"אין מספיק מומחים במיון - וחולים פשוט נפטרים"

דו"ח המבקר חושף תמונה עגומה של תשתיות ותנאי אשפוז בבתי החולים. החולים ממתינים שעות בחדר המיון  ולאחר מכן מאושפזים במסדרון, הרופאים משוחחים בחופזה עם בני המשפחה לאוזני כל, והצוות קורס מרוב עומס.

כך שלמרות שהטיפול הרפואי בישראל אולי נחשב לטוב מאוד, לדברי המבקר, התשתיות ותנאי האשפוז ירודים, היחס לחולים לא מספיק טוב, וקיימת פגיעה מהותית בזכויותיו וכבודו של החולה.

משרד הבריאות לא קבע מהו זמן ההמתנה הרצוי בחדרי מיון והשהייה בהם עלולה להימשך שעות ארוכות, בהן החולה לא מקבל טיפול רפואי כראוי. השהייה הממוצעת בחדרי המיון היא בין 2.19 ל-5.9 שעות, והממוצע הארצי הוא 3.1 שעות.

רק כ-30 אחוזים מהרופאים בחדרי המיון הם מומחים ברפואה דחופה, והם נמצאים בעיקר בשעות הבוקר. רופא שכזה מיומן לתת אבחון מיידי ולקצר את זמני השהייה.

לפי דו"ח המבקר, מנהלי מיון אמרו כי לדעתם ישנם חולים שנפטרים או הופכים לנכים מכיוון שהבעיה הרפואית שלהם לא מזוהה בזמן, עקב המחסור במומחים ברפואה דחופה.

פגיעה קשה בכבוד החולה וזכויותיו

ב-18 בתי החולים שנבדקו, כבוד החולה וזכויותיו לא נשמרו כמו שצריך עקב תנאי האשפוז הגרועים. המבקר קובע כי בגלל שיעור התפוסה הגדול, חולים מאושפזים במסדרון, במעברים ובחדרי אוכל, ללא וילון או פרגוד, ופרטיותם וכבודם נפגע.

בישראל יש רק 1.9 מיטות לאלף נפש לעומת 3.3 לאלף ב-OECD. שיעור התפוסה בארץ הוא 96.6 אחוזים לעומת 75.1 אחוזים ב-OECD. לכן בישראל משך האשפוז הוא קצר יותר, 4.3 ימים לעומת 6.5 ב-OECD. לפי משרד הבריאות, יש צורך בהוספה של 240 מיטות בכל שנה עד 2020.

תנאי אשפוז ירודים

אשפוז בצפיפות שכזו מגדיל את העומס על הצוות, פוגע בטיפול הרפואי ומגביר את הסיכון ללקות בזיהום. בכמה מחלקות פנימיות וחדרי מיון נצפה לכלוך סביב החולים בשעות שונות ביממה. בשעות הלילה הניקיון מתבצע רק בחדרי לידה, ניתוח ומיון, והמבקר מציין ליקויים במחלקות האשפוז, השיקום והמטבח.

אחד מן המקרים אף נמצאה חולה שרימות היו על צווארה. המבקר מציין פגמים נוספים, כמו מתן פיג'מה גדולה ממידותיו של החולה כך שהוא עלול למעוד, או חלוק שלא ניתן לסגירה מאחור. כמו כן, הארוחות מוגשות בשעות לא מתאימות כמו ארוחת ערב ב-18:00 ולאחר מכן בוקר ב-9:30. לעתים הן אף לא חמות.

חדרי ניתוח לא סטריליים

לעתים, אשפוז חולים מתארך בגלל ניתוחים שנדחו ברגע האחרון, וישנם חולים שממתינים כמה ימים במחלקות האשפוז בשביל בדיקות שונות. בכל בית חולים ישנם מאות ניתוחים שנדחו ברגע האחרון, והנתון נע בין 2 ל-6 אחוזים מכלל הניתוחים.

הסיבות לדחייה הן התארכות של ניתוח אחר, ניתוח דחוף, סיבה רפואית, אי ביצוע הכנות לניתוח כנדרש, טעות בהזמנת הניתוח ועוד.

אשפוז מיותר חושף את החולים לסיכונים מיותרים כמו זיהומים. גם בחדרי הניתוח, שאמורים להיות סטריליים, התגלו כמה בעיות קשות שעלולות להוביל לזיהום. בכמה חדרי ניתוח הוצבו ארונות עץ לאחסון ציוד סטרילי, אך את הארון עצמו לא ניתן לרחוץ ולנקות כמו שצריך.

במקומות מסוימים משתמשים במכונה לניקוי מכשירים לאחר ניתוח בטמפרטורה נמוכה מ-93 מעלות כנדרש. בחלק מהמקומות לא הייתה הפרדה מוחלטת בין האזור הנקי למלוכלך, באחד מבתי החולים היה חשש להתפרצות חיידק הליגיונלה מכיוון שהמים לא היו חמים מהנדרש.

פגמים ברצפה עלולים להוביל לזיהומים, נמצאו חרקים בחרדי ניתוח, לא נשמרה ההיגיינה בחדרים במחלקות שבהם אוחסנו סירי לילה, והאיסוף של הכביסה הנקייה לא הופרד מהמלוכלכת. דו"ח מבקר המדינה מ-2013 קבע שבישראל נפטרים בכל שנה כ-5,000 בני אדם עקב זיהום שחטפו בבית החולים.

חסרות מיטות אשפוז

בישראל חסרות מאות מיטות טיפול נמרץ, ולכן חולים מאושפזים במחלקות שאינן מתאימות ללא ההשגחה הדרושה להם. לפי נתוני ההסתדרות הרפואית, יותר מ-500 חולים מוגדרים בסיכון מוגבר למות בשל מחסור במיטות אלו.

קיים מחסור גם במיטות שיקום, ובמיוחד בפריפריה. בעוד שהממוצע הארצי הוא מיטת שיקום אחת ל-486 קשישים, הרי שבצפון יש רק מיטה אחת ל-3,200. המחסור מוביל לכך שהחולים הזקוקים לשיקום נשלחים למקומות מרוחקים ומשפחותיהם מתקשות לתמוך בהם.

לעתים קשישים הופכים לסיעודיים מכיוון שלא עברו שיקום. מבקר המדינה העיר בנושא ב-2011 למשרד הבריאות, שהבטיח להוסיף 200 מיטות בפריפריה עד 2014, אך נוספו רק 140.

עוד טעות קשה שעלולה להוביל לפגיעה בחולה היא רישום לא נכון של האבחנה הרפואית בטפסי החולה. במקרה כזה, כשהוא משתחרר מבית החולים ומגיע להמשך טיפול בקופת החולים, הוא עלול לקבל טיפול שאינו מתאים למצבו הרפואי.

בדיקה פנימית במקום דיווח לרשויות

אם אירע מקרה חריג, מוסד רפואי אמור לדווח עליו והרשויות אמורות לבדוק, אלא שהמבקר מציין כי בתי החולים נמנעים מלהקים ועדות בדיקה על מנת לברר תלונות של מטופלים או אירועים חריגים בתחומם.

הם חוששים שוועדות כאלו יובילו לתביעות רשלנות רפואית. במקום זאת, הם מסתפקים בבדיקה פנימית. המבקר קובע כי כך לא ניתן לרדת לשורשו של אירוע חריג ולהפיק לקחים כמו שצריך.

בעיה נוספת היא ההסכמה מדעת, שהיא אישור של החולה לקבלת טיפול רפואי לאחר שזכה לקבל מידע לגביו. עקב עומס העבודה, לצוות הרפואי אין זמן לתת את כל המידע באופן מפורט, ולכן הם מוסרים רק מידע חלקי באופן חפוז ולעתים מחתימים את החולים על הסכמה לניתוח סמוך לביצועו. בחמישית מהמקרים, המטפלים אפילו לא אומרים למטופל מה שמם ותפקידם. 

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "מסירת מידע לקבלת הסכמה מדעת היא תהליך מורכבת. החוק דורש מסירת מידע הדרוש למטופל באורח סביר.

"יש להבחין בין תהליך קבלת ההסכמה לבין מועד החתימה על טופס ההסכמה שאינם בהכרח נעשים בו זמנית.

"ייתכן שאילוצים בכוח אדם ובזמן מביאים לכך שלא תמיד נמסר מידע רפואי בהיקף הנדרש.

"הכנסנו מדדי איכות שיכללו גם את השירות בחדרי המיון והכנסנו תפקיד של עוזר רופא כדי לקצר את זמני ההמתנה".

שמוליק בן יעקב, יו"ר האגודה לזכויות החולה, מסר בתגובה לדו"ח המבקר: "דו"ח מבקר המדינה מצטרף לדו"חות בנק ישראל וגורמים נוספים המצביעים על המצוקה התקציבית המתמשכת ומחמירה לאורך השנים של מערכת הבריאות.

"מצוקה זו אינה משפיעה רק על טיב הטיפול הרפואי, אלא מביאה לפגיעה ישירה בזכויותיהם של החולים, על פי חוק. הממשלה הנוכחית עומדת בפני אתגר גדול ועליה לפעול בדחיפות לבלימת הידרדרות מערכת הבריאות בישראל. לא ייתכן שבמדינה מתוקנת חולים מאושפזים במחלקות הפנימיות במסדרונות ובמעברים ללא וילון או פרגוד, כשהם חשופים לחולים האחרים ולציבור המבקרים במחלקה.

"אשפוז בתנאים כאלו אינו מאפשר לשמור על פרטיות, פוגע בכבוד החולה ומגביר את חשיפת החולה לסיכונים מיותרים ביניהם הידבקות בזיהומים ובהם חיידקים עמידים כפי שגם הוזכר בדו"ח הקודם של המבקר לפיו כ- 5,000 איש מתים מדי שנה מזיהומים בבתי חולים.

"הצפיפות במחלקות האשפוז, האשפוז בפרוזדורים, מספר המטפלים הקטן מהנדרש, כל אלה אינם מאפשרים טיפול נאות בחולה ופוגעים בכבודו ובזכויותיו. יתרה מזאת, מחסור של נוכחות רופאים מומחים בתחומי הרפואה השונים בחדרי מיון, מביא להארכת משך ההמתנה במיון ובכך מביא, על פי דו"ח המבקר, לפגיעה משמעותית ברמת הטיפול הרפואי".

ח"כ אילן גילאון (מרצ) הגיב לדו"ח המבקר: "הדו"ח הוא תעודת עניות לממשלת נתניהו וכתב אישום של השכבות המוחלשות נגד ממשלה השונאת את אזרחיה".

יו"ר ההסתדרות הרפואית, ד"ר ליאוניד אידלמן, אמר: "מדובר בדו"ח הנוגע בשורש המשבר של מערכת הבריאות אותו מרגיש כל אחד שפונה לטיפול רפואי. מדינת ישראל נמצאת במקום מביש בין מדינות העולם ביחס מיטות לאלף נפש ומכשירי MRI.

"מדובר בהזנחה רבת שנים, בתת תקצוב של המערכת שלא יכולה להיענות לדרישות הרפואה המודרנית. המבקר הגדיר נכון שמדובר בזכויות החולה המאושפז ועל כבודו כשהחולים נמצאים בפרוזדורים של מחלקות אשפוז בתנאים שלא מאפשרים טיפול נאות. מערכת הבריאות זקוקה למשאבים באופן דחוף על מנת למנוע סבל של מטופלים, תחלואה עודפת ותמותה מיותרת".