20 מיליון שקל לכל ח"כ: היועץ עשוי להתנגד
וינשטיין קבע כי אסור "לשייך" כספים קואליציוניים למפלגות - אבל בהסכמים עם יהדות התורה והבית היהודי נקבע כי יועברו להם 280 מיליון שקל "למטרות פוליטיות". גם החטיבה להתיישבות תוקצבה באופן ישיר, בניגוד לחוות הדעת
ראש הממשלה בנימין נתניהו עשוי להיתקל במכשול בדרך לממשלת 61 הח"כים, אף שההסכמים הקואליציוניים כבר נחתמו. היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין עשוי להתנגד לחלק מסעיפי ההסכמים עם יהדות התורה והבית היהודי, הסכמים שמקנים בין היתר 20 מיליון שקל לכל ח"כ, כחלק מהכספים הקואליציוניים. לאחרונה פרסם היועץ הנחיה שלפיה אין "לשייך" כספים למפלגות או לסיעות.
בשבוע שעבר פורסם כי הממשלה תקצה בכל שנה 120 מיליון שקלים כספים קואליציוניים למטרות שתבחר יהדות התורה - 20 מיליון שקל לכל אחד מששת הח"כים של המפלגה החרדית. בנוסף, הבית היהודי קיבל 160 מיליון שקל למטרות פוליטיות שטרם הוגדרו, וגם כאן המפתח הוא 20 מיליון שקל לכל אחד משמונת הח"כים במפלגתו של נפתלי בנט. פרט לכך, החטיבה להתיישבות תקבל תוספת של 50 מיליון שקל, ותהיה תחת אחריותו של שר החקלאות הנכנס, אורי אריאל.
המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, דינה זילבר, כתבה בחוות דעת בפברואר כי על המדינה להשיב לידיה את כל אותן פעילויות שביצעה החטיבה להתיישבות ואשר עניינן הוא קביעת מדיניות, יצירת סדרי עדיפויות והפעלת שיקול דעת, לרבות ביצוען של חלוקת תמיכות ומשאבים לגורמים שלישיים.
"בהתאם לכך, על המדינה להפסיק את תקצובה הישיר של החטיבה להתיישבות בין בחוק התקציב ובין בדרך של העברות כספים ישירות אחרות", כתבה זילבר - אך כאמור בהסכם הנוכחי הוחלט להעניק לה תוספת ישירה של 50 מיליון שקלים. "עיצוב המדיניות, הפעלת שיקול הדעת המהותי ויצירת סדרי העדיפויות בנושא ההתיישבות אמורים להתבצע על ידי הממשלה ואין הם יכולים להתבצע על ידי החטיבה", נאמר עוד בחוות הדעת.
בתחילת השנה פורסם לראשונה ב-ynet כי היועץ וינשטיין מינה שני צוותים על מנת שיגבשו חלופות ומסלולים חדשים להעברת כספים קואליציוניים באופן מוסדר ושקוף. בפרשת השחיתות האחרונה שבמרכזה עומדת לכאורה סגנית שר הפנים לשעבר, ח"כ פאינה קירשנבאום, עלה החשד בין היתר כי בכספים הללו השתמשו גורמים פוליטיים להעברת כספי תמיכות ששימשו למעשה כחלק משיטת השוחד.
במרס פרסם וינשטיין הנחיה בעניין יישום הסכמים פוליטיים בעלי משמעות תקציבית. לפי הנחייתו, הכספים יוטמעו בחוק התקציב בהתאם לכללים הרגילים לקביעתו וניהולו, כי כספים אלה לא יסומנו באופן שנתן תחושה כי הוא "שייך" למפלגות או לסיעות אף לאחר הכללתו בחוק התקציב, וכי פקידי משרד האוצר לא יקבלו עוד הוראות לעניין יישום וביצוע התקציב אלא מהגורמים המוסמכים לכך בממשלה.
שנית, נקבע כי ככלל אין ליישם הסכם פוליטי המייעד תקציב לגוף ספציפי. זאת מחשש כי ייעוד כזה עשוי ליצור תלות של גופים אלה במפלגה שערכה את ההסכם "לטובתם", ואף עשויה לעתים להוות כסות לטובת הנאה אישית או פוליטית. באותם מקרים שבהם ניתן להתיר ייעוד פרטני שכזה עקב האופי הייחודי של הגוף המדובר, נקבעו מנגנונים המיועדים ליצור בקרה ופיקוח נאותים. למרות הנחיות אלו, בהסכמים שויכו הכספים למפלגות באופן ברור.