מקלט משותף בדוד המלך 1: "בחיים לא ראיתי את תל אביב ככה"
בדרך חזרה מהסרט, בשיא העימותים, אספה טלי את אלזה, בת העדה האתיופית ואישה הרה, לכניסה לבניין סמוך לכיכר רבין. עוד כ-20 איש תפסו שם מחסה מפני רימוני ההלם וזרנוקי המים
בשיא העימותים, כשבחוץ מתפוצצים רימוני הלם, אבנים נזרקות ושמשות מתנפצות - מצאו מחסה כ-20 אנשים מפוחדים בקומת הכניסה לבניין ברחוב דוד המלך 1 בתל אביב. טלי, עוברת אורח, אספה לכניסה לבניין את אלזה, בת העדה האתיופית, "אני ישראלית והיום מרגישה סוג ב', זה עצוב לי מאוד", העידה.
"אנחנו פוחדים. ההפגנה יצאה משליטה", סיפרו אנשים שתפסו מחסה בבניין התל אביבי הסמוך לכיכר רבין.
"חזרתי מהקרנה של פאודה בלונדון מיניסטור ועברתי וראיתי איזה מישהו פצוע ואז פגשתי את אלזה והיא סיפרה לי את הצד שלהם. בעיניי, אין צד שלנו וצד שלהם. זה אנחנו, כולנו ביחד. מה שקורה כאן בחוץ - בחיים שלי לא ראיתי את המדינה ואת העיר שלי ככה. פגשתי את אלזה, בהריון בחודש הרביעי והיא הייתה צריכה לשירותים ונכנסתי איתה לקפה לנדוור. מזל שנכנסנו כי באותו הרגע התחילה המשאית לרסס, זה הרעיד כאן את כל החלונות. ניסיתי ללוות אותה למונית כדי שבסך הכול תיסע הביתה ואז התחילו הפיצוצים וככה הגענו לכאן".
חלק מהנוכחים במקום המחסה פרצו בבכי: "רצינו להעביר מסר שאנחנו אזרחים שווים", אומרת אלזה, "אני בארץ משנת 83'. שירתתי במשטרה צבאית ופתאום יורים עליי. לא חשבתי שאגיע למצב הזה שאני צריכה להילחם מול האחים שלי ואני קוראת לכולם אחים - גם לשוטרים ולכל הישראלים. גם אני ישראלית, אבל בזמן האחרון אני מרגישה קצת ריחוק, ואני לא רוצה שזה יקרה, שתהיה את הגזענות שיש במדינות אחרות. יצאתי באמצע העבודה בשביל לבוא, להפגין ולהסביר להם שהמצב הזה כואב לכל הצדדים. זה יצא מכלל שליטה".
אדם שמתגורר בבניין סמוך נמלט לשכנים בדוד המלך כשהבין שהוא עלול להיפגע מרימוני ההלם. "פשוט ברחתי לכאן כי בעל הבית השתגע. זורקים רימונים ומתיזים מים ללא הבחנה".
לפנייה לכתב/ת 
