עובד חולה סרטן בדימונה: לא קיבלתי שכר ונזרקתי מהדירה
ייאוש ודמעות בקרב עובדי מפעל "מטאור" בדימונה הנמצא על סף סגירה. אלכס הרינגמן (57) לא קיבל משכורת ואיבד את ביתו: "אני חולה סרטן. אין לי תרופות ואין לי מה לאכול. אני לא יודע מה לעשות". סיגלית דביקר (44) נשואה ואם לשלושה, רק החלה לעבוד במקום לאחר שפוטרה ממפעל אחר: "עכשיו אצטרך לעבור את הכל שוב"
מצוקה בדרום עובדי מפעל "מטאור" בדימונה התאספו הבוקר (ב') בכניסה למפעל וסיפרו על חששות וחוסר וודאות כתוצאה מהקשיים הכלכליים אליהם הוא נקלע . אחד מהעובדים, אלכס הרינגמן (57), אף איבד את ביתו, לאחר שלא קיבלו משכורות בחודש שעבר. "לא שילמתי שכירות ובעל הבית הוציא אותי מהדירה עם כל הציוד שלי", סיפר הרניגמן. "אני חולה סרטן. אין לי תרופות ואין לי מה לאכול. אין לי כלום. אני לא יודע מה לעשות. אין לי לאן לפנות. מי יקבל אותי לעבודה?".
- חשש מגל פיטורים בדימונה: 'נשבית את העיר'
- עובדי כיל להנהלה: תפסיקו לשקר ותפצו אותנו
- בגלל השביתה: כיל מודיעה על סגירת קו ייצור
המפעל, המייצר רשתות, מעסיק כ-60 עובדים, שחלקם פוטרו ממפעלים אחרים בדרום. חלק מהעובדים למשל, פוטרו רק לפני כמה שנים ממפעל כיתן שנסגר, לאחר שמטאור היה הראשון שרכש את מחלקת האריגה של כיתן בה הועסקו 26 מ-200 עובדיה.
חגי בן זקן (37) נשוי ואב לשלושה ילדים, המועסק במפעל מזה כחודשיים, פוטר ממפעלי רותם לפני כשלוש שנים. כעת הוא שוב עומד בפני פיטורים. "המצב בדימונה קשה", סיפר. "אני עובד כאן כבר שנתיים. החודש פתאום אמרו לנו ללכת הביתה ואין משכורת. אנחנו אנשי משפחות, עם מחויבות ומשכנתא, ואנחנו בלחץ. איך נמשיך ואיך נשלם את החובות שלנו?".
"אין מקומות עבודה"
"אני לא יודע מה לעשות, לכולם יש חובות ואין משכורת". אומר שבתאי מזרחי (24). "המצב של דימונה קשה. עד שיש מפעל שהחזיק אותנו - גם את זה צריך לסגור. המקום רווחי. צריך את הממשלה שתעזור לנו. אנחנו עומדים באוויר ולא יודעים מה יקרה איתנו".
סיגלית דביקר (44) נשואה ואם לשלושה ילדים, החלה לעבוד במפעל רק לפני כחודשיים, לאחר שפוטרה ממפעל פאלאס, שייצר כלים חד-פעמיים ונרות. "אני מרגישה נורא שאצטרך שוב עבודה", היא מספרת כשדמעות זולגות מעיניה. "קיוויתי שזה לטווח ארוך ועכשיו אצטרך לעבור את הכל שוב. עוד פעם אותו סרט".
"באתי לפה עם תקווה", הוסיפה. "בגיל שלי אני לא יכולה להרשות לעצמי לחפש עבודה כל יומיים. בתור אחת שחיפשה גם לפני ארבע שנים עבודה - קשה למצוא בדימונה תעסוקה. אין מקומות עבודה. אנחנו מקווים שהמפעל ימשיך לעבוד, אבל הממשלה לא עושה מספיק לסייע ולעזור. אם עוד מפעל ועוד מפעל ועוד מפעל נסגר כנראה שבממשלה לא עושים את העבודה שלהם כמו שצריך".
אנג'ליקה חיימוב (34), אמרה כי "עוד מפעל ייסגר בדימונה וזה לא מקובל עלינו. למפעל הזה יש פוטנציאל להצליח. הוא חייב כספים אמנם, אבל הוא רווחי ולא נמצא בקשיים. אנחנו לא מוכנים להיות חלק מהמפעלים של כיל שהולכים לפטר את העובדים. נלחם על קיום המפעל. אנחנו חייבים מקום שיתפקד לעוד שנים רבות. משך עשרות שנים המפעל היה קיים בפתח-תקווה והוא יכול להמשיך את הפעילות שלו בדרום".
עתידו של המפעל עשוי להקבע ביום רביעי, בדיון שעתיד להתקיים בבית המשפט המחוזי בבאר שבע בהסדר בין הבעלים לעובדים. רונן צדוק, מבעלי המפעל, אמר כי "המטרה שלנו היא להשאיר את המפעל חי. נעשה הכל, גם אנחנו וגם הבנק. וזאת בהתאם לבקשה שהוגשה לבית המשפט, ובה אנחנו נעמוד".
מחר: שביתה בדימונה?
על רקע המשבר בכיל והחשש לפיטורי מאות עובדים, חוששים כעת בדימונה שעוד עשרות משפחות יצטרפו למעגל האבטלה. בעקבות סכסוך העבודה המתמשך בין הנהלת כיל לעובדים יקיים מחר (ג') ראש עיריית דימונה, בני ביטון, ישיבת מועצה שלא מן המניין.
בישיבה יציע ביטון להשבית את העירייה והעיר, להשבית חלקית את מערכת החינוך וכן למצוא כלים ייחודיים כולל פניות חוזרות לראש הממשלה ולשר האוצר החדש, כדי שיפגינו יותר מעורבות בסכסוך.
קודם לישיבה צפוי ארמונד לנקרי, יו"ר מועצת עובדי מפעלי ים המלח, להפגש עם החשבת הכללית באוצר, מיכל עבאדי בויאנג'ו. לנקרי מסר כי: "כל נושא הפיטורים אינו קשור להתייעלות כפי שטוענת הנהלת כיל אלא להברחת החברה מישראל והיא כבר עשתה צעדים רבים כדי להגשים את מטרתה. אני מאמין כי משרד האוצר יתערב וישמור על אוצרות הטבע של ישראל".
השביתה במפעלי ים המלח ותרכובות ברום נמשכת למעלה משלושה חודשים. ביום חמישי האחרון פסקה נשיאת ביה"ד לעבודה בבאר שבע, השופטת אורלי סלע, כי הנהלת כיל והעובדים ייכנסו למו"מ אינטנסיבי במהלך השבוע וכי ביום חמישי ייערך דיון תזכורת כדי לבדוק האם הושגו הסכמות. ביום שני הבא יחל הדיון המשפטי בנושא הפיטורים שבסופו השופטת תכריע בנושא הפיטורים והשביתה בכיל.