נער נדקר, ביה"ח התרשל. הפיצוי: 803 אלף ש'

בן 13 הגיע ל"אסף הרופא" עם שני פצעי דקירה בידו. הרופאים לא אבחנו נזק עצבי שנגרם לו ובחרו בטיפול שגוי. בית המשפט קבע שמדובר ברשלנות

מערכת PsakDinפורסם: 10.05.15 , 16:41

בית משפט השלום בכפר סבא קבע שהצוות הרפואי בבית החולים "אסף הרופא" התרשל בטיפול בנער בן 13 שהגיע עם שני פצעי דקירה בידו. השופט אלדד נבו פסק שהרופאים גם כשלו באבחנה הראשונית וגם החליטו על טיפול שגוי שהחמיר את המצב, ולכן המדינה תפצה את הנער בכ-800 אלף שקל.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

האירוע התרחש ב-2007: הנער נפצע מדקירה בידי נער אחר ופונה במהירות באמבולנס ל"אסף הרופא". בבית החולים תפר לו רופא את החתך ושחרר אותו לביתו לאחר שבדיקה נוירולוגית לא הצביעה על פגיעה עצבית כלשהי. כמה ימים לאחר מכן חזר הנער לבית החולים כיוון שחש ברע. הפעם נקבע כי הוא סובל מפגיעה עצבית חלקית. במקום לטפל בנזק העצבי שאובחן, הצוות בחר בטיפול של פיזיותרפיה אינטנסיבית.

תביעה

לקתה בשבץ – וצורפה לניסוי בביה"ח

עו"ד אסף גרינבוים

בת 58 התמוטטה והובהלה ל"בני ציון" בחיפה. בעודה מבולבלת ונסערת היא הוחתמה על השתתפות בניסוי בתרופה חדשה. מה הפיצוי שנקבע לילדיה?

תביעה: לקתה בשבץ – וצורפה לניסוי בביה"ח

המצב החמיר והלך, והנער חזר אל בית החולים כשהוא סובל מכאבים עזים ומאובחן עם פגיעה עצבית. למרות זאת הוא שוב שוחרר ללא טיפול ועם הנחיות להמשיך ולהפעיל את האצבעות. עוד שלושה ימים חלפו והפעם הנער פנה לבית חולים "תל השומר", שם הוא נותח מיד, לאחר שנמצא כי הוא סובל מקרעים ומתח עצבי.

ב-2011 הוא הגיש תביעה לפיצויים נגד בית החולים "אסף הרופא" והמדינה – בעלת בית החולים. באמצעות עורכי הדין ד"ר ערן אגו והילה בועז-גבאי טען התובע שאבחון וטיפול רשלני מצד הצוות הרפואי גרמו להחמרת הנזק של פציעתו.

את המדינה ייצג עו"ד רפאל גלס. הרופא שבדק את התובע בפעם הראשונה טען שבבדיקות לא נמצאה פגיעה עצבית או פגיעה בגידים או מבנים אחרים. בנוגע לביקור השני טען הרופא שהחליט על פיזיותרפיה שהתובע לא הגיע עם פגיעה עצבית מלאה אלא רק חלקית, כאשר מקרים אלו לפעמים מתאחים ומחלימים מעצמם, ללא ניתוח.

השופט אלדד נבו קיבל את טענות התביעה וקבע כי בית החולים התרשל לכל אורך הדרך ועליו לפצות את התובע על מלוא נזקיו. השופט קיבל את דעתו של מומחה מטעם בית המשפט, שהתרשם כי התובע קיבל טיפול רשלני משלב האבחון הראשוני ועד תום האשפוז, והעריך את נכותו בשיעור של 20% בגין הפגיעה בעצב ו-5% בשל צלקת ניתוחית.

השופט לא הסתיר את תמיהתו לנוכח הסברי הצוות בדבר דרכי הטיפול בתובע, וקבע כי מעבר לכשל באבחון ולהיעדר טיפול נכון, בחירת הצוות הרפואי בפיזיותרפיה – לאחר שאבחנו לטענתם פגיעה עצבית חלקית – היא ממש גרימת נזק ישיר לתובע.

עם זאת, בעוד שהמומחה הטיל ספק בנוגע לקשר שבין ההתרשלות לנזק שנגרם לתובע, השופט נבו חשב אחרת. לעמדתו הוכח כי היה קשר סיבתי בין התנהלות הצוות הרפואי לבין הנזק שהוחמר, וגם המומחה ציין שלו נותח התובע ביום שהגיע, הייתה נמנעת תפירת העצב במתח, דבר שהשפיע על תוצאות הניתוח.

בסיכומו של דבר נקבע שהמדינה תפצה את התובע ב-803 אלף שקל, בין היתר על הפסדי השתכרות לעתיד, עזרה חיצונית וכאב וסבל. בנוסף תשלם המדינה לתובע שכר טרחת עו"ד בסך 189 אלף שקל ו-15 אלף שקל הוצאות משפט. המשפט התנהל בדלתיים סגורות אך פסק הדין הותר לפרסום.