H&M רוצה להפחית פגיעה בסביבה ולשפר תנאים במפעלים
החברה צמצמה את פליטת הפחמן הדו חמצני שלה ואוספת פריטים למיחזור בחנויותיה, אבל עדיין צורכת מים ואנרגיה בכמויות אדירות ולמרות העלאות שכר, היא מעסיקה עובדים במדינות העניות ביותר באסיה והחלה לפנות גם לאתיופיה. המטרה עד 2020: לעבור לכותנה אורגנית, חצי אורגנית וממוחזרת ועד 2018 "שהספקים שלנו ישלמו משכורות הוגנות"
ב-24 באפריל 2013, בניין בן 8 קומות שכונה "רנה פלאזה", קרס בדאקה, בירת בנגלדש. בין 1,127 בני האדם שנהרגו ו-2,500 שנפצעו, היו גם עובדיה או שמא עבדיה של תעשיית הטקסטיל – אחד מיסודות הכלכלה של בנגלדש. מעסיקיהם המקומיים של השורדים, שהועסקו בבניין בתפירת בגדים עבור רשתות אופנה, הורו להם לשוב לעבודה עוד באותו היום.
ברוני הטקסטיל של בנגלדש קשורים בקשרים הדוקים וגלויים לחברי הפרלמנט שלה ולעיתים אלה אותם אנשים בדיוק. בעלי המפעלים, מופעלים על-ידי רשתות אופנה בינלאומיות, שעד לאותו אירוע, לא בהכרח התחשבו בתנאי ההעסקה של הפועלים במדינה, רובן נשים, שהן מהעובדים העניים ביותר בעולם. זה אמנם האסון הכבד ביותר שידעה התעשייה, אך זה לא המקרה היחיד. שריפות פרצו לא פעם במפעלים במדינה.
530 דולר - נחשב לשכר גבוה
הרחק משם אבל באותה יבשת, עובדת גם הפועלת וואנג. נכון ל-2015, היא מועסקת במפעל משי קרוב לשנגחאי. ההכנסה החודשית שלה עומדת על 425 אירו (530 דולר). היא מרוויחה 50% יותר משכר המינימום המקומי. במפעל שלה, 60% מהמועסקים הן נשים, שבין היתר, תופרות בגדים עבור אחת מקמעונאיות האופנה הגדולות בעולם - H&M.
ניתן בהחלט לומר שתנאי העבודה שלה משופרים בהרבה מאלה של עובדי רנה פלאזה בבנגלדש. הרבה בזכות אותם אירועים מחרידים שקרו שם. למרות זאת, אין ספק שהיא עדיין מרוויחה פרוטות לעומת עובד במערב. ניתן גם לומר שחברות כמו H&M ואחרות פוזלות החוצה מסין, משום ששכר העבודה שם עולה בהדרגה והן מחפשות את העובדים הזולים הבאים. בקמבודיה, בוייטנאם. באפריקה.
ב-H&M רוצים להקדים תרופה למכה, כי זה טוב מבחינה עסקית
ברנה פאזה בבנגלדש אמנם לא תפרו בגדים עבור H&M, אבל במאי של אותה שנה, הרשת האהובה על הישראלים, חתמה על התחייבות לבטיחות במפעליה במדינה. גם ברשתות אופנה אחרות הבינו שמדובר בנזק תדמיתי וחלקן נקטו בצעדים תדמיתיים מול צרכניהן, אך ב-H&M כבר שנים ארוכות שחותרים לעבור לייצור שנראה מוסרי יותר. לא פחות מ-170 מעובדי החברה מקדישים זמנם רק לקיימוּת: הפחתת פגיעה בסביבה ויחס הוגן יותר לספקים ולעובדים בעולם השלישי.
ב-H&M מבינים שחיסכון במים, חשמל, הפחתת זיהום אוויר, מעבר לכותנה שגידולה פחות מזיק לסביבה, מיחזור בגדים ותמיכה בעובדים שהיא מעסיקה כיוון שהם הזולים ביותר על הפלנטה; אלה נושאים שמוטב לקדם עכשיו, פן תתעורר ענקית הביגוד המהיר למציאות עתידית אפשרית, בה הצרכנים לא מוכנים לקנות עוד ממנה סחורה מזהמת ומזוהמת. ומציאות כזאת לא טובה לדו"חות הכספיים שלה.
"החלטנו לשלב קיימות בקונספט העסקי שלנו. כלומר: 'אופנה ואיכות במחיר הטוב ביותר ובקיימוּת'. אנחנו רוצים שזו תהיה ליבת העסקים שלנו ואנחנו כנים במאמצינו להגיע לשם", אמרה אנה גדה העומדת בראש מחלקת הקיימות של H&M, בכנס קיימות שערכה החברה בלונדון, במסגרתו פרסמה את דו"ח הקיימות שלה ל-2014, דו"ח המתפרסם זו השנה ה-13. גדה גם התראיינה ל-ynet. "אנחנו רוצים לגרום לכך שפריטים מצפוניים יותר, יהיו אופנתיים יותר, זולים יותר וזמינים יותר לכמה שיותר אנשים".
המטרה: לא להשתמש בכותנה רגילה עד 2020
לפי H&M, הפחתת הזיהום ובזבוז המשאבים הגדול, וגם שיפור היחס לעובדים, מתחיל בשדות הכותנה. "כשהתחלתי לעבוד ב-H&M, כמעט שלא השתמשנו בכותנה אורגנית", אמרה. כיום אנחנו הרוכש הגדול ביותר בעולם של כותנה כזאת. ב-2008, התחלנו לשווק פריטים העשויים מכותנה אורגנית בחנויות. ב-2014, הגדלנו את השימוש בכותנה אורגנית (ל-13.7% מ.ק), כותנה ממוחזרת וכותנה 'טובה יותר'' (כותנה שבגידולה מפקחים על כמויות המים, היחס לעובדים ועל כמות הדשנים והמדבירים הכימיים מ.ק) מ-16% ב-2013 ל-21%. המטרה שלנו היא לחדול משימוש בכותנה 'רגילה' עד 2020.
"השנה גם השקנו שוב קולקציית מסלול מצפונית, במטרה לייצר יותר נראוּת לקיימות. יש עבודה רבה מאחורי המוצרים האלה. מהעיצוב ועד בחירות החומרים".
כשאתם מסתמכים על כותנה אורגנית, זה לא מסוכן? הרי יש סיבה שפותחו אמצעי ריסוס לא אורגניים – הם יעילים ויש סיבה לכך שמגדלים המון כותנה עם המון מים: יש לזה ביקוש.
"לא יותר מסוכן לגדל כותנה אורגנית, זו אחת הדרכים היותר טובות לשמירה על הסביבה בעת גידול כותנה. הבעיה היא שאין מספיק ספקים שלה. יש יותר מבעבר, אבל זו עדיין נחשבת נישה. המטרה שלנו היא שב-2020 נשנה את כל השימוש שלנו בכותנה. לכן אנחנו ריאליים ולא מסתמכים רק על כותנה אורגנית, אלא גם על כותנה ממוחזרת, וכותנה 'טובה יותר' שהיא נוחה יותר ליצרני הכותנה מכותנה אורגנית. גידול כותנה אורגנית לא מאפשר שימוש בדשנים ומדבירים כימיים בכלל וב'כותנה טובה יותר' אפשר להשתמש בהם במידה מסוימת. בנוסף, היוזמה הזאת מתחשבת בכמות המים שמצריך הגידול, זה עוזר לחקלאים גם לחסוך במים. המטרה שלנו היא לגדול בשתיהן".
כרגע, רק 0.2% מהבגדים של H&M ממוחזרים
גדה התגאתה בפרויקט החזרת הבגדים של H&M, שעובד גם בישראל. צרכנים מוסרים בחנויות בגדים שהם כבר לא צריכים. הם מקבלים בתמורה 20 שקל לקנייה מעל 150 שקל בחנות תמורת כל שקית (עד 2 ביום). הפריטים שנמסרו – הולכים למיחזור.יש מי שחושב שמי שמרוויח מזה, זו בעיקר H&M: גם פרסום טוב וגם... כסף. לפי דו"ח הקיימות ל-2014, שפרסמה החברה באירוע, H&M אספה 7,684 טון בגדים למחזור בשנה, אך רק 0.2% מהבגדים שהיא מוכרת עשויים מחומרים ממוחזרים.
"הכפלנו את מספר הפריטים שקלטנו", גדה הצהירה. "מטרת העל שלנו היא ליצור מעגל סגור של טקסטיל", הדגישה. כלומר, שבגדים לא יהפכו לפסולת. שתמיד יעברו בית, או ימוחזרו. "פה בלונדון אנחנו מנסים טכנולוגיות שמפרידות פוליאסטר וכותנה מבגדים ישנים במטרה למחזר בדים לבגדים חדשים" הסבירה בין היתר.
קשה שלא לזהם, כשחברה מייצרת יותר מ-600 מיליון פריטי אופנה בשנה
בעוד שברור מהדו"ח ש-H&M עושה רבות להפחית את הפגיעה בסביבה, תעשיית האופנה בהכרח מזהמת את הפלנטה, בטח בנפח של חברה כמו H&M, שמזהמת יותר מחברות אחרות ולו רק בשל גודלה: H&M מייצרת יותר מ-600 מיליון פריטים בכל שנה, מפעילה יותר מ-32 אלף חנויות ב-55 ארצות נכון ל-2014, או 3,500 חנויות, אם כוללים את המותגים הנוספים שלה (COS, AND OTHER STORIES בין היתר).
זו רשת אופנה שמתרחבת ב-10% עד 15% מדי שנה במונחים של סניפים חדשים. רק לאחרונה נכנסה לאוסטרליה, למשל. כלומר צריכת האנרגיה והכותנה שלה אדירה.
החברה העלתה ב-80% את השימוש בחשמל מתחדש בחנויות שלה, במדינות בהן זה מתאפשר, השתמשה ב-2014 ב-56% פחות מים וב-58% פחות אנרגיה בייצור דנים (ג'ינס) ותעבור ל-100% צמר ונוצות אורגניים עד 2018. מצד שני, השימוש שלה באנרגיה עלה (ללמעלה מ-4 מיליון ג'יגה ג'ולס). מאוד קשה להיות ענקית אופנה וגם לשמור על הסביבה.
אחת השאלות שעלתה שוב ושוב בפאנל שנערך באירוע היתה: מדוע חברות אחרות לא משקיעות יותר בקיימות. אחת התשובות שעלתה היא שלצרכנים לא אכפת. הם יאמרו בסקרים שאופנה ירוקה ומתחשבת בעובדים חשובה להם, אבל בפועל, בהתנהגות הקנייה שלהם, הם לא מוכיחים זאת: הם לא דורשים אופנה ירוקה והם לא בוחרים בה על פני אלטרנטיבות אחרות.
ל-ynet אמרה: "אנחנו מנסים לצפות אלי עתיד. אחת הסיבות שאנחנו פונים לקיימות, היא כדי להבטיח את העסקים שלנו. הצרכנים נוטים לשם וייטו לשם עוד יותר בעתיד. האתגרים האלה יהיו רלוונטיים בעתיד גם לחברות אחרות. אנחנו חברה בבעלות משפחתית, כשאנחנו חושבים איפה H&M תהיה בעתיד, אנחנו לא חשובים איפה החברה תהיה בעוד שנתיים. אנחנו חושבים איפה נהיה בעוד 50 שנה. עכשיו אנחנו מניחים את היסודות. זאת בניגוד לחברות שבעוד שנתיים עשויות להימכר ולהיבלע בתאגיד אחר".
פועלת לשיפור תנאי השכר של העובדים
ובחזרה לבנגלדש. שם ובמדינות אחרות באסיה (בעיקר) - הכל מתחיל. חברת ענק שמוכרת בגדים זולים, אותם היא מעודדת להחליף במהירות על-ידי הדגשת טרנדים משתנים, תתקשה גם שלא להעסיק עובדים במדינות שחלקן הן הכי עניות בעולם. מתוך 1.6 מיליון עובדי תעשיית הטקסטיל שלה (לא רק בבנגלדש, אלא גם בסין, טורקיה,מרוקו, קמבודיה, הודו, אינדונזיה, וייטנאם), 64% הן נשים, אך גם יותר מ-70% מהמנהלים בחברה.
בדו"ח שלה, החברה מפרסמת את שמות 1,926 המפעלים שהיא עובדת מולם, כמו גם 850 מספקי המשנה (המהווים 35% מכלל הספקים של החברה). לצד פעולות שנקטה למען בטיחות העובדים במפעלים הללו, לדוגמא מעבר לדבקים מבוססי מים ול"עור טבעוני" מבוסס מים. יחד עם זאת, השימוש בעור אורגני (הלא אורגני דורש טיפול כימי אינטנסיבי), עמד על 49% מכלל מוצרי העור בחברה ב-2013, אך ירד ל-46% ב-2014.
H&M מדגישה שהיא בעד העלאות שכר קולקטיביות, במסגרת הסכמים קיבוציים. שבדיה היא מדינה בעלת יסודות סוציאל דמוקרטיים ולכן ראשי H&M רואים במיקוח פרטי דבר המזיק לטובתם של כלל העובדים במפעל.
תוכנית שכר הוגן, שיחות עם ראשי מדינות על שכר הוגן יותר
הדוגמא הזאת מאירה את הדילמה של H&M: מחד גיסא זו חברת ענק, שרוצה להתרחב, להרוויח יותר כסף ולשלוט במכירות האופנה, מאידך גיסא זו חברה שבדית נאורה שרוצה להתנהג יפה עבור התדמית והמצפון.
"בזכות עבודתן, נשים יכולות לפרנס את עצמן. זה לא מספיק", הדגישה גדה. "עלינו לדאוג לכך שמשרות אלה הן משרות טובות ושהן משפרות את החיים של העובדים. לכן אנחנו משקיעים משאבים רבים ביחד עם הספקים שלנו ויחד עם ממשלות, לשפר את התנאים במפעלים. עד 2018 אנחנו רוצים שכל הספקים האסטרטגיים שלנו ישלמו לעובדים משכורות הוגנות. מדובר ביותר מ-850 אלף עובדים".
היא סיפרה ש-H&M הנהיגה תוכנית לפיקוח על שיפור התנאים בשני מפעלים בקמבודיה ובמפעל בבנגלדש. "בשנה הבאה נכניס את הנהלים האלה ל-65 מפעלים. בסופו של דבר, מבחינתנו אנחנו זה מעיד על שקיפות מול הלקוחות. מאיפה המוצרים שלנו מגיעים ואיך הם מיוצרים. בטווח הרחוק אנחנו שואפים לשקיפות מלאה בכל שרשרת האספקה שלנו".
גלובליזציה מול אימפריאליזם: לצרכנים אכפת?
עובדים זו אחת הסוגיות היותר מורכבות בחברת השפע והצריכה. בקרב שכבת צרכנים שבעה הקיימת בכל העולם, המודעות לשמירה על כדור הארץ גוברת, גם בשל התחושה הקצת מזויפת שאם רק נשתדל, יוכלו בני האדם לשלוט בגורל כוכב הלכת ההפכפך שלנו. הם לא קונים הרבה אופנה ירוקה, אבל תדמיתית זה חשוב להם.
רבים מהצרכנים יאמרו שגם אחריות חברתית חשובה להם, אבל מנגד הם חושבים שרשתות כמו H&M מועילות למדינות כמו בנגלדש. גלובליזיה קוראים לזה היום. אימפריאליזם קראו לזה פעם. מה זה משנה, העובדים שם משוועים לעבודה ורשתות כמו H&M מספקות אותה. במדינות אחרות, עוברים מגידול מזון ל"גידולי כסף" כמו כותנה. לא נורא, הם מרוויחים מזה, חושב הצרכן המערבי.
כשצרכנים כבר מגיבים לניצול עובדים, זה לרוב בחרם זמני (ראו מקרה נייקי והעובדים הילדים, ראו את נייקי היום). בפועל, רוב הצרכנים בעולם ששים לבגדים זולים (כי הם עצמם לא בדיוק עשירים), שניתן להחליף במהירות (אין ברירה, תעשיית האופנה מכתיבה טרנדים מתחלפים).
מחפשים עובדים באתיופיה
שאלנו את גדה: אתם משפרים את התנאים של העובדים במפעלים וזה מצויין. רק שעקב העלייה באיכות חייהם, הילדים שלהם לא בהכרח ירצו לעבוד במפעל עבור H&M. זה אומר שאתם מחפשים עובדים בארצות עוד יותר עניות?
"בהתחשב בתנאי העובדים, זה מעודד פיתוח, יש עבודות למיליונים ויש לעובדים פרנסה טובה יותר, אנחנו רואים שבארצות כמו בנגלדש, תעשיית הטקסטיל עזרה לא רק לטקסטיל אלא למדינה בכללותה. ילדים הולכים לבית-הספר ויש להם הזדמנויות ועתיד. אנחנו חושבים שגם אנחנו נהיה שם בעתיד, כלומר, שבעתיד, התעשייה הזאת תזדקק לפחות עובדים ויותר עובדים מיומנים.
"זה נכון שהתחלנו לעבוד ולייצר באתיופיה, אבל זה בשום צורה לא מעיד על כך שאנחנו עוזבים מדינות ומעבירים מהן את הייצור הלאה. אנחנו חברה בצמיחה, נצטרך נפח עבודה מאוד גדול בעתיד, כדי להשיג את המטרות שלנו עלינו להבטיח שנישאר במדינות ייצור קיימות אך גם להסתכל על שווקי ייצור נוספים בעתיד. הגענו לבנגלדש בשנות ה-80 וצברנו שם הרבה נסיון. ניישם אותו באתיופיה ונעודד צמיחה גם שם".
לא רק צמיחה, אתם גם זקוקים לעובדים הזולים שם.
"בוודאי. אנחנו רואים באתיופיה הזדמנות לפתח את התעשייה אבל יש גם גם הרבה אבטלה בקרב אנשים צעירים, אנחנו מייצרים תעסוקה".
H&M היא כמעט ההיפך מקיימות. אלה בגדים שאת יכולה ללבוש ולהחליף במהירות, זה לא המעיל שהיה לסבתא שלך ושרד עד היום. בנוסף הבגדים לא יקרים לכן אתם צריכים עובדים מארצות עניות, אז זה קצת מתנגש הקיימות, איך אתם מנהלים את הסתירה הזאת?
"אין קורלציה בין מחיר הפריט לקיימות. אין קשר בין הדברים. המפעלים שלנו מייצרים גם עבור מותגים אחרים, לפעמים מותגי פרימיום והעובדים מקבלים את אותו השכר ועובדים תחת אותם תנאים לא משנה בכמה הבגד נמכר.
"הסיבה שאנחנו זולים זה כי כמו שאמרת, אנחנו אחת מקמעונאיות האופנה הגדולות בעולם, לכן אנחנו יכולים לקנות בגדים בנפחים גדולים מאוד ויש לנו עיצוב משלנו – זו הסיבה שהבגדים שלנו זולים".
נכון, אבל ברוב מדינות אירופה למשל, אנשים לא עובדים יותר בייצור בגדים.
"אנחנו פונים לאסיה בעיקר כי אנחנו צריכים כמויות גדולות של בד ובגדים ובסין וקמבודיה, אליהן תעשיית הטקסטיל עברה, יש הרבה מאוד כוח אדם. אם אנחנו מנסים להעלות את הסטנדרט של יחסי עבודה בתעשייה, בעיני זה חיובי. נפגשנו עם רה"מ בנגלדש ואמרנו לו שאם אנחנו רוצים להישאר במדינה הזאת ואנחנו רוצים, יש לנו מחויבות ארוכת טווח לבנגלדש, ועוד נצמח בה, עלינו לראות שהמשכורות עולות. אם לא היינו שם אף אחד לא היה עושה זאת בשבילם".
הם לא היו עושים זאת בעצמם לדעתך?
"איך"?
כמו שהאנשים באירופה עשו זאת בעבר. קמו מנחשלות, אבל זה אכן לוקח שנים רבות. אגב אחת הסיבות שלצרכנים פחות אכפת מהסביבה, היא שהם מתמודדים עם בעיות אחרות: שכר, דיור, מלחמות.
"קשה להכליל ולומר שקודם עלייך להיות בטוח מבחינה כלכלית ואז תתחשב בסביבה. כי גילינו שאת הצרכנים בארצות הנורדיות מעניינים תנאי ההעסקה, אולי כי יש לנו מסורת חזקה של יחסי עבודה אבל במקסיקו דואגים יותר לזכויות בעלי חיים. אנחנו מתמקדים בנושאים הכי חשובים מבחינתנו בנושא קיימות. אני אולי לא מבינה הכל בקיימות אבל אני חושבת של-H&M יש גישה טובה לנושא אז אני מרגישה טוב בחברה הזאת".
