המספרים שמאחורי מצוקת עולי אתיופיה
האבטלה בקרב יוצאי אתיופיה עומדת על 18.5% לעומת 8.6% באוכלוסייה היהודית הכללית, ההוצאה החודשית הממוצעת למשפחה היא 9,385 שקלים לעומת 14.5 אלף בכלל אוכלוסייה, ושיעור בעלי תעודת הבגרות המספיקה לאוניברסיטה עומד על 26.5% בלבד. תמונת מצב של אוכלוסיה במצוקה
הסטטיסטיקות הקשורות באוכלוסיית יוצאי אתיופיה בישראל מציגות תמונה של אוכלוסייה במצוקה, שבה מוצא אתני הולך יד ביד עם אבטלה גבוהה ורמת חינוך נמוכה. עם או בלי קשר לאפליה מכוונת - מדובר בקרקע פורייה לזעם מהסוג שהתפרץ אמש בכיכר רבין.
לכתבות נוספות בערוץ כלכלה:
- למה ילדים אתיופים לומדים בנפרד?
- כונתה "אתיופית מסריחה" ופוטרה ללא שימוע
- נאבקים בדעות הקדומות: יוצאי אתיופיה באקדמיה
העלייה של יהודים מאתיופיה לישראל התבצעה בשני גלים עיקריים, הראשון ב-1984-1985 והשני ב-1991. בין שני הגלים הללו ואחריהם, המשיכה העלייה במספרים נמוכים יותר. עם עלייתם לארץ, התאפיינה אוכלוסיית יוצאי אתיופיה במבנה גילאים צעיר במיוחד. על פי נתוני הסוכנות היהודית, 42% מאזרחי ישראל שנולדו באתיופיה היו בני פחות מ-12 עם עלייתם ארצה, ולמעלה מ-50% מהעולים הגיעו במסגרת של משפחה בת יותר מ-3 נפשות. בשנת 2013, 29% מיוצאי אתיופיה היו מתחת לגיל 14, לעומת 26% באוכלוסייה הכללית.
על פי נתוני הלמ"ס, ההכנסה הממוצעת ברוטו למשק בית ממוצא אתיופי הייתה 11,453 שקל בחודש, לעומת 17,711 למשק בית באוכלוסייה הכללית. כלומר, משק בית אתיופי חי מהכנסה הנמוכה ב-35% מזו של משק בית שאינו אתיופי. ל-62.9% מהאתיופים היה מחשב בבית, לעומת 80.7% בכלל האוכלוסייה. ל-47.6% הייתה גישה לאינטרנט, לעומת 70.6% מהאוכלוסייה. ל-54.5% הייתה גישה לכבלים, לעומת 61.8% מכלל האוכלוסייה ול-18.9% היה טאבלט, לעומת 26.1% מכלל האוכלוסייה.
למרות היותם 1.5% מהאוכלוסייה, רק 220 מורים אתיופים עבדו במערכת החינוך בשנת 2012-2013.
לריבוי הנפשות במשפחה מצטרפת ההכנסה הנמוכה והאבטלה הגבוהה באוכלוסייה זו. בשנת 2013 עמדה ההוצאה הממוצעת לתצרוכת במשפחה של עולים מאתיופיה על 9,385 שקלים, לעומת 14.5 אלף באוכלוסייה הכללית.
למרות היותם 1.5% מהאוכלוסייה, רק 220 מורים אתיופים עבדו במערכת החינוך בשנת 2012-2013. באשר לשיעור האבטלה הגבוה, על פי נתונים שהציגה בשנת 2007 ועדה של משרד הכלכלה שעסקה בשילוב צעירים יוצאי אתיופיה בשוק התעסוקה, עמד שיעור האבטלה בקרב בני העדה באותה שנה על 18.5% לעומת 8.6% בלבד באוכלוסייה היהודית הכללית. לשיעור התעסוקה הנמוך נלווה גם שיעור נמוך של השתתפות בכוח העבודה. רק 61% מיוצאי אתיופיה היו מועסקים או חיפשו עבודה לעומת 76.3% בקרב שאר היהודים.
(צילום: AFP)
(הנתונים נכונים ל-2013, פרט לתעסוקה שנכונים ל-2007)
50% זכאים לבגרות
נדמה כי הרקע למצב הכלכלי הגרוע של יוצאי אתיופיה הוא הישגיהם של בני העדה בתחום החינוך. הוועדה של משרד הכלכלה הציגה נתונים שלפיהם שיעור חסרי ההשכלה בקרב עולים מאתיופיה עומד על 41.5% לעומת חצי אחוז בלבד בקרב שאר היהודים. 22.1% מיוצאי אתיופיה הבוגרים היו בעלי השכלה של פחות מ-6 שנות לימוד (לעומת 13.9% בקרב שאר היהודים), 14.3% סיימו תיכון ללא בגרות (לעומת 19.9% בקרב שאר היהודים) ו-13.6% סיימו תיכון עם בגרות (לעומת 22.3% בקרב שאר היהודים).
על פי נתוני הלמ"ס, בשנת 2013 ניגשו 88% מהתלמידים יוצאי אתיופיה לבגרות, לעומת 80% בשאר חלקי האוכלוסייה. אולם שיעור הזכאים בקרב בני העדה עמד על 50% בלבד, לעומת 63% בקרב שאר חלקי האוכלוסייה. שיעור המחזיקים בתעודת בגרות שמספיקה על מנת להתקבל לאוניברסיטה היה נמוך עוד יותר בקרב יוצאי אתיופיה – 26.5%, לעומת 52.5% בקרב אזרחים שאינם ממוצא אתיופי.
כתוצאה מכך, היוו בני העדה 0.9% בלבד מהסטודנטים באותה שנה, כאשר חלקם באוכלוסייה הוא 1.5%. בנוסף, שיעור הלומדים לתארים מתקדמים היה נמוך מאשר בקרב אלו שאינם ממוצא אתיופי. 11.2% לתואר שני לעומת 20.7%; וחצי אחוז לתואר שלישי לעומת 4%.
יש שיראו במצבם הכלכלי של העולים מאתיופיה והקשר בינו לבין הישגיהם בחינוך, תופעה שלילית אך טבעית, בהתחשב בזמן הקצר (יחסית) שחלף מאז בואם לארץ ובפערי התרבות והשפה שעמם הם נאלצים להתמודד. אולם יש לשים לב למבנה הגילאים של עדה זו. למעלה מ-40% מבני העדה האתיופית למדו לפחות 6 שנים בבתי ספר בישראל.
נתון זה עשוי להעיד כי למדינה היה כר נרחב של הזדמנויות להשפיע על רמת ההשכלה ומאפייני התעסוקה של אוכלוסייה זו. יתרה מזאת, הנתונים מעידים גם על ריכוז גבוה של יוצאי אתיופיה במחוזות המרכז והדרום, ובפרט בערים עפולה וקרית גת. כלומר, ניתן היה למקד צעדים בשיפור רמת ההשכלה של בני העדה באופן שהיה מאפשר להם להשתלב טוב יותר בשוק התעסוקה ולהגדיל את הכנסתם.
לפנייה לכתב/ת 
