יש עתיד לבג"ץ: למנוע את ההצבעה על הגדלת מספר השרים
ח"כ שלח אמר לאחר הגשת העתירה: "יש לעצור את התהליך שבו מבקשת הממשלה להעביר את ההחלטה המגונה ולהגדיל את מספר השרים בממשלה, בניגוד לדעתו של הציבור". במחנה הציוני פנו ליו"ר הכנסת וטענו כי יש צורך ברוב של 70 חברי כנסת כדי להגדיל את מספר השרים. היועץ המשפטי לכנסת נדרש להגיב לעתירה עד מחר בבוקר
הליכוד מבקש להגדיל את מספר השרים בממשלה, אבל באופוזיציה מנסים להערים קשיים, לקראת ההצבעה המתוכננת מחר: סיעת יש עתיד הגישה הערב (יום א') עתירה לבג"ץ נגד החלטת הממשלה להגדיל את מספר השרים ולשנות את חוק יסוד הממשלה ובקשה לצו ביניים שיעצור את הליך החקיקה, שמתבצע על ידי ממשלת מעבר. הכנסת, יו"ר הכנסת והיועץ המשפטי לכנסת יידרשו להגיב לעתירה עד מחר בבוקר. במקביל, אישרה הבית היהודי את ההסכם עם הליכוד. לקריאת ההסכם היכנסו ללינק כאן .
יו"ר סיעת 'יש עתיד', ח"כ עפר שלח, אמר: "הגשנו עתירה לבג"ץ כדי לעצור את התהליך המגונה שבו מבקשת הממשלה להעביר את ההחלטה המגונה ולהגדיל את מספר השרים בממשלה, בניגוד לדעתו של הציבור, בניגוד למוסר ובניגוד להגיון, תוך רמיסה של כל הליך גם של הממשלה וגם של הכנסת. אנחנו בטוחים שבג"ץ יגיד את דברו ואת דבר ההיגיון".
עוד בנושא:
- האוצר: הרחבת הממשלה עולה מיליונים, לצמצם מספר המשרדים
- הממשלה אישרה: עוד שרים, ושרים בלי תיק
- 20 מיליון שקל לכל ח"כ: היועץ עשוי להתנגד
ביש עתיד טוענים כי "יש לקבל את העתירה בשל סמכויותיה המוגבלות של ממשלת מעבר, איסור שינוי חוק יסוד בהוראת שעה, היעדר סמכות של הועדה המסדרת או הפטור שמעניק יו"ר הכנסת לראש הממשלה בניגוד לחוק ושהחלטת הממשלה מתעלמת במכוון ובהטעיה מהעלות התקציבית של התיקון המדובר". בעתירה נכתב: "עתירה זאת מוגשת בבהילות ובדחיפות מתוך מטרה למנוע רמיסה של הכללים הדמוקרטיים הנהוגים בשיטתנו מימים ימימה בכלל והפרה של חוק הכנסת, התשע"ד - 1994 (להלן: "חוק הכנסת") בפרט, המתבצעים כולם ברגעים אלו ממש!!!".
בעתירה נטען כי כל תכליתו של שינוי הכללים הוא "תרגיל ציני לטובת יצר הישרדות ותאוות שלטון, מבית מדרשו של ראש הממשלה, המבקש להציב חרב מתהפכת, בדמות מבחן נאמנות טרם השבעה מעל לראשי 61 חברי הרשות המחוקקת האמורים ליטול חלק בקואליציה בראשותו, עת הוא מאמין שיו"ר הכנסת יסייע בידו בהשגת מבוקשו, תוך רמיסת המרקם העדין והאיזון בין הרשות המחוקקת והמבצעת; זהו מעשה נבלה פוליטי, אשר יגרום לפגיעה קשה, אנושה וחסרת יכולת שיקום במעמדה ובכבודה של הכנסת ואחד מרגעי השפל הקשים ביותר של הרשות המחוקקת".
כבל פנה ליו"ר הכנסת
גם במחנה הציוני דורשים שלא לקיים את ההצבעה. ח"כ איתן כבל, יו"ר סיעת המחנה הציוני, פנה ליו"ר הכנסת, ח"כ יואל (יולי) אדלשטיין ולמשרדו של ראש הממשלה מר בנימין נתניהו בנושא תיקון חוק יסוד הממשלה שיובא לאישור הכנסת מחר במטרה להגדיל את מספר השרים בממשלה ה-34.
ח"כ כבל ועו"ד שימי בראון, שהגיש את העתירה טוענים, בשם סיעת המחנה הציוני כולה, כי לא ניתן לשנות את החוק ברוב של 61 חברות וחברי כנסת וכי נדרשים לפחות 70 ח"כים שיצביעו בעד."לכאורה עולה חשש ממשי כי למרות שהרשות המבצעת מקבלת את הגיונה של ההגבלה כמו גם את נחיצות ההגבלה הנדרשת, היא מבקשת לעקוף את ההגבלה הנדרשת באמצעות הליכים מלאכותיים של דחיית תוקפו של חוק שנכנס לתוקפו והממשלה מבקשת לבטל את תחילת יישומו למרות שהוא כבר בתוקף", טען עו"ד בראון בעתירה.
"לאור האמור, כל הליך של הגדלת הממשלה בניגוד לקבוע כיום בסעיף 5 (ו) לחוק יסוד יסוד הממשלה, שלא ברוב של 70 חברי כנסת, הינו פסול ועומד בניגוד לדין. ולפיכך, ככל שתתקבל הצעת החוק ברוב שיפחת מ-70 חברי כנסת, אין בו כדי לאפשר הגדלת הממשלה מעבר לקבוע ל-19 שרים. כל ניסיון להביא לאמון הכנסת ממשלה גדולה יותר עומד בניגוד לחוק".
העתירה מצטרפת לפנייתה הדחופה של ח"כ סתיו שפיר ליועמ"ש באשר לחוות דעתו על כספים קואליציונים, ולצעדים פרלמנטריים שתנקוט סיעת המחנה הציוני יחד עם סיעות האופוזיציה הנוספות במטרה שלא לאפשר את הגדלת מספר השרים על חשבון כספי הציבור.
במקביל, הודיע היועץ המשפטי לכנסת, עו"ד איל ינון, כי לוועדה המסדרת אין סמכות לדון בהצעת חוק יסוד: הממשלה, שנועדה לאפשר את הגדלת מספר השרים.
בתשובה לח"כ מרב מיכאלי (המחנה הציוני), כתב ינון: "עמדתי היא כי הוועדה המסדרת אינה
מוסמכת לדון בהצעת החוק, שכן סעיף 5א' לחוק הכנסת, שכותרתו 'הוועדה המסדרת', קובע כי לוועדה זו יהיו "סמכויות ועדת הכנסת הנוגעות לסדרי הבית ולדיוני הכנסת". אשר על כן, ככל שהממשלה תבקש עוד בטרם הקמת הוועדות הקבועות בכנסת כי ועדה מוועדות הכנסת תכין את הצעת החוק לקריאה השניה והשלישית, הרי שיהיה על הכנסת להקים ועדה מיוחדת לצורך כך".
ינון מסר את עמדתו גם ליושב ראש הכנסת וליו״ר הוועדה המסדרת. "עוד אציין כי עמדתי על כך שבדברי ההסבר להצעת חוק היסוד תיכלל התייחסות לעלות התקציבית הפוטנציאלית של ההצעה, וזאת על אף שבטיוטת ההצעה אין התייחסות לסוגיה זו".
לפנייה לכתב/ת 
