דרכו האחרונה: מנשה קדישמן הובא למנוחות
רבים ליוו את האמן חתן פרס ישראל האמן קדישמן בדרכו האחרונה. לפני כן הוצג ארונו במוזיאון תל אביב. "מרגש שהגיעו לכאן החברים והמכרים", אמרה ל-ynet בתו מאיה, "הייתי שמחה אם היה רואה את זה". "מנשק'ה לא יישכח", ספד לו הנשיא ראובן ריבלין
הצייר והפסל מנשה קדישמן שהלך לעולמו בסוף השבוע, הובא למנוחות היום (א') בבית העלמין בקרית שאול בתל אביב. לפני כן, החל מ-11 בבוקר הגיעו רבים לחלוק לו כבוד אחרון ולחלוף על ארונו שהוצב במוזיאון תל אביב לאמנות, וביניהם גם נשיא המדינה ראובן ריבלין, שסיפר שרק לאחרונה שוחח עם קדישמן ואמר לו שבכוונתו לבקר יחד עם נשיא גרמניה במוזיאון היהודי בברלין ולראות את עבודתו של האמן. "מלבד היותו אמן ויוצר ענק, למנשק'ה היה הלב הכי טוב", אמר ריבלין. "כל מי שהיה לצידו הכיר איש נפלא. מנשק'ה לא יישכח. הוא היה יוצר ענק".
הארון, עטוף בדגל ישראל, הונח במרכז אולם הכניסה, כשחבריו ועמיתיו מעולם האמנות הישראלי עברו על פניו - ובהם השחקן ישראל גוריון שאמר ל-ynet: "הכרתי אותו כשהוא גר בכנסייה בירושלים, הוא היה עושה מסיבות ומזמין את כולנו לחגוג שם אז בסוף סילקו אותו. אחרי כך היינו יחד בפריז, גם תומרקין היה איתנו. עברנו דרך ארוכה יחד.
"מאוד אהבתי אותו ואני אוהב אותו גם עכשיו. למרות שהיה חולה מאוד חשבנו שהוא ייצא מזה. צייר גדול ונשמה גדולה. יש הרבה עבודות שלו בבית שלי. פעם היה אצלי בבית במסיבת יוםהולדת והתחיל לצייר את כולם. מיקי אישתי פתאום גילתה את הציור הזה אתמול ונזכרתי בכל התקופות האלה. איש גדול הלך".
בתו מאיה סיפרה: "זה לא היה צפוי. הוא הרגיש לא טוב, התאושש ופתאום פשוט הדרדר ונעלם. היינו איתו כל הזמן, וגם ברגעים האחרונים כל המשפחה כולל כל הילדים, הנכדים והחתנים, כולנו היינו עליו ואיתו ונפרדנו ממנו יחד. זה נורא מרגש שהגיעו לכאן החברים והמכרים. הייתי שמחה אם הוא היה רואה את כל זה. אולי הוא רואה מאיפשהו. זה תמיד מרגיש נעים לדעת כמה זוכרים, אוהבים ומעריכים אותך".
"עזבו את האמנות. אני זוכר אותו בתור איש חם, לבבי, איש של אנשים, איש שמח", אמר השף שאול בן אדרת. "באמת איש נדיר וממש כואב לי. הוא ישראל של פעם, מה שנקרא. אריק איינשטיין, מנשה קדישמן, אותה השכונה. הזמנים משתנים".
הצייר שאול נמרי: "היתה לנו חברות רבת שנים. נפגשנו במקומות שונים בעולם, חלק ניכר בניו יורק. הוא היה אורח שלי בתערוכה שעשיתי באוסף של ניו יורק. אדם גדול. נפש גדולה, וזה הדבר החשוב ביותר. היה איש שלא אהב פשרות ועשה את הדרך שלו כמו שרצה לעשות. יצר את החזון, האימג' והמושגים שלו, והשריש את זה פה בתרבות שלו. הנה הרחבה של מוזיאון תל אביב מקודשת בעבודות של קדישמן. אני חושב שכל אמן בעולם היה מתגאה בזה. אני מקווה שהוא יבלה שם למעלה, יבנה ויסתכל עלינו. אנחנו נפגש".
השחקן יענקל'ה בן סירא ספד לו: "הוא היה איש שמח, היה מחלק כל שישי חלות לשבת. היה הולך בקור של ניו יורק בלי נעליים. איש גדול. לכל כבשה שלו יש עיניים של בן אדם. הוא האמין בעדר ואהב בני אדם. לפני יומיים הוא היה עוד חי. לא יתואר איזה בן אדם זה היה. אין אנשים כאלה. היה מצייר אותך ותופס לך את האופי". "גדלנו ביחד, עוד מימי הנחל", סיפר השחקן חיים טופול. "הוא המשיך ונהיה אמן. היינו בקשר ממש עד הסוף, כל הזמן. גם הילדים והנכדים שלנו ביחד".
