מחקר חדש: ישראלים יותר מכורים לסמארטפון משאר העולם

"הסמארטפון מכיל את כל סכמת העצמי", מסבירה ד"ר לירז מרגלית (34), בעלת Phd בפסיכולוגיה וחוקרת חווית משתמש בחברת ClickTale – המפתחת טכנולוגיה לניתוח התנהגות גולשים ברשת."סכמת העצמי מגדירה את כל הדברים שחשובים לי, אנחנו מעצבים את הסמראטפון בדמותנו והוא מספק לנו את הצרכים הכי פרימיטיביים שלנו, של עונג ושל הנאה".

מחקר חדש של ד"ר מרגלית, מבקש להתחקות אחר ההיבטים הפסיכולוגיים שמאחורי התמכרות לסמארטפונים ולטאבלטים, המוגדרים כטכנולוגיות שאינן מחשב. במסגרת המחקר, נמצא כי משתמשים בונים קטגוריה מנטלית מובחנת עבור הסמארטפון – קטגוריית "הנייד", ובכך אופני השימוש בסמארטפון שונים מהותית משימושים במסכים אחרים, כמו טאבלטים למשל.

(צילום: אהוד קינן)

כשהסמארטפון הופך לבן משפחה

"יש לנו מגוון רחב של לקוחות בכל העולם, שמות מאוד גדולים כמו 'וול מארט', ו'נייקי'. בעצם מה שאנחנו עושים זה להתחבר לאתרים של החברות האלה ולהיחשף להתנהגות הגולשים. יש לי אפשרות לנטר, לעקוב, להסתכל על התנהגות הגולשים באופן חי, לראות הקלטה של איך גולש מסויים מתנהג בזמן השהות שלו באתר", מספרת מרגלית. "אבל הנתונים היותר פרקטיים הם בכך שאני יכולה לראות את זה ברזולוציה מאוד גבוהה. לראות אגרגציה של מאות ואלפי משתמשים ולהבחין בדפוסי התנהגות שונים. אני מסתכלת ומנסה להתחקות אחרי תהליכי קבלת ההחלטות שלהם, תהליכי עיבוד המידע. הניתוח הזה לא נעשה בתנאי מעבדה, אלא ממש בפועל. זה נותן לי אפשרות לראות איך הם מתנהגים באופן מאוד מאוד טבעי ואנחנו לא רואים התנהגות שמושפעת מזה שנסיין צופה בהם".

מאחר ומדובר בחברות מסחריות, כשאת אומרת "קבלת החלטות" – את מתכוונת לרכישה?

"זה תלוי בסקטור. אנחנו עובדים גם עם אתרי תוכן, שבהם אנחנו רואים שהמדידה היא דווקא בחשיפה, או אתרים של חברות ביטוח ששם זה לאו דווקא רכישה של מוצר. אנחנו בודקים האם המשתמש מצא את מה שחיפש? כמה זמן לוקח לו להתמצא? זה נתח נרחב מאוד של נתונים".

איך מסיקים מכאן על ההבדלים בשימוש בטכנולוגיות שונות?

"יש לנו אפשרות להסתכל מפלטפורמות שונות. אנחנו מסוגלים לנתח שימוש במובייל, טאבלט ודסקטופ. עשיתי אנליזות לכמה פלטפורמות ואחרי שהצטבר לי חתך גדול של נתונים אז הרגשתי שאני יכולה לעשות עם זה משהו".

"אצל הישראלים ההתמכרות יותר חריפה"

במסגרת המחקר של מרגלית, נמצא כי משתמשים אינם תופסים את הטאבלט כמכשיר נייד, ועיקר השימוש בו נעשה במרחב הביתי, בשילוב עם צפייה בטלוויזיה או שימוש בסמארטפון ובעיקר לצרכים בידוריים. השימוש בטאבלט נפוץ יותר בקרב גילאי 35 ומעלה, היכולים להרשות לעצמם החזקה של טכנולוגיה נוספת בבית. מלבד התפיסה של המשתמשים שטאבלטים אינם ניידים, התגלו הבדלים מהותיים נוספים בשימוש.

(צילום: חזי אברס)

נמצא כי ככל שהמסך גדול יותר – כך למשתמש יש יותר ביטחון לביצוע החלטות. רכישות שמתבצעות באמצעות טאבלט או סמארטפון, מאופיינות כרכישות רגשיות יותר, לעומת רכישות שקולות שמתבצעות באמצעות מסך המחשב. ההבדל בדפוסי השימוש ניכר גם בתנוחה הפיזית של הגוף: בשימוש בסמארטפון או בטאבלט, הגוף רפוי ונינוח יותר. השימוש נעשה בזמן שכיבה על הספה או במיטה, בישיבה נינוחה.

לעומת זאת, השימוש במחשב מצריך תנוחה זקופה ודרוכה. ההבדלים במנח הגוף מסמלים הלך רוח שונה בשימוש, כשהמחשב מזוהה עם תהליכים עמוקים יותר של עיבוד מידע וקבלת החלטות. בנוסף, מסכי המגע מופעלים באמצעות "ליטוף", המעניק מטען רגשי נוסף לחוויית השימוש בהם. אבל הנתון המפתיע ביותר לטענת מרגלית, מתבטא בעובדה שמשתמשים שברשותם גם טאבלט וגם סמארטפון, לא מפחיתים שימוש בסמארטפון, כלומר הטאבלט מגביר את השימוש הכולל בטכנולוגיה ולא גורע ממנו.

למה זה מפתיע אותך?

"מפתיע לגלות איזה נפח תופס הסמארטפון מהחיים שלנו, איך הוא משנה הרגלים. זו בעצם סוג של הפרעה שפיתחנו, הקושי להתנתק, הקושי לעזוב אותו. מפתיע אותי גם שברגע שיש לנו תיוג מסויים על מכשיר כלשהו – הפונקציונליות שלו כבר לא משנה הרבה. אם משתמשים תופסים את הטאבלט כמכשיר שנשאר בתוך הבית ושמספק צרכים בידוריים, אז זהו. זה התיוג ולא משנה מה המכשיר הזה יכול לעשות, אין הרבה משתמשים שיפתחו קובץ וורד מהטאבלט".

איפה נמצא המשתמש הישראלי בהשוואה לעולם?

"כל התופעות שמתוארות במחקר נפוצות יותר בישראל, משמעותית, מבכל מקום אחר בעולם. זו מדינה שהגירויים וההתרחשויות בה בזמן מסויים הם בתדירות מאוד גבוהה, ולכן יש צורך מתמיד להישאר מחוברים, להתעדכן, לקרוא חדשות".

הישראלים יותר מכורים?

"המנגנון הזה של התמכרות עובד בצורה דומה גם במקרה של סמים או אלכוהול, ואנחנו יכולים להגדיר סוג חדש של התמכרות לנייד. אצל הישראלים ההתמכרות יותר חריפה. מאוד קשה ללכת אחורה מהמצב הזה כי נוצר שינוי במבנה של הנוירונים במוח. לישראלים יש נטייה לקבל את הטכנולוגיה בפתיחות יתר".

ומה הלאה? יש תחזית אפוקליפטית להשתלטות טכנולוגית לאור הכניסה של טכנולוגיות לבישות?

"אני חושבת שקמה צעקה ושהתחילה להתעורר מודעות גדולה לעניין, ושאם נחנך את הילדים וזה יבוא גם מהשלטונות – אז נוכל לעצור את זה. אני מדברת על להגביל את זמן הצפייה ולהגביל שימוש – גם אצל ילדים וגם אצל מבוגרים. אני רואה המון מחקרים שעוסקים בזה, שפועלים לטובת העניין, שפועלים נגד הניכור שהטכנולוגיה מביאה איתה. עם כל המודעות, אני מאמינה שנצליח לעצור את זה".