"מרדף לוהט": כוכבות חמות, סרט קר
ריס ווית'רספון וסופיה ורגרה טובות המראה מככבות בקומדיה "מרדף לוהט", שמנסה לשמש קונטרה למקבילות הגבריות הוולגריות. אבל הבדיחות נשארות נמוכות גם בגרסה הנשית, ומילא זה - הן כלל לא מצחיקות
בשנתיים האחרונות נמצאת ריס ווית'רספון באחת התקופות המוצלחות של הקריירה שלה. היא כוח עולה בהפקת סרטים איכותיים ("נעלמת"), והיא אפילו שילבה בין עמדת המפיקה והתפקיד המאתגר של חייה ב"הולכת רחוק". כעת, במהלך בודד, היא מכתימה את שני תחומי העיסוק. סרטה האחרון "מרדף לוהט" ("Hot Pursuit") הוא סרט מסע קומי, "סרט חבר(ה)" ("Female buddy film"), שקשה להאמין שהיה מי שחשב שבדיחותיו עובדות ברמת התסריט. הן בוודאי לא עובדות על מסך הקולנוע.
"סרט החבר", בין אם מדובר בשני גברים או שתי נשים, מתבסס על הדינמיקה בין הפכים. השילוב עם סרט מסע מוסיף גמישות בסיטואציות בהן פועלות הדמויות, כך שהן נאלצות שוב ושוב להגדיר מחדש את יחסיהן. "מרדף לוהט" מתבסס על השטאנץ שהוצג ב"עצבניות אש" (2013), רק שהפעם וית'רספון תופסת את הצד קפוץ הישבן של הצמד (במקום סנדרה בולוק), וסופיה ורגרה את הדמות הרעשנית והלא מרוסנת (כלומר, תפקיד "מליסה מקארתי").
נקודת המוצא העלילתית ואופן התפתחותה מזכיר (ברמה הגובלת בפלגיאט) את אחד מסרטי החבר הגדולים של שנות ה-80 - "מרדף חצות" (1988) של מרטין ברסט בכיכובם של רוברט דה נירו וצ'ארלס גרודין. ההבדל באיכות בין שני הסרטים הוא ארץ ושמיים.
קופר (ווית'רספון) היא שוטרת שנזרקה לעבודה במחסן הראיות. הסיבה לכך היא פשלה מיתולוגית שבה בגלל הבנה שגויה של מילה היא חישמלה בטייזר ובמקביל הציתה את בנו של ראש העיר. פשלה המעידה עד כמה הדמות אנאלית ומנותקת מחיי בני אדם כמעט כחייזר. קפטן אמט (ג'ון קרול לינץ') מטיל עליה משימה שאולי תגאל אותה מהמחסן: להתלוות לדניאל ריבה (ורגרה) שבעלה פליפה (וינסנט לרסקה) אמור לתת עדות כנגד ברון סמים בשם קורטז (חואקין קוסויו).
העניינים מסתבכים במהירות והצמד קופר-דניאל מוצא עצמו נרדף. הן מוכרזות (באופן בלתי סביר לחלוטין) כאשמות ברצח כפול, ונראה כי גם שליחי הקרטל רוצים במותם וגם שוטרים מושחתים (אי הבהירות בנוגע לכפילות זו תתבהר במהלך הסרט).
דניאל היא לטינית רעשנית בנוסח המוכר למי שראה את הופעותיה של ורגרה בסדרה "משפחה מודרנית" - אם כי בצורה קיצונית יותר, ובמנה גדושה בהרבה מהמומלץ. היא לבושה בדרך שמבליטה את נתוניה הפיזיים בעוד מעליבה, באנגלית וספרדית, את קופר "שנראית כמו בן". כמו כן היא סוחבת איתה מזוודה כבדה גדושה בנעלים מצועצעות להפליא.
קופר, נטולת הסקס אפיל, ישרה כמו סרגל ועבד לנהלים, תצטרך ללמוד להתמודד עם הלטינית המוחצנת. דניאל מנסה שוב ושוב לברוח מכיוון שיש לה רעיונות משל עצמה כיצד היא צריכה לפעול בסיטואציה, ומידה מועטה של אמון ביכולותיה של קופר להגן עליה. אבל עם התפתחות העלילה, כפי שניתן לצפות, יחול שינוי בדמויות וביחסיהן.
במתכונת המחויבת ליצירת בידור ראוי לנשים, היוצרת ששודכה לפרויקט היא אן פלטשר, במאית קומדיות שאינה נמנית על השורה הראשונה, וספק עם השורה השניה ("אמא מלווה", "ההצעה", "27 שמלות"). את התסריט, אולי האשם העיקרי בתוצאה, כתבו דיוויד פני וג'ון קווינטנס, שנסיונם מתבסס על כתיבה לסדרות קומיות בטלוויזיה ("בן וקייט"). יתכן שהכוונה ליצור קומדיה נשית התפרשה כצורך להכניס בדיחות על מחזור ותגובת גברים לתיאור התהליך, ובדיחות על גברים שהמוח שלהם מתחפף כשהם רואים שתי נשים מתמזמזות.
הבדיחות החוזרות עוסקות בגובה (הקצר) של הדמות אותה מגלמת ווית'רספון, והגודל (המשמעותי) של החזה של ורגרה. כל זה פחות מצחיק מכפי שזה נשמע (למי שזה נשמע מצחיק). נדמה כי ליוצרים היתה מחשבה שמעצם הנגיעה בתחומים מסוימים, כאשר מעורבות בעניין שתי הדמויות הכה שונות, הצופים יחוו פרצי צחוק בלתי נשלטים. לא כך הוא המצב. נדמה, זוהי קומדיית נשים שנכתבה על ידי גברים הבטוחים כי פיצחו את הנוסחא לקהל היעד. כגבר אני מרשה לעצמי להטיל בכך ספק.
בחלקו הראשון של הסרט, במתקפה על ביתו של פליפה ריבה, גם בעלה של דניאלה וגם הסוכן ג'קסון נורים למוות.
למעט ניסיון לחלוב את האבל כבדיחה (ורגרה צועקת בסגנון הממשיך את המניירה הלטינית-רעשנית שלה ותופסת את ווית'רספון הנוהגת תוך כדי), שתי הנשים מתאוששות באופן כמעט מיידי ממה שקרה. אלו לא דמויות אלא קריקטורות שטחיות של נשים "מאוד שונות", וככאלו לא מצחיקות במיוחד.
לזכותו היחידה של הסרט הוא מצליח להימנע מרמות קיצוניות של הומור בית שימוש. אין, עד כמה שהדבר ישמע מוזר, שימוש בהפרשות. יש רק סצנה אחת שבה נעשה שימוש בקוקאין לצרכים קומיים, והיא מעודנת מכדי לממש את הפוטנציאל שהיה בה.
"מרדף לוהט" (ארצות הברית) - במאית: אן פלטשר. שחקנים ראשיים: ריס ווית'רספון, סופיה ורגרה, רוברט קזינסקי. אורך הסרט: 87 דקות.
