איגוד הגינקולוגים: כל אישה בהריון צריכה ייעוץ גנטי
במהלך ההריון נשים עוברות בדיקות רבות, ומעתה יש סיכוי גדול שיתווספו בדיקות נוספות. איגוד הגינקולוגים ממליץ כעת לכל הנשים בהריון לפנות לייעוץ גנטי פרטי כדי לקבל מידע בנושא, גם אם הן כלל לא בסיכון. ומה הגנטיקאים חושבים? "המצב יגרום לחרדה"
הריון ולידה:
שבוע אחרי שבוע: המדריך המלא לבדיקות בהריון
בדיקות גנטיות בהריון: למה חשוב לבצע?
"רק כאשר יש סיכון לאם ולעובר - לכו לקיסרי"
בשנה שעברה פסק בית המשפט העליון כי רופא שלא עדכן אישה בעניין בדיקה שיכולה לזהות את המחלה איקס שביר בשנת 1994, התרשל בתפקידו. איגוד הגינקולוגים, בראשות פרופ' איתן לוננפלד מבית החולים סורוקה, טוען שלפני עשרים שנה זו לא הייתה בדיקה מקובלת, ואם אין להם שיקול דעת בנושא, הם לא יכולים להמליץ כלל על בדיקות.
עקב כך, גילוי הדעת אומר לגינקולוגים שעליהם להפנות את כל הנשים שבהריון לייעוץ גנטי פרטי. המשמעות של ההפניה האוטומטית הזו היא עומס רב על הגנטיקאים ופגיעה בזמינות שעלולה להוביל לסיכון בקרב מי שבאמת זקוקה לבדיקות. אלא שהגינקולוגים אומרים שלאור החלטת בית המשפט, לא נותרה להם ברירה. "גילוי דעת זה מופץ בתחושה של תסכול וחוסר אונים אל מול פסיקות בית המשפט העליון בסוגיה של חובת יידוע בהריון", נכתב.
"החלטה לא הגיונית"
"יש אלפי תסמונות גנטיות וניתן לאבחן המון תסמונות בבדיקות הקיימות. כל הזמן יש בדיקות חדשות, ואפשר אפילו לבדוק את כל הגנום. בית המשפט רוצה מאיתנו דברים בלתי אפשריים. אנחנו יודעים להגיד לאישה שהיא או העובר נמצאים בסיכון נמוך, אך אנחנו לא מסוגלים לעקוב אחרי התפתחות הגנטיקה. לכן אנחנו אומרים לנשים שילכו ליועץ גנטי, וקיימת אפשרות שגם הגנטיקאים לא יידעו מה להגיד", אומר פרופ' אריה הרמן, מנהל מחלקת נשים ויולדות בבית החולים אסף הרופא ולשעבר יו"ר איגוד הגינקולוגים, שכתב את גילוי הדעת ביחד עם פרופ' יריב יוגב מבילינסון ופרופ' שמחה יגל מהדסה.
"יש אינסוף בדיקות שאפשר לעשות. זה יעלה עשרות אלפי שקלים וכולל דיקורים מיותרים, זה לא הגיוני ולא מידתי. גם ככה בישראל מבצעים הכי הרבה בדיקות בעולם. זה כדור שלג משפטי", מוסיף פרופ' הרמן. "כל אישה שתלד יש עם מום תשאל 'למה הרופא לא אמר לי שאפשר לבדוק את זה?'.
מנגד, עומדת הזכות של האישה ללדת ילד בריא - "אנחנו צריכים לתת לה את המידע בשביל זה ושהיא תחליט. אבל מה יקרה? ניתן לאישה רשימת מכולת של 300 בדיקות, ואז היא תשאל את הרופא מה לעשות", מוסיף פרופ' הרמן.
"גם ככה התור אלינו הוא חודשים"
"נשים הרות מתייחסות בכובד ראש לבדיקות שהרופא המטפל מיידע אודותן, ורבות מהן מפרשות את היידוע כהמלצה לבצע את הבדיקה", נכתב בגילוי הדעת. כמו כן, אומר פרופ' הרמן כי גישה בה הרופא מעדכן את האישה בדבר כל הבדיקות האפשרויות תוביל לבלבול, חרדה ולבדיקות שלא לצורך.
"אנחנו בסך הכול חמישים רופאים גנטיקאים וחמישים יועצות גנטיות בכל הארץ. גם ככה התור אלינו הוא חודשים, ואם נצטרך לראות כל אישה בהריון פעם או פעמיים, לא נצליח לטפל במי שבאמת צריך אותנו", מבהירה ד"ר חגית בריס-פלדמן, מנהלת המכון הגנטי ברמב"ם ומזכירת איגוד הגנטיקאים.
"השופטים מצפים מאיתנו לתת לכל המטופלים את הכול. זה גורם לכך שאנחנו צריכים לספר למטופל על כל הטיפולים הקיימים בסל הבריאות ומחוצה לו, בארץ ובעולם. הנשים יוצאות בחרדה, אומרים לנו שהרסנו להן את ההריון, ואנחנו לא עושים רפואה טובה".
לפנייה לכתב/ת 
