על איזה חרם אתם מדברים?

הסיסמה של יום המדע הישראלי, שמתקיים היום, היא "מדע, זה הכול". במסגרת שלל אירועים ברחבי המדינה, ייחשף הציבור הרחב, ובפרט צעירים, להרצאות ולהדגמות העוסקות באופן שבו המדע נוגע לחיי היומיום של כולנו. ישראל יכולה להיות גאה בהישגיה המדעיים היוצאים מן הכלל. ועם זאת, אני תוהה כמה ישראלים מודעים לתפקיד החשוב שאירופה מילאה וממשיכה למלא בתרגום הרעיונות של המדענים המצטיינים של ישראל לכדי פרויקטים מחקריים של ממש.

עוד בערוץ הדעות של ynet

דגל שחור או לבן / אורלי מלסה

שיתוף הפעולה של האיחוד האירופי עם ישראל בתחום המדע והטכנולוגיה עשה קפיצת מדרגה ב-1996 עם הצטרפותה של ישראל לאחת מתוכניות המסגרת השבע-שנתיות של האיחוד האירופי למחקר ופיתוח. שיתוף פעולה זה הועלה לדרגתו הגבוהה ביותר בשנה שעברה, כאשר ישראל הצטרפה כמדינה מאוגדת בתוכנית Horizon 2020 של האיחוד האירופי, תוכנית המחקר הגדולה בעולם המתוקצבת ב-80 מיליארד אירו. עד היום, ישראל היא המדינה הלא-אירופית היחידה בעולם המאוגדת באופן מלא בתוכניות הללו.

כדי להמחיש במעט את משמעות הדבר בפועל, נציין כי במסגרת תוכנית המסגרת האחרונה - FP7 2007-2013 - קרוב ל-2,000 חוקרים ישראליים השתתפו ב-1,612 פרויקטים שעבורם קיבלו סך של 875.08 מיליון אירו - כלומר פי 1.6 לערך מן הסכום שישראל השקיעה בתוכנית. כ-70% מן המימון הלכו למוסדות להשכלה גבוהה, ותוכנית FP7 הפכה להיות המקור המוביל של ישראל למימון ציבורי תחרותי של מו"פ אזרחי.

ואולם, ערך ההשתתפות בתוכניות המסגרת של האיחוד האירופי עולה בהרבה על הפן הכספי. האקדמיה והתעשייה הישראליות נחשפות למחקר אירופי, למוסדות אירופיים מובילים ולשחקני מפתח במגזר הפרטי האירופי.

במסגרת התוכנית הנוכחית וקודמותיה, עורכים מדענים ישראליים מחקרים פורצי-דרך יחד עם שותפים אירופים, לרבות פיתוח מערכת ה-Sniffphone לגילוי מוקדם של סרטן הניתנת להפעלה באמצעות טלפון חכם, מערכת המלמדת עיוורים לראות באמצעות אוזניהם על-ידי תרגום מידע חזותי לצלילים, תכנון מערכות טיהור מים פשוטות וזולות העושות שימוש באנרגיה מתחדשת - ואלו רק דוגמאות מעטות.

זה עוד לא הכול. בכל שנה, למשל, מארגנת ישראל, בתמיכת תוכניות המסגרת, את "ליל המדענים", אירוע המתרחש במקביל בכל רחבי אירופה. מטרתו, בדומה ליום המדע הישראלי, היא להביא את המדע אל פתחו של הציבור הרחב ולנטוע בלבם של צעירים תשוקה למדע.

משלחת האיחוד האירופי למדינת ישראל ממלאת גם היא תפקיד. השנה נערוך את סמינר החדשנות השנתי החמישי של האיחוד האירופי וישראל שיפגיש מומחים לחדשנות לצורך החלפת רעיונות והנחת הבסיס לשיתוף פעולה עתידי. בשנה שעברה הגיעו משתתפים מ-13 מדינות של האיחוד האירופי. לאחרונה הענקתי פרסים לזוכים בתחרות המדענים הצעירים בישראל שישתתפו בתחרות המדענים הצעירים של האיחוד האירופי שתיערך במילנו בספטמבר.

לא מדובר כאן ביחסים חד-סטריים. גם אירופה יוצאת נשכרת מהשותפות המדעית שלה עם ישראל ומן המצוינות של החוקרים הישראלים. השקעה במו"פ מובילה לביצועים כלכליים משופרים ולשגשוג רב יותר. אנחנו מביטים בהערצה בישראל, המשקיעה יותר מ-4% מהתמ"ג שלה במו"פ, בשעה שהאיחוד האירופי שואף להגיע לממוצע של 3% עד שנת 2020.

השותפות ההדוקה בין ישראל לאיחוד האירופי בתחומי המדע והטכנולוגיה היא יותר מרק סיפור הצלחה. היא דוגמה ומופת לסוג היחסים ההדוקים שיימשכו, אנחנו מקווים, ושהיינו רוצים לראות בתחומיים נוספים בעתיד.

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il