סחטנות בממשלה צרה: "ישלמו כדי שישתקו"

ההודעה הדרמטית של שר החוץ ויו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן בדבר החלטתו ללכת לאופוזיציה, מציבה לראש הממשלה בנימין נתניהו כאב ראש לא קטן בדמות ממשלה עם תמיכה של 61 חברי כנסת בלבד. במצב כזה, כל אחד מחברי הקואליציה יוכל להעלות דרישות בנוגע לנושאים הקרובים ללבו ובמקביל לאיים בהפלת הממשלה. איך שר האוצר המיועד משה כחלון יוכל להתנהל במצב כזה?

אברהם (בייגה) שוחט, שכיהן בתפקיד שר האוצר בין 1992 ל-1996, לא צופה עתיד מבטיח לממשלה צרה. לדבריו, "זו ממשלה של 61 חברים ובקואליציה כזו, שמורכבת מארבע מפלגות חוץ מהליכוד, כל מפלגה יכולה בעצם להפיל את הממשלה בכל רגע שתרצה".

שוחט אמר עוד כי "תרבות ההתנהלות הפוליטית שהתפתחה בשנים האחרונות היא מאוד מורכבת וקשה. אין ספק שכל המצב הזה יכביד מאוד על שר האוצר לבצע את הדברים שהוא רוצה לקדם, ובעיקר כשהוא מדבר על הרבה רפורמות, ורפורמה, מטבע הדברים, יוצרת בדרך כלל חיכוכים ואי הסכמות. לכן, ממשלה, שבה 61 חברים ושאין בה גרעין שליטה חזק, עם מפלגות שיכולות ללחוץ, זה מצב מאוד קשה לשר האוצר".

(צילום: גיל יוחנן)

שוחט מעריך כי על מנת להתמודד בפרץ הסחיטות, שר האוצר המיועד יצטרך לאיים בפירוק הממשלה. "כל אחד מחברי הממשלה רוצה להיות בממשלה ואף אחד לא רוצה ללכת לבחירות", אמר שוחט. "אז אם שר האוצר יראה שהוא לא יכול לעשות שום דבר, הוא יודיע שהוא פורש מהקואליציה וילכו לבחירות. האיומים של שר האוצר והכוח שיש לו להפיל את הממשלה נותנים לו חוזק מסוים. השאלה היא איך יתנהלו החיים הקואליציוניים בהרכב של 61 חברים, כי הפלת הממשלה היא גם כוחם של השותפים האחרים לקואליציה. לכן, מדובר במצב, שבאופן בסיסי, הוא לא טוב".

על תקופתו בתפקיד סיפר שר האוצר לשעבר כי "אני הייתי שר בממשלה שהייתה אפילו ממשלת מיעוט, עם 56 מנדטים. מפלגת העבודה הייתה אז עם 44 מנדטים ומרצ הייתה עם 12 מנדטים, אבל עשינו קואליציה. באופן פורמאלי, בממשלה תמכו רק 56 חברים והיא לא נפלה, היא החזיקה מעמד ארבע שנים. אבל זה לא המצב עכשיו".

(צילום: עידו ארז)

מאיר שטרית, שכיהן אף הוא בתפקיד בין פברואר ליולי 1999, התייחס להשלכות של ממשלה צרה על התקציב. לדבריו, "בעצם, כל אחד בקואליציה יוכל להכשיל את הקואליציה בהעברה של התקציב או כל החלטה תקציבית אחרת. מספיק שאחד מתוך 61 החברים יצביע נגד, הממשלה לא תצליח להעביר את התקציב או כל עניין אחר סביב התקציב עצמו. במילים אחרות, מעבר לתשלום של 10 מיליארד שקל בהתחייבויות הקואליציוניות, הממשלה תהיה תלויה לחלוטין בכל חבר בקואליציה. זה נראה לי מצב בלתי אפשרי להתנהל כך, כיוון שהם יצטרכו לרצות כל אחד מחברי הקואליציה".

שטרית הדגיש בדבריו כי ככל שהקואליציה קטנה יותר כך יכולת הממשלה להשיג את התוצאות שהיא רוצה קטנה בהתאם, "אלא אם הממשלה תתנהג באמת בחוסר אחריות מוחלט ותגדיל את הגירעון בצורה דרסטית ללא שום הגבלה, אבל אז נרגיש מהר מאוד את התוצאות. ברגע שהגירעון יגדל לרמה גבוהה,

כל חברות דירוג האשראי יוכלו לפגוע באשראי של ישראל בעולם והתוצאה תהיה מאוד חמורה".

גם שטרית סבור ששר האוצר יימצא בבעיה להתנהל במצב שכזה. "שר האוצר הוא חבר בקואליציה", אמר שטרית. "יש לו מעמד בכיר מאוד בה, ועכשיו גם ההחלטות שהוא רוצה להעביר תלויות בכל אחד מחברי הקואליציה".

לדברי שטרית, שר האוצר המיועד לא יוכל להעביר רפורמות בלי תמיכה מוחלטת של הממשלה והכנסת. "אם האופוזיציה תרצה להילחם ברפורמות האלה, והאופוזיציה תהיה מגובשת, היא תילחם בהן בחוזקה רבה יותר, ואני לא יודע כמה הממשלה תהיה מגובשת בעניין. הבעיה היא שכל אחד, ולא רק ראשי הסיעות, אלא כל אחד מחברי הסיעות, יוכל להפיל את הממשלה כל פעם שירצה. זה לא מבשר טובות. הממשלה במצב הזה תפעל באחת משתי הדרכים: היא תשלם לכל אחד כמה שירצו כדי שישתקו ואז מצב המדינה יהיה רע, או לחילופין, הממשלה תצרף מפלגה אחרת לקואליציה, למשל את מפלגתו של יאיר לפיד, אבל הוא לא יצטרף אם יבטלו את חוק הגיוס. לכן, יש פה מלכוד 22 וראש הממשלה יצטרך להחליט לאן הוא הולך".