מילואים, יולדות, עובדים בפנסיה: ביטוח לאומי לא העביר מיליארד שקל לזכאים
מבקר המדינה חושף כי 670 מיליון ש' לא הגיעו לחיילי מילואים שלא מיצו את זכותם. גם 135 מיליון לזכאי קצבת אבטלה וזכאיות לקצבת לידה נותרו אצל המוסד. "חייבים לפעול למיצוי זכויות בעיקר אצל האוכלוסיות החלשות"
זכאים לכסף - אבל לא מקבלים אותו: כמיליארד שקל שהיו אמורים לעבור מהמוסד לביטוח לאומי לזכאים - לא הועברו. כך עולה מדו"ח של מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, המתפרסם אחר הצהריים (ג'). רוב הסכום הוא מתשלומים עבור שירות מילואים, שלא הועבר למילואימניקים בשנים 2012-2008.
דו"ח המבקר החדש - כתבות נוספות:
חשמל חינם, לימודים ופטור מאגרה: חגיגת הצ'ופרים על חשבוננו
מזון מושמד בגלל כשרות והימנעות מתרומות
"השר כץ לחץ לסדר לפעילת ליכוד ג'וב בנמל"
צפיפות, פערים, אין מספיק עזרה לחלשים: כשלי החינוך
מלגות כפולות לאברכים שלא שירתו בצה"ל
המבקר מזהיר מהחרפת הנזק לילדים שספגו אלימות
המבקר: כשלים חמורים בפיקוח על מפעלים מזהמים
חוסר יעילות במשרד הבינוי: "זכאים מחכים שנים לדיור"
ליקויים ברישום דירות: "330 אלף יח"ד לא רשומות"
המבקר: "בקרת הבנייה לא שונה מהמצב באסון ורסאי"
מדו"ח המבקר עולה כי כ-100 מיליון שקלים לא הועברו לזכאים לקצבת אבטלה וכ-35 מיליון שקלים לא הועברו לזכאיות לקצבת לידה. בנוסף, כ-670 מיליון שקלים לא הועברו לזכאים לגמלה עבור שירות מילואים.
מנתונים שהעביר הביטוח הלאומי למשרד מבקר המדינה עולה כי חיילי מילואים או מעסיקיהם לא מיצו את זכותם לקבל תשלום מביטוח לאומי בעבור כמיליון ימי מילואים בכ-435 אלף תקופות מילואים. רוב הכספים נוגעים לתקופות של בין יום ליומיים. על-פי החישוב, מדובר בסכום כולל של 670 מיליון שקלים שלא הועברו לחיילי המילואים.
המבקר הדגיש כי המחלוקת המהותית בין צה"ל לביטוח הלאומי, בכל הנוגע לשיעור אי-מיצוי של גמלת המילואים, מעלה חשש ששיעור ניכר מגמלת המילואים אינו ממוצה על-ידי הזכאים לכך או שיש בעיה בעניין אמינות מערכת המידע של הגופים ומידת התיאום ביניהם, או ששתי הבעיות הללו קיימות. לדעת המבקר שפירא, ראוי כי שני הגופים יבחנו במשותף וללא דיחוי את הנתונים, ועל-פי תוצאות הבחינה יגבשו פתרונות מתאימים.
גובים כספים מבעלי פטור
לפי אומדן הביטוח הלאומי, כ-80 מיליון שקלים נגבו כדמי ביטוח ממבוטחים שעבדו אצל יותר ממעסיק אחד. בביקורת נמצא כי בכל אחת מן השנים 2012-2009, כ-30 אלף מבוטחים שכירים בממוצע שעבדו אצל יותר ממעסיק אחד והיו זכאים לתשלום מופחת של דמי ביטוח לאומי, לא מיצו את זכותם להחזר דמי הביטוח. המבקר הדגיש כי רוב השכירים הללו שייכים לשכבות החלשות באוכלוסייה.
אבל לא רק אלו שעובדים בכמה עבודות שילמו יותר, אלא גם כאלה שמקבלים דמי זקנה וממשיכים לעבוד. המבקר שפירא מצא כי כ-84.6 מיליון שקלים נגבו כדמי ביטוח משכירים המקבלים דמי זקנה. מדו"ח המבקר עולה כי בשנים 2012-2009, כ-13 אלף שכירים בממוצע שקיבלו קצבת זקנה לא מיצו את זכותם לפטור מתשלום ביטוח לאומי. על אף הפטור, הביטוח הלאומי גבה כספים משכירים אלו.
גם בדמי לידה – מי שלא קיבלו את הכסף היו דווקא יולדות משכבות חלשות. לפי חוק הביטוח הלאומי, אישה עובדת שילדה זכאית לקבל קצבת דמי לידה בעד פרק הזמן שבו היא לא עובדת. את דמי הלידה אפשר לתבוע תוך 12 חודשים ממועד הלידה. אמנם 96% מהיולדות קיבלו את התשלום, אך 5,000 נשים לא מיצו את זכותן לגבי דמי לידה.
בביטוח הלאומי אמרו כי השכר הממוצע של הנשים שלא קיבלו קצבת לידה היה נמוך במיוחד – כ-2,700 שקלים, לעומת 6,800 שקלים – השכר הממוצע של אלה שמיצו את דמי הלידה. בסך הכול, ההערכה היא שמדובר ב-35 מיליון שקלים שלא הועברו לנשים הזכאיות.
המבקר העיר כי אי-מיצוי זכויות פוגע בעיקר בשכבות האוכלוסייה החלשות, שבעבורן קצבאות ביטוח לאומי הן מרכיב עיקרי בהכנסה וכלי להבטחת יכולתן לחיות בכבוד. המבקר הוסיף כי חומרת הממצאים, שברובם כל הנתונים לקביעת הזכאות מצוים בידי הביטוח הלאומי והוא אינו נדרש להשלימם מגופים אחרים, מחייבת את המוסד לבצע בדיקה מעמיקה של הנתונים ולפעול למיצוי זכויותיהם של כל הזכאים, ובייחוד בקרב שכבות האוכלוסייה החלשות.
אין מידע עדכני על שכר של שלושה מיליון שכירים במשק
המבקר מצא ליקוי נוסף במערכת הדיווח של הביטוח הלאומי. מהדו"ח עולה כי המוסד אינו דורש מהמעסיקים לדווח דיווח חודשי שוטף כנדרש על שכרו של כל עובד בנפרד, אף שלפי החוק והתקנות, מוטלת על המעסיקים חובה לדווח למוסד מדי חודש בחודשו על השכר שהם משלמים לכל אחד מעובדיהם.
בפועל, הביטוח הלאומי מקבל דיווח על שכרם החודשי של רבים מהעובדים במשק עד שנה וחצי ממועד תשלום השכר, כיוון שהנתונים אינם מועברים אליו במישרין מהמעסיקים אלא מרשות המסים, לאחר שהיא מקבלת מהם את הדיווח השנתי שמגישים לה.
למרות הערותיו של מבקר המדינה בעניין זה בדו"חות קודמים, ואף שקיימות בביטוח הלאומי התשתיות הנדרשות לקליטת דיווח מקוון מכל המעסיקים, במוסד מקבלים דיווח חודשי רק ממעסיקים שמספר עובדיהם אינו עולה על תשעה. פועל יוצא מכך הוא שאין לביטוח הלאומי מידע עדכני על שכרם של כ-3 מיליון שכירים, שהם כ-85% מהעובדים השכירים במשק.
המבקר העיר כי היעדר דיווח חודשי של המעסיקים על השכר שהם משלמים לכל אחד מעובדיהם הוא חסם מרכזי למיצוי זכויות, מכיוון שבהיעדר נתונים עדכניים על הכנסות הזכאים, ביטוח לאומי אינו יכול לפנות באופן יזום לזכאים לקצבאות המותנות בעמידה במבחן הכנסה ולהודיע להם על אי-מיצויה לכאורה של הזכות. נוסף על כך, היעדר דיווח שוטף יוצר חובות ניכרים של מבוטחים לביטוח הלאומי המסתכמים במועד סיום הביקורת בכ-1.6 מיליארד שקלים.
מדובר צה"ל נמסר: "צה"ל מקדם בברכה את דו"ח המבקר, לומד את עיקריו ויפיק את הלקחים הנדרשים. התשלום של המוסד לביטוח לאומי לחייל המילואים הינו מיידי, אינו תלוי בגורם כלשהו ומתבסס על הגשת טופס שמתקבל בסוף תקופת שירות המילואים. את הטופס ניתן להגיש בכל עת לביטוח הלאומי. המודעות בקרב חיילי המילואים לסוגיית הזנת ימי המילואים שביצעו וכן הזכאות לתגמולים היא גבוהה מאוד שכן הוא מהווה חליף שכר לחיילי המילואים. כמו כן, צה"ל עוסק כל העת בהנגשת המידע למשרתי המילואים והעלאת המודעות לזכויותיהם. צה"ל עשה מאמצים רבים על מנת לקבל את בסיס הנתונים העומד מאחורי הנתון המופיע בדו"ח, אך המוסד לביטוח לאומי סירב למסור אותו. מבדיקה שערכנו הנתונים המובאים רחוקים מלהיות מדויקים. על בסיס הנתונים שבידנו, שנמסרו למשרד מבקר המדינה, הפער מסתכם בכ-4 מיליון שקל בלבד, ולאור חוסר שיתוף הפעולה, נראה שהנתון המוצג בדו"ח לא נבדק כלל והינו חסר בסיס. צה"ל יבדוק כל מידע נוסף שיגיע לידיו בכדי להגיע לפתרון".
מהביטוח הלאומי נמסר: "בצד הליקויים שאותם מונה דוח מבקר המדינה, ואותם התחייבנו לתקן בהקדם, מציין המבקר (שלא כבשגרה בדוחות מבקר המדינה) בחיוב את פעילותנו הענפה בתחום מיצוי הזכויות: (תקציר, עמ' 5) 'ביטוח לאומי רואה בהגדלת השיעור של מיצוי הזכויות את אחד מתפקידיו. הוא מציין זאת בדוח השנתי שלו ובתוכניות העבודה שלו, ואף שילב זאת בחזון הארגון, שגיבש לראשונה בשנת 2013. יצוין כי בשנים האחרונות פועל ביטוח הלאומי למיצוי זכויות המבוטחים על פי גישה יוזמת ופרואקטיבית: הוא פונה למבוטחים רבים כדי שיגישו תביעה, משלם למבוטחים, על פי נתוניו יותר ממיליון תשלומים אוטומטיים בקצבאות השונות בלי לדרוש הגשת תביעה, ומקל הליכים ביורוקרטיים להגשת תביעות. כמו כן ביטוח לאומי משקיע משאבים רבים בבניית כלים וטכנולוגיות שיאפשרו לו להגדיל את מספר הקצבאות שישולמו באופן אוטומטי. משרד מבקר המדינה רואה לנכון לציין לחיוב את פעילותו של הביטוח הלאומי להגדלת שיעור מיצוי הזכויות".
לפנייה לכתב/ת 
