המבקר: "בקרת הבנייה לא שונה מהמצב באסון ורסאי"
דו"ח מבקר המדינה קובע: 11 שנים לאחר פרסום דו"ח ועדת זילר, שהוקמה בעקבות האסון שבו נהרגו 23 בני אדם לאחר קריסת רחבת הריקודים באולם השמחות בירושלים - וממשלת ישראל עדיין רחוקה מליישם את ההמלצות לטיפול בכשלים החמורים שנמצאו בבטיחות מבנים, תכנונם ובנייתם
11 שנים לאחר פרסום דו"ח ועדת זילר , שהוקמה בעקבות "אסון ורסאי " - וממשלת ישראל עדיין רחוקה מליישם את ההמלצות לטיפול בכשלים החמורים שנמצאו בבטיחות מבנים. כך קובע מבקר המדינה, יוסף שפירא, בדו"ח שמתפרסם היום (ג') בנושא פעולות הממשלה להבטחת האיכות והבטיחות בענף הבנייה. על פי הדו"ח, במועד סיום הביקורת (אוקטובר 2014), מצב הבקרה ההנדסית הטכנית על תכנון המבנים ובנייתם אינו שונה במידה ניכרת מהמצב שהיה באסון אולמי ורסאי בירושלים, שבו נהרגו 23 בני אדם ונפצעו 380 איש נוספים.
- חול במקום מנופים: מחכים להיתר בנייה מ-91'
- המבקר על יוקר הדיור: ממשלת נתניהו זיהתה באיחור
- שמונה שנים לאישור תוכניות מגורים במרכז הארץ
"ועדת זילר, שהוקמה במאי 2001, העלתה כשלים חמורים ביותר בעניין בטיחות מבנים ומקומות המשמשים את הציבור, אשר נובעים מכשל מערכתי מתמשך בשרשרת שלבי הייצור", כותב שפירא, "ואולם, בדיקת הביצוע של המשימות שהטילה הממשלה על משרדיה, במסגרת יישום ההמלצות של ועדת זילר, מעלה מחדלים מתמשכים בניהול הפרויקט להקמת המערך החדש".
נזכיר כי בדצמבר 2003 הגישה ועדת זילר לממשלה דו"ח שבו צוינו ליקויים חמורים בנוגע לענף הבנייה בארץ, הנובעים מכשלים מערכתיים מתמשכים. הוועדה קבעה כי דרוש שינוי מבני ותפיסתי כולל, על מנת להחליף את "המעגל השוטה", כלומר את המערך הקיים להבטחת איכות ובטיחות בענף הבנייה, ב"מעגל החכם", כלומר במערך להבטחת האיכות והבטיחות הרצוי.
בדו"ח פורטה שורה ארוכה של המלצות ליצירת "המעגל החכם", ובהן הכנת קוד בנייה אחיד שיחליף את החקיקה הקיימת בתחום הבנייה; הקמת מרכזי בקרה לפיקוח על תכנון המבנים ועל בנייתם; והסדרת נושא הכשירויות של בעלי המקצוע בענף הבנייה, כלומר הסדרת חובתם לעמוד בדרישות כשירות, ובהן השכלה מתאימה, ניסיון מעשי ובקיאות בקוד הבנייה.
הביקורת נעשתה במשרד הבינוי (לשעבר משרד השיכון), במשרד הכלכלה ובמשרד ראש הממשלה וכן במינהל התכנון במשרד הפנים. בדיקות השלמה נעשו גם באגף התקציבים במשרד האוצר, במשרד המשפטים, במשרד הביטחון, בעיריות ירושלים, אשדוד וחדרה, במשטרת ישראל, בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), במכון התקנים הישראלי ובמכון הלאומי לחקר הבנייה בטכניון - מכון טכנולוגי לישראל.
הליקויים העיקריים: בלי בקרה, ללא הסדרה
על פי דו"ח המבקר, אף שעבר יותר מעשור מפרסום דו"ח ועדת זילר, ואף שהממשלה החליטה בדצמבר 2006 ובפברואר 2007 על יישום המלצות הליבה של הוועדה, לא הוכן קוד הבנייה, לא הוקמו מכוני בקרה ולא הוסדר נושא הכשירויות בענף הבנייה. שפירא מותח ביקורת על היעדר הבקרה על יישום המלצות הוועדה, כגון הקמת רשות לתכנון ובנייה שתרכז את הטיפול בנושא והקמת ועדת היגוי לביצוע הפעולות הכרוכות בכך.
"צוות כזה אמנם הוקם, אך פעל תקופה קצרה ביותר בשנת 2007", הוא כותב, "כך נותר הפרויקט בעל חשיבות לאומית, שתכליתו הבטחת האיכות והבטיחות בענף הבנייה כדי להגן על חיי הציבור, ללא גורם מרכזי, ברור וידוע לכל שינהל אותו ויהיה אחראי כלפי הממשלה לעמידתו ביעדים ובלוחות הזמנים שנקבעו לו".
עוד קובע המבקר כי מזכיר הממשלה לא ביצע את הפעולות המוטלות עליו בכל הנוגע למעקב אחר יישום החלטת ממשלה שעוסקת בהיערכות ארגונית ותקציבית ליישום המלצות ועדת זילר. "אי-ביצוע של החלטות הממשלה, והיעדר מעקב אחר ביצוען, הם כשלים של המשרדים הנוגעים בדבר, של מזכיר הממשלה ושל הממשלה כולה, הנושאת באחריות הכוללת לביצוע ההחלטות שהיא מקבלת", כותב שפירא.
בנוסף, נמצאה מעורבות לקויה של המנכ"לים ביישום ההמלצות. מממצאי הביקורת עולה כי הפרויקט לא הועמד במקום מרכזי בסדר היום של מנכ"לי משרדי הממשלה - הפנים, הבינוי, הכלכלה וראש הממשלה. "זאת, אף שגם בשנים שלאחר אסון ורסאי אירעו עוד אסונות בעקבות כשלי תכנון וביצוע בענף הבנייה, שחלקם אף גבו חיי אדם, ואף שהמשרדים האמורים חרגו במידה ניכרת מלוחות הזמנים שנקבעו בהחלטות הממשלה בעניין יישום המלצות ועדת זילר ומלוחות הזמנים שקבעו המינהלות וועדות ההיגוי המשרדיות", נכתב.
"אין שום גוף שלטוני - הן ברמת השלטון המרכזי, לרבות משרד הפנים, משרד הבינוי, משרד הכלכלה, משטרת ישראל והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, והן ברמת השלטון המקומי - שמרכז נתונים על אודות כשלים הנדסיים וביצועיים בענף הבנייה ומנתח אותם", ממשיך המבקר. "על כן, לגופים השלטוניים חסר מידע חיוני בנושאים אלה, הנדרש להם לקבלת החלטות בעניין האסדרה של נושא האיכות והבטיחות בענף הבנייה, ולהפקת לקחים למניעת הישנותם של כשלים בתכנון ובביצוע".
ההמלצות העיקריות: פיקוח של "גוף על"
מבקר המדינה קובע כי עקב החשיבות הלאומית של הפרויקט להקמת המערך החדש להבטחת האיכות והבטיחות בענף הבנייה, על הממשלה למנות "גופי-על" לניהולו ולהפעלתו. "בראש ובראשונה, ראוי לשקול למנות גוף מטה שילווה את הפרויקט, יפקח על ביצועו וידווח לממשלה על מידת יישום החלטותיה, הנוגעות להשגת יעדיו ולעמידתו במסגרות התקציב ובלוחות הזמנים שנקבעו לו", הוא כותב.
עוד מוסיף שפירא כי על הממשלה לשקול למנות מינהלת פרויקט "על-משרדית", שתהיה אחראית להפעלתו השוטפת. "על כל משרד המעורב בביצוע הפרויקט להפעיל את גופי הניהול שלו לקידום המשימות שהוטלו עליו, על פי היעדים ולוחות הזמנים שיקבעו גופי-העל. עקב ההשפעה שיש להקמת הפרויקט על שלום הציבור, מחויבת הממשלה לעקוב אחר הבאתו לכלל סיום, לאחר שנים כה רבות של עיכובים", טוען מבקר המדינה.
לדבריו, ראוי שמנכ"לי משרדי הממשלה הנוגעים בדבר ייחדו לפרויקט מקום מרכזי בסדר יומם ויקיימו דיונים תקופתיים בנושא עמידתם ביעדים שבאחריותם ובלוחות הזמנים שנקבעו להם. "עליהם גם לתת את הדעת לצורך בניהול סדור של מאגר הנתונים על אודות אירועי הבטיחות בענף הבנייה, במטרה להפיק לקחים מאירועים אלה ולייצר תשתית עובדתית שעל בסיסה יתקבלו החלטות לאסדרת הנושא", קובע הדו"ח.
"אין לקבל את אזלת היד המתמשכת בביצוע החלטות ממשלה, אשר התקבלו על בסיס מסקנות של ועדת חקירה ממלכתית שמונתה בעקבות אסון כבד, ושיש להן השפעה ישירה על שלום הציבור ובטיחותו", מסכם מבקר המדינה. "כמו כן, אין לקבל את חוסר המיקוד של העוסקים במלאכה ואת היעדר הנחישות של הנהלות המשרדים הממשלתיים הנוגעים בדבר בביצוע המוטל עליהם. כל אלה הביאו, על פי ממצאי הביקורת, לכשל מערכתי מתמשך ביישום המלצות ועדת זילר. על הממשלה לפעול בנחישות לתיקונו של כשל זה ללא דיחוי".
