צפיפות, פערים, אין מספיק עזרה לחלשים: כשלי החינוך

למרות הצפיפות בגני הילדים, מצא מבקר המדינה כי הנהלת משרד החינוך לא דנה בשינוי התקן הקובע את היחס בין מספר המבוגרים בגן (גננת וסייעת) למספר הילדים בו (35 בכל שלבי הגיל), אף שלפי התקן בישראל מספר הילדים למבוגר גבוה במידה ניכרת מזה המקובל במדינות מפותחות. זאת למרות המלצות כוח המשימה הלאומי לקידום החינוך בישראל ב"תוכנית הלאומית לחינוך" והמלצות האגף להקטין את מספר הילדים למבוגר כדי להבטיח את התנאים המיטביים להתפתחות הילדים בגן.

דו"ח המבקר החדש - כתבות נוספות:

חשמל חינם, לימודים ופטור מאגרה: חגיגת הצ'ופרים על חשבוננו

מזון מושמד בגלל כשרות והימנעות מתרומות

"השר כץ לחץ לסדר לפעילת ליכוד ג'וב בנמל"

מלגות כפולות לאברכים שלא שירתו בצה"ל

המבקר מזהיר מהחרפת הנזק לילדים שספגו אלימות

מילואים, יולדות, עובדים בפנסיה: ביטוח לאומי לא העביר מיליארד שקל לזכאים

המבקר: כשלים חמורים בפיקוח על מפעלים מזהמים

חוסר יעילות במשרד הבינוי: "זכאים מחכים שנים לדיור"

ליקויים ברישום דירות: "330 אלף יח"ד לא רשומות"

המבקר: "בקרת הבנייה לא שונה מהמצב באסון ורסאי"

במקביל, חלק מהרשויות המקומיות, בעיקר אלה המתאפיינות ברמות סוציו-אקונומיות גבוהה ובינונית, מממנות מתקציביהן סייעת נוספת לכל גן. מצב זה, העיר המבקר, יוצר פערים בין הרשויות מבחינת גודל הצוותים החינוכיים ומציב בעמדת נחיתות דווקא את הרשויות ברמה הסוציו-אקונומית הנמוכה.

המבקר מצא כי גם תוכניות לצמצום פערים נשארו על הנייר. התוכניות שגיבשו משרד החינוך ומשרד ראש הממשלה במרוצת השנים, שנועדו לצמצום הפערים בין הילדים מהמגזר היהודי לבין הילדים ממגזר המיעוטים במערכת החינוך בגיל הרך, אף אם יושמו בחלקן, לא הביאו לצמצום הפערים.

עמדת נחיתות ברשויות ברמה סוציו-אקונומית נמוכה (אילוסטרציה) (צילום: shutterstock)

המבקר בדק את יישום רפורמת "אופק חדש" בגני הילדים. בביקורת נמצא בין היתר כי בשנות הלימוד תשע"ב ותשע"ג הצביעו על יישום בשיעור נמוך של כל המרכיבים הנוגעים לארגון מבנה ההוראה-למידה בגן: פגישה אישית פרטנית של הגננת עם כל ילד ופגישות עם קבוצה קטנה של ילדים בתדירות הקבועה בנוהל, וכן דיווחים של הגננת להורים וביצוע פעולות אחרות לחיזוק הקשר עמם. כן העלו המעקבים שהגננות ממעטות לשלב את תהליכי המעקב והמשוב שנבנו במסגרת הרפורמה, ועל כן לא ניתן לדעת, לאורך זמן, אילו פעולות הן מבצעות ובאיזה היקף.

עוד נמצא כי אף שהאגף לחינוך קדם-יסודי, בשיתוף הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה) ויחידת ההערכה במִנהל עובדי הוראה במשרד, גיבש שיטה להערכת גננות, הם לא השלימו את בניית הרכיבים המרכזיים בתשתית שתאפשר את הפעלת ההערכה בשנת הלימודים הנוכחית, כנדרש ב"אופק חדש", והמפקחות עדיין לא התנסו בשימוש בה.

המבקר הוסיף כי מממצאי המחקרים של ראמ"ה ומן המעקבים שביצע האגף בשנות הלימוד תשע"ב ותשע"ג עלתה תמונה מורכבת, הכוללת טענות משמעותיות של המעורבים בעשייה בגן בנוגע להישגי הרפורמה והשלכותיה עליהם ועל הפעילות בגן. ואולם האגף לא העלה ממצאים אלה לדיון בהנהלת המשרד כדי לגבש פתרונות מערכתיים לבעיות שעלו, וזאת אף שהמשרד משקיע ברפורמה 960 מיליון שקל מדי שנה.

אבל לא רק בגני הילדים הרפורמה לא יושמה במלואה, אלא גם בחינוך העל-יסודי. בפרק העוסק ביישום רפורמת "עוז לתמורה" בחינוך העל-יסודי נמצא כי משרד החינוך לא עמד ביעד שקבע, שלפיו עד שנת הלימודים תשע"ד יצטרפו לרפורמה 450 בתי ספר שיישמו אותה במלואה. בפועל הצטרפו לרפורמה רק 231 בתי ספר ביישום מלא, כחצי מהיעד שנקבע. זאת ועוד, כ-36 אחוזים מהמורים בבתי הספר שהוכנסו לתוכנית לא הצטרפו אליה משום שלא רצו או משום שלא עמדו בתנאי הסף. פיצול זה, העיר המבקר, מקשה את ניהול מערך ההוראה.

לא נבחנה אפקטיביות התוכנית

המבקר מצא גם ליקויים קשים ביישום תוכנית השעות הפרטניות, המיועדות בין היתר לתלמידים החלשים יותר. לפי הדו"ח, תכנון השעות הפרטניות מתבצע חלקית בלבד, בלא הכוונה וסיוע מספקים מטעם מטה משרד החינוך ומחוזותיו; תהליך המיפוי והאיתור של תלמידים לצורך הרכבת קבוצות הלמידה בשעות הפרטניות מתבצע בבתי הספר בשיטות שמשרד החינוך לא בחן את האפקטיביות שלהן, ובכמה מבתי הספר כלל לא מתבצע תהליך כזה; בבתי ספר שבהם רוב המורים במקצוע מסוים - לעתים במקצועות מרכזיים כמתמטיקה ואנגלית - לא הצטרפו לרפורמה, אי-אפשר להקצות שעות פרטניות לכל התלמידים הזקוקים להן.

כמו כן מצא המבקר כי רוב השעות הפרטניות משמשות לתגבור לימודי לצורך העלאת ציונים ולקראת בחינות הבגרות, בניגוד למתווה שנקבע; תהליך המעקב והבקרה על ביצוע השעות

הפרטניות הוא חלקי ומתמקד בעצם קיומה של השעה הפרטנית ובבדיקת הנוכחים בה, ולא בתכנים; טרם פותחו תהליכי הערכה מובנים של יישום השעות הפרטניות ושל השפעתן ברמה הבית-ספרית.

המבקר מצא כי אין בידי משרד החינוך מידע מקיף ואמין על אודות מורי הקבלן, הסמכתם והתאמתם ללמד מקצועות חובה. לפיכך אין ביכולתו של מערך הפיקוח במשרד למלא את תפקידו בכל הנוגע למעקב אחר ביצוע מדיניותו ויישום הוראותיו. הוא גם אינו מפקח על כישוריהם של המורים ואיכות ההוראה שלהם, וכן על תנאי ההעסקה של מורים המועסקים בידי גופים מתווכים.

ממשרד החינוך נמסר בקשר לרפורמת "אופק חדש" בגני הילדים: "הדו"ח התייחס אך ורק לשנה הראשונה של הטמעת הרפורמה. יודגש כי, בשנים 2013-2014, על-פי מחקר הערכה של ראמ"ה, עולה כי ישנה מגמת שינוי חיובית כלפי מרבית ההיבטים הנכללים בדו"ח. בחלוף שתי שנים, הגננות מדווחות כי לרפורמה יש השפעה המיטיבה על ההתפתחות הקוגניטיבית הרגשית והחברתית של הילדים".

ממשרד החינוך נמסר בתגובה ל"עוז לתמורה" בעל יסודי: "- במשך השנים הועמדו לשימוש בתי הספר מודלים מומלצים של ניהול מיטבי של השעות הפרטניות. השנה, תשע"ה, יוגש למנהלים כלי תכנון ניהולי שלם המאפשר להם לנהל את המשאבים והפדגוגיה באופן מיטבי. נוסף על כן, המשרד פועל בשיתוף האגף לתכנון ואסטרטגיה על בניית מתווה של תכניות עבודה שיגבירו את הסיוע וההכוונה לגורמים בשטח . נוסף על כן, המשרד פועל לבניית כלי מיפוי ואיתור צורכי התלמידים בחטיבה העליונה. במקביל מונחים מדריכי עוז לתמורה לפעול לטיוב הבקרה באמצעות הכלים העומדים לרשות המורים ( מיפוי, מדידה והערכה ) – על מנת להשיג את האפקטיביות והיעילות הראויים, כמו גם הרכבי למידה ושיטות הוראה מיטביים – וזאת ביחס לצרכים הפדגוגים".

ממשרד החינוך נמסר בקשר לעובדי הקבלן כי "המשרד מקדם מדיניות לצמצום היקף ההעסקה הקבלנית במערכת החינוך. מנכ"לית המשרד הנחתה כי, הגורם המעסיק חייב לשלם את שכרם של עובדי הקבלן בהתאם להסכמי השכר הקיימים. המנכ"לית הדגישה כי, יש להבטיח שהם יקבלו את השכר המגיע להם על פי כל דין כולל ההסכמים הקיבוציים החלים על עובדי הוראה ונהלי המשרד. עוד יצוין כי, מנכ"לית המשרד הוציאה הנחיה למנהלי המחוזות להגביר את הפיקוח והבקרה לצמצום ההעסקה של מורי קבלן. בנוסף, לפני כשנה הוקם מנהל פיקוח ובקרה אשר אחד מתפקידיו הוא לבחון מקרים מעין אלה ולפעול לצמצום מקרים של העסקה שאינה ישירה. בתוך כך, הנחתה המנכ"לית להקים צוות משרדי אשר יבחן את הנושא ויגבש תכנית עבודה לטיפול בסוגיה על רבדיה השונים".