תמונות, מדים, נשקים, עיטורים וסיפורים

הסיפור שלי עם מרכז מוזיאון מורשת עכו המייחד את זיכרון הווטרנים שלקחו חלק במלחמת העולם השנייה, מתחיל לפני כשנתיים. אז כחלק מפרויקט המחויבות האישית של ביה"ס לקציני ים עכו- בו אני מדריך, קיבלתי מטעם ביה"ס אפשרות לשלוח למרכז מורשת תלמידים. נאמר לי שביה"ס מקיים את הקשר עם מוזיאון מורשת זה כבר כמה שנים. עוד נאמר שהפרויקט מיועד בעיקר לתלמידים  יוצאי חבר העמים הדוברים או לפחות מבינים את השפה הרוסית. מעבר לזה לא כ"כ ידעתי למה לצפות.

בפגישתי הראשונה עם רעיה שניידר מנהלת המרכז למורשת הויטרנים, אישה מבוגרת הדוברת מעט עברית אך מלאת תשוקה למה שהיא עושה, התחלתי להבין את גודל הפרויקט ועוצמתו, נוכחתי לדעת עד כמה עבודתה של רעיה היא גדולה וכמה כוחות יש בה כדי לשמר מורשת כל כך ענפה וחשובה, שאזרחים כמוני שלא לדבר על בני נוער לא נחשפו אליה כלל. כל זאת בעזרת מתנדבים ומעט מאוד כוח אדם.

"אוסף מדהים של דברי אספנות מתקופת מלחמת העולם השנייה"

עוד נוכחתי לדעת, שביד לבנים מקום מאוד מרכזי בעיר, מקום שאני מכיר כתושב העיר זה מכבר, מתנהלת פעילות ענפה של המרכז, החל מאיסוף חומרים וארכיון, דרך אוסף מדהים של דברי אספנות מתקופת מלחמת העולם השנייה: תמונות, מדים, דרגות, קסקטים, נשקים וחלקי נשקים, עיטורים והחלק העיקרי סיפורים אישיים של אנשים. שאת סיפוריהם מנציחים בכתיבה, התלמידים שלנו של ביה"ס לקציני ים עכו ומתנדבים נוספים.

"התלמידים פנו לבני משפחה, וביקשו מהם לחלוק עימם את סיפורם ממלחמת העולם השנייה"

מהר מאוד נוכחתי לגלות עד כמה פרוייקט מחוייבות שכזה יכול לעורר מודעות וחשיבות כל כך גדולה לתלמידים יוצאי חבר העמים בלהתחבר למורשתם ולהכיר קצת יותר את מה שנראה רחוק מהם כשנות דור.

התלמידים התאקלמו מהר מאוד, והתחילו להאזין בקשב רב לסיפורי הגבורה של מלחמת העולם השנייה, חלקם אף סיכמו את הסיפורים בעברית, חלק מהסיפורים מפורסמים במוזיאון עצמו ואף תלויים על הקיר ליד עוד פיסות אספנות הנוגעים לאותו סיפור.

דבר נוסף שנוצר בעקבות המפגש של התלמידים עם הפרויקט החשוב הזה, זה שהתלמידים מיוזמתם פנו אל בני משפחה קרובים שלהם, וביקשו מהם לחלוק עימם את סיפורם ממלחמת העולם השנייה, אחת התלמידות שראיינה את סבה גילתה לראשונה על גבורתו ועוז רוחו במלה"ע השנייה לצד טרגדיה משפחתית לא קלה, התלמידה כתבה את הסיפור והוא אף פורסם במוזיאון.

"לא עוד ספר היסטוריה, לא עוד משהו תלוש שאיש גדול כתב"

את פועלם של אותם ווטרנים ממשיכים בגאווה גדולה נכדיהם היום בשירותם הצבאי בצה"ל ולא בכדי, אני חושב שיש משמעות רבה למורשת הגדולה אותם הם מנחילים לדורות הצעירים. הדבר הכי בולט שזה לא עוד ספר היסטוריה, זה לא עוד משהו תלוש שאיש גדול כתב, זה סיפורם האישי של אנשים שפוגשים את אותם צעירים ומדברים איתם בגובה העיניים.

"פרויקט שמייצר מחוייבות גדולה אצל התלמידים, בשנת מחוייבות שלדעתי לעולם לא ישכחו"

קרה גם שתלמידים פגשו מקרה אחד או שניים בהם נשזרו סיפורי הגבורה של אותם ווטרנים תושבי העיר עכו, עם סיפורי גבורה של נכדיהם גם כן תושבי העיר שנהרגו במלחמות ישראל, ואף הם (הנכדים) מונצחים במוזיאון מורשת. והמפגש הזה של תלמידי ביה"ס עם אותם זיכרונות ומה שהמרכז למורשת הווטרנים מייצר הוא עוצמתי ומלכד.

התנדבות התלמידים במרכז יצרה גאוות יחידה מיוחדת במינה, הברק בעיניים אצל אותם תלמידים בכל פעם שהם פוגשים את רעיה והאנשים שהיא מביאה עם אותם עדויות מיוחדות וסיפורי חיים מאז ועד היום, יוצרת חוויה של להיות שייך למשהו ולדעת שמה שאתה עושה הולך להיות חלק משימור אותה היסטוריה ומורשת, וזה מה שמייצר מחוייבות גדולה אצל התלמידים, בשנת מחוייבות שלדעתי לעולם לא ישכחו.

ב8.5.15, ימלאו 70 שנה לניצחון על גרמניה הנאצית. במהלך החודשים האחרונים, ערך משרד העלייה והקליטה תחרות בין בני נוער וילדים, בהשתתפות  ביה"ס לקציני ים עכו, במסגרתה צולמו תמונות יחד עם הווטרנים בחדרי זיכרון והנצחה ברשויות ברחבי הארץ. 

משרד העלייה והקליטה יקיים שני אירועים גדולים לרגל יום הניצחון על גרמניה הנאצית: 10.5- צעדת הווטרנים, 11.5- אירוע גדול בהיכל התרבות כהוקרה על פועלם ותרומתם הרבה של הווטרנים במלחמת העולם השנייה לניצחון על גרמניה הנאצית.

מדריך חינוכי, ביה"ס לקציני ים עכו.