תוכנית למען יוצאי אתיופיה? הבטיחו גם בעבר
רק אתמול התחייב נתניהו כי ממשלתו תפעל לטיפול ביוצאי אתיופיה, אבל כבר לפני שנה הוחלט על תוכנית שכלל לא הובאה לאישור. גם מבקר המדינה התריע מפני כשלים - ודבר לא השתנה. "אנו למודי אכזבות ושבעי הבטחות"
מחאת העדה האתיופית - כתבות נוספות:
רימון ליד השווארמה: תיעוד הקרב בכיכר רבין
ייאוש בשכונות יוצאי אתיופיה: "תם עידן החמודים"
"כשצועקים לך 'כושי לך תנקה מלונות', זה משפיל"
עם זאת, עיון בהחלטות קודמות במהלכים ממשלתיים בנושא ובדו"חות מבקר המדינה מלמד כי חלק גדול מהתחייבויות השלטוניות נותרו בלתי ממומשות. התוצאה? הזנחה של עשרות שנים של יוצאי אתיופיה ומדיניות כושלת של קליטה.
אחת הדוגמאות היא תוכנית שעליה דובר בהודעת משרד ראש הממשלה והיא למעשה תוכנית לקידום שילובם של בני העדה, שעליה הוחלט כבר לפני יותר משנה. התוכנית גובשה במשרדי הממשלה, אך בניגוד ללוח הזמנים המקורי שעליו הצהירו במשרד הקליטה שהוביל את המהלך, התוכנית עוד לא הובאה לאישור.
בפברואר 2014 התקבלה החלטה מספר 1300 לגיבוש "תוכנית לקידום שילובם המיטבי של יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית" לאור דו"ח מבקר המדינה שנה קודם לכן, שמצא כשלים מהותיים ביישום תוכנית החומש שנקבעה כמה שנים קודם לכן.
לפי התחייבות משרד הקליטה, התוכנית הייתה אמורה להגיע לאישור הממשלה ביוני 2014. העבודה עליה הסתיימה רק בדצמבר 2014, לאחר פירוק הממשלה, וכך למעשה ההמלצות כלל לא הגיעו לשולחנה והיעדר תקציב 2015 יצר קיפאון ביישום התהליך וביישום ההמלצות שגובשו.
"עוד תהליך מסתיים במפח נפש"
במסמך שהוכן במרכז להעצמת האזרח, במסגרת מיזם "פרויקט המוניטור" העוקב אחרי ביצוע החלטות ממשלה, נמצא כי החלטת הממשלה שהתקבלה לפני יותר משנה לא יושמה במלואה והתוכנית שעליה הוחלט לא עוגנה בתקציב.
"אנחנו למודי אכזבות ושבעי הבטחות", אומרת זיווה מקונן דגו, מנכ"לית האגודה למען יוצאי אתיופיה, שהשתתפה אתמול בדיון הארוך עם ראש הממשלה. "שמענו בלי סוף על תוכנית והבטחות, אבל דבר לא השתנה מלבד היחס והשירותים של הממשלה ליוצאי העדה. אלו רק הלכו והתדרדרו, ולכן ההתפרצות של הזעם והייאוש הייתה בלתי נמנעת וההתפרצויות הבאות עלולות להיות קשות יותר".
כמו כן, אחרי שנים של ביקורת ציבורית נקבע בהחלטת הממשלה כי ייערך הליך משותף עם נציגי קהילת יוצאי אתיופיה וארגונים חברתיים. הדיונים שבהם הוכנה התוכנית אכן התקיימו במסגרת של "שולחנות עגולים" תוך הידברות בין נציגי משרדי הממשלה השונים, בהובלת משרד הקליטה, לבין נציגים של הקהילה.
עם זאת, ההמלצות הקונקרטיות שעליהן הצביעה התוכנית, כולל צעדים בשורה ארוכה של תחומים - בהם חינוך, רווחה, בריאות, בינוי וכן פעולות הנוגעות ליחסי הקהילה עם כוחות הביטחון ובפרט המשטרה - לא אושרו סופית.
"זהו מקרה עצוב שבו עבודת מטה איכותית ורצינית מצד הממשלה, כולל תהליך שיתוף והתייעצות עם הציבור, מסתיימת במפח נפש", אומר תומר לוטן, מנכ"ל המרכז להעצמת האזרח. "כעת, בשעה שכולם מחפשים פתרונות למצוקות של קהילת יוצאי אתיופיה, על הממשלה החדשה פשוט לקחת את התוכנית שגובשה ולפעול במהירות לתקצוב ויישום במקום להציע הקמה של עוד ועדות וצוותי עבודה".
המבקר מצא: הקצו רק 8% מהתקציב בשנה
דו"ח מבקר המדינה משנת 2013 כאמור פירט שורה של כשלים קודמים במדיניות כלפי יוצאי אתיופיה. הדו"ח הצביע על הליקויים בקליטת בני העדה, שבאים לידי ביטוי בפערים ניכרים בינם לבין שאר האוכלוסייה בהישגים לימודיים, נשירה מצה"ל והשתלבות לוקה באקדמיה.
המבקר מצא אז כי ביולי 2001 החליטה הממשלה על פרויקט לאומי לקליטת יהודי אתיופיה בישראל, שיכלול הקמת מסגרת ארגונית לקליטת העולים. כמו כן הוסכם על תחילת פעולה בינואר 2002 ותקציבו של הפרויקט במשך תשע שנים עמד על 660 מיליון דולרים.
המבקר מצא לעומת זאת כי משנת 2005 העבירו משרדי הממשלה בכל שנה כ-22 מיליון שקלים בממוצע, כלומר כ-8% בלבד מהתקציב לשנה. המבקר הצביע על שורת תוכניות נוספות שנועדו לסייע ליוצאי אתיופיה, אך לא הועילו בשל כשלים. משרד הקליטה פעל בעניין הבגרויות במקביל למשרד החינוך, ללא תיאום. בבתי ספר מסוימים פעלו שתי תוכניות בעת ובעונה אחת.
תוכנית אחרת לסיוע ליוצאי אתיופיה, שעליה הצביע המבקר, נועדה לאפשר למשפחות צעירות לקבל משכנתה בתנאים טובים, אך במשך ארבע שנים רק שתי משפחות נטלו משכנתה. הסיבה היא מחירי הדיור הגבוהים ושיעורי ריבית שהרתיעו את המשפחות. אף שמשרדי הממשלה הבחינו בכך, התוכנית לא שונתה.
אחרי שנים של תוכניות לא ממומשות דורשים כעת המוחים שורה של צעדים מיידיים בשטח. "אנחנו זקוקים להגדלה של המשכנתאות הניתנות ליוצאי אתיופיה לצד השקעה מסיבית בגטאות המוזנחים שבהם מתגוררים רבים מבני הקהילה", אמרה אפרת ירדאי, פעילה במחאה שהציגה כמה מדרישות המוחים.
לדבריה, "יש לעשות שינוי של השיח הגזעני והמדיר הכולל גם הדרה במקומות העבודה, באמצעות חקיקה מחמירה כלפי מקומות עבודה ובתי ספר מפלים. מימוש ההבטחות לייצוג במשרות במגזר הציבורי באמצעות יישום חוק ייצוג הולם. שינוי מיידי באופן הטיפול בעולים הנמצאים במרכזי הקליטה וביטול הקנסות הניתנים להם וכן סגירת מרכזי הקליטה. כל זאת בנוסף לשינוי מהיר באופן הגזעני שבו פועלת המשטרה, סגירת תיקים לצעירים שהואשמו בתקיפת שוטרים והעמדה לדין של שוטרים אלימים".
לפנייה לכתב/ת 
