"הילדים שהמדינה בוגדת בהם"
ר' בת ה-3 נקשרה והוכתה בצינור, אך לא טופלה על ידי הרווחה במשך יותר מחצי שנה; ג' בת ה-12 עברה התעללות מינית, אך הרשויות לא יצרו עמה קשר. אלה הם רק שניים מהסיפורים הרבים מאחורי הדו"ח שפרסם מבקר המדינה בנושא טיפול בילדים שחוו אלימות. ד"ר קדמן: "זו התעללות נוספות"
"הדו"ח לא הפתיע איש מאנשים שעוסקים בתחום". כך אמרה אתמול (ג') ד"ר חניתה צימרין, נשיאת אל"י, האגודה להגנת הילד, בעקבות דו"ח מבקר המדינה שחשף ליקויים בטיפול הרשויות בילדים נפגעי התעללות. "אחרי הבגידה שאלפי הילדים האלה חוו מהאנשים הקרובים להם ביותר, בוגדת בהם המדינה שוב", הוסיפה צימרין.
אנשי מקצוע בתחום הטיפול בילדים העבירו בחודשים האחרונים למועצה לשלום הילד דיווחים קשים על הליקויים והמחדלים של רשויות הרווחה למועצה. אחד הדיווחים עוסק בטיפול הרשויות בר', ילדה כבת שלוש שסבלה מהתעללות פיזית. בסוף 2013 דווח לרווחה ביישוב שבה מתגוררת ר' כי היא הגיעה לגן כשעל גופה ופניה חבלות קשות. הדיווח הועבר טלפונית למחלקת הרווחה ולא נענה בטיפול.
גם שני דיווחים נוספים במהלך 2014 דווחו טלפונית למחלקת הרווחה, אך לא טופלו. ביוני 2014 נשלח דיווח נוסף, הפעם בכתב, למחלקת הרווחה עם העתק למפקחת המחוזית לפיו ר' הגיעה באותו שבוע עם חבלות קשות וכי הגורם המדווח מבין כי ללא העלאת הדיווח בכתב עם העתק לפיקוח לא ייעשה דבר. לדיווח זה צורפו תמונות קשות של החבלות. ממצאי החקירה שנפתחה אז, לבסוף, העלו כי הוריה של ר' נהגו להכותה עם צינור וכן לקשור אותה.
המקרה של ג', נערה בת 12 שנפגעה מינית על ידי בן הזוג של אמה, מקומם לא פחות. ג' סיימה את הליך גביית העדות ממנה במרס 2014. היא ביקשה טיפול ונעשו פניות רבות למחלקת הרווחה בעניין זה. אך גם חמישה חודשים לאחר מכן, מחלקת הרווחה לא יצרה איתה קשר ולא סייעה לה לקבל טיפול בעקבות הפגיעה המינית. "הנה, אני סיפרתי ועכשיו לאף אחד לא אכפת", סיכמה ג' את סיפורה.
דיווח אחר שהתקבל עוסק ב-ג', נער כבן 17 שדיווח לרשויות על התעללות נפשית ופיזית מתמשכת כלפיו וכלפי שלושת אחיו, מצדה של אמו ובני זוג שלה. הוא החליט לדווח על הנעשה במשפחתו לאחר שהחל לחשוש לאחותו ש' בת ה-13 שהשמיעה אמירות אובדניות.
שני האחים סיפרו על מציאות חיים קשה מאוד הכוללת שנים רבות של התעללות נפשית, פיזית ובדידות. יש לציין כי בעבר הועברו שני דיווחים למחלקת הרווחה בעיר על רקע חשש לאובדנות מצדה של ש' ואלימות שהפעילה האם. הדיווחים הללו לא טופלו.
ג' ו-ש' סיימו את הליך גביות העדות מהם במרכזי ההגנה ביוני 2014. דו"ח מפורט בעניינם הועבר למחלקת הרווחה בעיר יחד עם מספר שיחות טלפון לפקידות הסעד על הצורך בהתערבות מהירה במשפחה. אולם רק לקראת סוף יולי לאחר פניות רבות נוספות מצדו של ג' מחלקת הרווחה הזמינה אותו לשיחה אצל עובדת סוציאלית.
במקרה של ט', ילדה כבת שמונה וחצי שדיווחה על פגיעה מינית מצד אביה, הליקויים היו דומים. ההורים גרושים והאם סבלה מאלימות רבה מהאב בתקופת הנישואים. במשך כארבעה חודשים פנתה האם למחלקת הרווחה בבקשות לקבל ליווי וטיפול ולקביעת החלטות שיגנו על בתה, אך היא לא נענתה.
מנכ"ל המועצה לשלום הילד ד"ר יצחק קדמן אמר כי "המדינה במו ידיה גורמת לכך שילדים שנפגעו וכבר אותרו על ידי המערכת יהפכו לקורבנות של התעללות נוספת רק בשל מחדלים מתמשכים. מרכזי ההגנה צריכים להיות חוליה בשרשרת ולא לעמוד לבדם". כבר לפני שישה חודשים פנתה המועצה לשר הרווחה והתריעה על היעדר המשך טיפול ומעקב, דבר שאף הביא לפגיעות חוזרות וקשות בילדים שהגיעו למרכזי ההגנה.
דו"ח המבקר גם הצביע על המחדל המתמשך בעיכוב הקמתם של מרכזי ההגנה שבהם מאובחנים ונבדקים הילדים. על פי החוק, שמונת מרכזי ההגנה לילדים היו צריכים להיות מוקמים כבר באפריל 2011, אך אלו לא הוקמו במועד. במקום זאת שונה החוק והקמת המרכזים נדחתה לאפריל 2013. אולם גם עד לתאריך זה לא הוקמו כל המרכזים. הקמתם של שני המרכזים הנוספים, שמיועדים לקום בנתניה ובצפת, התעכבה זמן רב ובין היתר גם הוקפאה בפועל מאז פוזרה הכנסת, בשל היעדרו של שר רווחה ובהיעדר תקציב מדינה.
המועצה לשלום הילד דורשת מהממשלה לפעול מיידית להקמת שני מרכזי ההגנה נוספים. ד"ר קדמן אמר כי היה ראוי שמרכז הגנה לילדים יקום בכל יישוב גדול בישראל. "שמונת המרכזים שנקבעו בחוק הם המינימום שבמינימום וגם הם מעוכבים בסחבת בלתי נסבלת הנמשכת שנים", אמר מנכ"ל המועצה לשלום הילד. "התוצאה היא פגיעה בלתי נמנעת בילדים שנפלו קורבנות להתעללות ולא מקבלים את השירות הזה".
עוד תבעו במועצה לשלום הילד לעגן בחקיקה, או לפחות בעיגון תקציבי קבוע, את זכותם של ילדים שנפגעו מהתעללות פיזית או נפשית לקבל טיפול בדומה להסדר הקיים לגבי ילדים שנפגעו מינית.
היעדר חוק ותקצוב לילדים נפגעי התעללות עליהם הצביע המבקר, מומחשים בדיווח אחר שהגיע מאמו של ילד שאביו התעלל בו פיזית ואף שבר את ידו. האב נשפט בשנה האחרונה, הורשע ונשלח לכלא. אולם מצבו של הילד החמיר לאחר שבני המשפחה של האב האשימו אותו במאסרו של האב. הילד נזקק לטיפול פסיכולוגי, אך בשירותי הרווחה וגם בשירותי הבריאות לא נמצאו תקציבים מתאימים למימון הטיפול.
לדברי ד"ר צימרין, שעובדיה מטפלים, באמצעות תרומות, בילדים נפגעי התעללות ובמבוגרים שחוו התעללות כילדים, המדינה מותירה אלפי ילדים קורבנות התעללות ללא טיפול ותמיכה. "המשמעות היא נזק ארוך טווח ופצע שלא מגליד", אמר צימרין. "ילד כזה לא יכול לבטוח באף אדם כשהוא יהיה בן 12 לא יהיו לו חברים וכשהוא יגיע לשנות ה-20 שלו הוא לא ימצא בן זוג. הוא הופך לאדם כועס וזועם, אבל בשל חוסר היכולת 'להחזיר' למקרבן הוא הופך לעבריין או בהמשך למבוגר שפוגע בעצמו בילדים".
ממשרד הרווחה נמסר בתגובה לדו"ח כי "המשרד מכיר בחשיבות הטיפול, קצר וארוך הטווח, בקטינים נפגעי תקיפה מינית ואלימות. לצורך כך, נכנס המשרד לתהליך הקמת מכרזים טיפוליים למתן מענה לאוכלוסייה זו (מרכזי הגנה וטיפול). עד לשנת 2014 הקים המשרד שישה מרכזי הגנה לטיפול קצר טווח בנפגעי תקיפה מינית ואלימות פיזית.
"במהלך חודש אוקטובר החל המשרד בתהליך התנעה מחודש להקמת שני מרכזים נוספים בצפת ובנתניה וזאת לאחר שהמרכזים, שאמורים היו להיפתח באמצעות אגודת אל"י, לא הוקמו, ומנדט ההקמה הוחזר למשרד. אנו מניחים שתהליך הקמתם של שני מרכזים אלה יסתיים בחודשים הקרובים. במקביל, הסתיימה קליטתם של 12 מרכזי טיפול ארוך טווח לנפגעי תקיפה מינית, באחריות, מימון והפעלת המשרד".