ליקויים ברישום דירות: "330 אלף יח"ד לא רשומות"
דו"ח מבקר המדינה קובע כי רשות מקרקעי ישראל לוקה בהתנהלותה לגבי רישום זכויות על יחידות דיור בלשכת רישום המקרקעין - ובכך פוגעת באינטרס הציבורי ואף מעכבת את יישום הרפורמה שלה עצמה. "מ-654 נכסים שהרשות יכולה להקנות עליהם בעלות לחוכרים - לגבי כמחצית לא ניתן לעשות זאת"
רשות מקרקעי ישראל לוקה בהתנהלותה לגבי רישום זכויות על יחידות דיור בלשכת רישום המקרקעין - ובכך היא פוגעת באינטרס הציבורי. כך קובע מבקר המדינה, יוסף שפירא, בדו"ח שמתפרסם היום (ג') בנושא רישום זכויות במקרקעין שבניהול רשות מקרקעי ישראל (רמ"י). על פי הדו"ח, לא פחות מ-330 אלף יחידות דיור ברחבי הארץ טרם נרשמו בפנקס המקרקעין המתנהל בלשכת רישום המקרקעין.
עוד על רשות מקרקעי ישראל בערוץ הנדל"ן :
- מנהל לשעבר ברמ"י הורשע בעבירות בנייה
- הסחבת ברשות המקרקעין: כך נראות התלונות
- ליברמן מודה: יש סחבת ברשות המקרקעין
- "העיצומים בטאבו מטרפדים עסקאות נדל"ן"
- המלצה לכתב אישום נגד מנהל הרשות בנצי ליברמן
רישום הזכויות ניתן לביצוע רק לאחר שהושלמו שתי פעולות עיקריות: רישום פרצלציה, כלומר חלוקת המקרקעין לחלקות רישום נפרדות, התואמות את המגרשים לפי תוכנית מפורטת; וכן רישום בית משותף - כאשר על החלקה יש יותר מיחידת דיור אחת, יש להכין תשריט רישום בית משותף של המבנה והקרקע ליחידות דיור, ולרשום כל יחידה ואת הזכויות שלה כתת-חלקה בפנקס הבתים המשותפים.
אלא שעל פי דו"ח מבקר המדינה, במקרים רבים לא נעשו פעולות אלה - ולכן לגבי יחידות דיור רבות לא נרשמו הזכויות. על פי אומדן של רמ"י מדצמבר 2013, על המקרקעין שבניהולה נבנו כ-1.05 מיליון יחידות דיור, מהן לגבי כ-330 אלף יחידות דיור כלל לא נעשה רישום זכויות.
המבקר קובע שהליקוי המרכזי הזה אף מונע את היישום המלא של הרפורמה ברמ"י (לשעבר מינהל מקרקעי ישראל) - שהתהליך שלה החל בהחלטת הממשלה מ-2009. זאת משום שאחד הנדבכים המרכזיים ברפורמה הוא צמצום מתן השירות לחוכרי קרקעות על ידי העברתם מחכירה לבעלות, אך לשם כך יש לבצע קודם כל את הפעולות המאפשרות רישום זכויות.
בחודשים פברואר-אוגוסט 2014 בדק משרד מבקר המדינה את פעולות רמ"י לקידום רישום הזכויות ונבחנה מידת יישומן של המלצות הוועדות שעסקו ברישום הזכויות במשרד הבינוי, ברשם הקבלנים במשרד הבינוי, במרכז למיפוי ישראל (מפ"י), באגף לרישום והסדר מקרקעין במשרד המשפטים, במינהל התכנון במשרד הפנים ובאגף התקציבים במשרד האוצר.
הליקויים העיקריים: אי-רישום וניהול כושל
על פי דו"ח המבקר, כאמור, ב-330 אלף יחידות דיור לא נעשה רישום זכויות. "מצב שבו לא נעשה רישום זכויות ביחידות דיור, נוגד את האינטרס הציבורי שכן, בין היתר, הוא פוגע ביציבות המשפטית והכלכלית של בעלי הזכויות ביחידות הדיור וגם עלול להגביר את הנטל הבירוקרטי". לדבריו, אי-רישום של זכויות בפנקס המקרקעין אינו מאפשר למדינה עצמה לנהל רישום מרוכז ומסודר של הזכויות במקרקעין בישראל.
שפירא קובע עוד כי נמצאו ליקויים ביישום של המלצות ועדות ממשלתיות והחלטות מועצת מקרקעי ישראל לקידום רישום הזכויות; וכן שמשרד הבינוי פרסם נוהל אשר נועד להבטיח כי לקראת אישור תוכניות מפורטות שהוא מקדם, יהיו בידיו תוכניות לצרכי רישום מאושרות - אך אינו עוקב אחר יישום הנוהל, ואין לו מידע מלא וזמין על שלבי הכנת הפרצלציה ורישומה.
מבקר המדינה אף מתייחס בדו"ח לחוק רישום שיכונים ציבוריים, שאמור להוות כלי נוסף בידי רמ"י ומשרד הבינוי לקידום רישום הזכויות. לדבריו, משרד הפנים אמור היה להקים ועדות שיאשרו רישום פרצלציות, בתים משותפים וזכויות. ואולם, ממצאי הביקורת מעלים כי לא הוקמה אף ועדת משנה כזו ולא נעשה רישום זכויות באף יחידת דיור. מדובר ביותר מ-50 אלף יחידות דיור שנמנע קידום רישומן.
שפירא מצא ליקויים בארגון ובניהול של רישום זכויות במקרקעין על ידי רמ"י. על פי הדו"ח, רמ"י לא עמדה ביעדים שהציבה להדביק את הפיגור שהצטבר במשך שנים ברישום זכויות ולא הפיקה לקחים. כתוצאה מכך, בין השנים 2013-2003 הצטמצם מספר יחידות הדיור שלא בוצע לגביהן רישום מכ-400 אלף לכ-330 אלף בלבד. "רמ"י מפקחת בצורה לקויה ורופפת על התקדמות תהליך הפרצלציה", כותב המבקר.
לדבריו, לרמ"י אין מנגנון המבטיח כי היזמים יירשמו את הזכויות כדין והיא אינה דורשת מהיזמים להפקיד ערבויות לביצוע התחייבויותיהם לרישום הזכויות. באופן כללי, אומר המבקר, העיכוב ברישום מעכב את הרפורמה הכללית ברמ"י, שאמורה, כאמור, להקנות בעלות לחוכרים על יחידות הדיור. כלומר, נכון לאוקטובר 2014, מבין 654 אלף נכסים שרמ"י יכולה להקנות עליהם בעלות - לגבי כמחצית מהם לא ניתן לעשות, זאת משום שלא נרשמו בהן זכויות כדין.
ההמלצות העיקריות: להדביק את הפיגור ברישום
המבקר מבהיר כי על רמ"י לאכוף על חברות המנהלות רישום זכויות לבצע זאת ולפקח על התקדמות הרישום על פי לוחות הזמנים שנקבעו. "עליה לפעול בהתאם להחלטות המועצה (מועצת מקרקעי ישראל - ה.צ) - לשווק קרקעות אך ורק לאחר השלמת רישום הפרצלציה לגביהן - ולהביא לכך שתהיה לה מערכת מידע ממוחשבת אחידה לכל שלבי תהליך הרישום", כותב שפירא.
עוד הוא כותב כי "עליה להבטיח שהמערכת תאפשר קבלת תמונת מצב עדכנית של התוכניות לאורך ציר הזמן ועל פי השלבים השונים של הרישום; וכן תאפשר זיהוי של צווארי בקבוק בתהליך, תוכניות שתהליך רישומן נעצר ובעיות מיוחדות ומקרים חריגים שהתעוררו ושעלולים להשפיע על המשך התהליך", קובע שפירא.
בסופו של דבר, הוא כותב בדו"ח, על רמ"י לפעול להשגת המטרה שהציבה הממשלה - הדבקת הפיגור ברישום הזכויות ביחידות דיור שנבנו בעבר, והבטחת רישום הזכויות בקרקעות למגורים שישווקו בעתיד באמצעות הטמעת רישום הזכויות בתהליך התכנון והביצוע. "לשם כך על רמ"י להתייחס לתחום זה כאל פרויקט שהמשאבים שיוקצו לו יותאמו לתוכנית עבודה שתגובש ולה יעדים כמותיים, לוחות זמנים ודרכי פעולה סדורות שיביאו להשגת התוצאה בפרק זמן קצר".
מרשות מקרקעי ישראל נמסר בתגובה: "רמ"י שמה לה למטרה עליונה לקדם את הרישום ונקטה בפעולות לקידום הרישום ואכיפתו. בעקבות הרפורמה ברמ"י, חלו בשנה וחצי האחרונות שינויים משמעותיים בקידום הרישום, תוך ניסיון לפתיחת חסמים שאינם תלויים ברמ"י. במהלך התקופה נרשמו מעל 100 אלף יחידות דיור. הרשות ממשיכה לקדם נושא זה כחלק מצמצום החיכוך עם החוכרים וקידום הבעלות".
