מדוברת בכדורגל בשנים האחרונות - החזקה בכדור, בעד ונגד.
בארסה ובאיירן מאמינות באותו משפט ידוע של יוהאן קרויף, שקבע כי "אם אתה שולט בכדור אתה לא צריך להתגונן, כי יש רק כדור אחד". ההתקפה, בעצם, היא ההגנה הטובה ביותר. לעומת זאת, העיקרון המוביל של ז'וזה מוריניו, מאסטר הגישה ההפוכה, הוא שטעויות מכריעות משחקים, ולכן למי שמחזיק בכדור יש גם סיכוי גדול יותר לטעות ולאבד אותו. אם מדובר בהנעת כדור רחוק מהשער, עדיף שהקבוצה האחרת תעשה זאת.
רעיון השליטה בכדור היה דומיננטי במשך כמה שנים, אבל דברים זזו לאחרונה. צ'לסי של מוריניו מחזיקה העונה בכדור פחות משש היריבות שלה בצמרת הליגה האנגלית, והיא בכל זאת זכתה אתמול באליפות. אתלטיקו מדריד של דייגו סימאונה זכתה בתואר הספרדי בעונה שעברה למרות ששלטה בכדור בפחות מ־50 אחוז מהזמן. נפילת הטיקי־טקה של ספרד במונדיאל, וההצלחה של נבחרת כמו הולנד שניצחה משחקים גדולים עם מעט שליטה, הגדילו עוד יותר את הפער המחשבתי בין שתי האסכולות.
עולם הכדורגל עדיין נמצא בדילמה הזו, כי מדובר בנושא קשה לבדיקה. האם ההחזקה בכדור עצמה תורמת לניצחון? אין תשובה ברורה. בליגות הבכירות, קבוצות שמחזיקות יותר בכדור מנצחות 55 עד 60 אחוז מהמשחקים, תלוי באיזו ליגה, אבל האם זה אומר בהכרח שהניצחון הגיע בזכות ההחזקה בכדור? לאו דווקא: רוב הסיכויים שהשליטה בכדור היא תוצאה של יתרון איכותי ולא של שיטת המשחק. גם אם מנסים לבודד את הבדיקה למשחקים בין קבוצות שוות פלוס־מינוס ברמתן, יש בעיה: הרי קבוצה שכובשת ראשונה בדרך כלל עוברת למגננה ומחזיקה פחות בכדור. קשה לקבוע חד־משמעית מה עדיף.
לשנות או לא לשנות
ועדיין, ברמות הגבוהות ביותר של המשחק נדמה שיש דפוס מסוים, והוא הדבר המעניין ביותר לקראת המשחק הגדול ביום רביעי. בעשור האחרון, שבעה גמרים של ליגת האלופות הוכרעו לפני שהגיעו לפנדלים, ובשישה מתוך השבעה ניצחה הקבוצה שהחזיקה יותר בכדור. לעומת זאת, במשחק היחיד שבו קרה ההפך, הניצחון של אינטר על באיירן ב־2010, הגרמנים החזיקו בכדור לא פחות מ־69 אחוזים - המספר הקיצוני ביותר ובהפרש גדול מבין כל הגמרים. בניגוד לקבוצות האחרות שהפסידו בגמר הצ'מפיונס, אינטר של מוריניו ויתרה מראש על הנעת הכדור. היא לא ניסתה להתחרות בבאיירן וזנחה לחלוטין את השליטה. זה עבד.
כך היה גם בחצאי הגמר המפורסמים האחרונים. לפני שנתיים בארסה הגיעה לחצי הגמר כמלכת ההחזקה בכדור. היריבה שלה, באיירן, ויתרה מראש על ניסיון להתחרות מולה בהיבט הזה וניצחה 0:4 במשחק הראשון, למרות 36 אחוזי שליטה בלבד. בעונה שעברה ראינו בדיוק אותו דבר, אלא שהפעם באיירן הגיעה כמלכה השולטת, ואילו ריאל מדריד נתנה לה להחזיק בכדור בגומלין (שוב 36:64 אחוזי החזקה). אלופת אירופה שבדרך הביסה את הגרמנים 0:4.
מה אנחנו לומדים מזה? בגדול, למי שמחזיקה יותר בכדור יש יתרון מסוים, אבל כדי לנצח קבוצה שפיתחה מומחיות בתחום הזה יכול להיות שעדיף להימנע מקרבות שליטה ולבחור באלטרנטיבה: לתת ליריב להניע כדור כמו שהוא אוהב (ואפילו כמה שיותר) ולנסות לנצח בדרך אחרת. בארסה ובאיירן, כאמור, הן שתי קבוצות שהחזקת כדור היא הלחם והחמאה שלהן, ולכן מעניין לראות מי מהן, אם בכלל, תחליט לשנות את דרכיה ומי תתעקש לשמור על עסקים כרגיל. לזה מתכוונים כשאומרים שזה האירוע הטקטי הגדול של השנה.
על פניו, לברצלונה קל יותר לעבור בין סגנונות. היא יותר מגוונת ומשתמשת גם בכדורים ישירים למשולש שהפיק 108 שערים העונה. הרבה יותר נוח לדמיין את בארסה נותנת לבאיירן לשלוט ומנסה לצאת במהירות קדימה. זו גם ההערכה של פרשנים רבים בספרד ובגרמניה.
ועדיין, יכול להיות שדווקא גווארדיולה יפתיע. כמות הפצועים האדירה, שכוללת בין השאר את אריין רובן, פרנק ריברי, רוברט לבנדובסקי ודויד אלאבה, כופה גם כך שינוי. בגומלין נגד פורטו, שבו באיירן הבקיעה שישייה, היא החזיקה בכדור רק 52 אחוז, כמעט הכי מעט שלה, ושיחקה אחרת לגמרי - מהאגפים ובהגבהות. יכול להיות שגווארדיולה מתכנן הפתעה גם הפעם. אם הוא יעשה זאת, נדמה שלברצלונה יש יתרון בזכות אפשרויות הגיוון שלה.
ישנה גם אפשרות שאף אחד מהצדדים לא יוותר. כך או כך, המשחק הזה הוא אחד המעניינים יותר לצפייה בשנים האחרונות. שניים אוחזים בכדור, או לפחות מנסים להחזיק בו כמה שיותר. יכול להיות שדווקא זה שישחרר את האחיזה שלו בפתאומיות יהיה זה שינצח.
להמשך דיון על חצי גמר ליגת האלופות בקרו:
לפנייה לכתב/ת 
