יוצא אתיופיה הלך למשרד הפנים: "גו הום, נו ויזה פור יו טודיי"
יצחק חזקיהו מתל אביב סיפר בכנסת על גזענות ואטימות במשרד הפנים וגם מצד שוטרים שחקרו אותו ואת אחיו בחשד שהם אריתריאים: "לא טוב לכם, תחזרו לאתיופיה". עוד עדויות קשות בדיון שיזם ח"כ דב חנין
שרשרת של אפליה וגזענות גם במוסדות ממשלתיים: "בזמן שאני ממתין בתור במשרד הפנים אני רואה שוטר - הוא מסתכל עליי בפנים, אומר לי וטופח על השכם 'גו הום, נו ויזה פור יו טודיי'", כך סיפר הבוקר (יום ג') יצחק חזקיהו, שנמנה עם מובילי מחאת יוצאי אתיופיה בדיון שנערך בכנסת בנושא מאבקם. בדיון נשמעו עדויות על תופעות של גזענות וכן מקרי אלימות משטרתית. ynet העביר שידור חי מהדיון.
חזקיהו (35), תושב תל אביב שעלה לארץ בגיל חצי שנה, סיפר אחר כך ל-ynet על הגזענות שחווה על בשרו: "זו הרגשת ניתוק. חוצפה שלא תיאמן ושלא תתואר. לרגע חשבתי שאני לא במדינת ישראל ולכן קמתי לזעוק. לא ייתכן שנותני שירות מתייחסים ככה בזלזול לאנשים".
הוא סיפר כי זה לא מקרה הגזענות היחיד שחווה: "אחרי מסיבת הגיוס, כשחזרנו מהאירוע לכיוון הבית על דרך נמיר עם אחיי, חתך אותנו רכב פרטי על דרך נמיר. בלמנו בפתאומיות והיינו בשוק. ניגשו אלינו כמה שוטרים על אזרחי שהיו ברכב. 'אתם אריתראים?', שאלו ואנחנו אמרנו שלא. לקחו לנו תעודות, הזעיקו עוד שלוש ניידות שונות. עוכבנו יותר מחצי שעה והרגשנו שאנחנו נמצאים באווירה של זירת פשע. אחי הגדול אמר להם 'אני מתבייש שאחרי כל כך הרבה שנים זה היחס שאני מקבל'. השוטר אמר לנו 'לא טוב לכם, תחזרו לאתיופיה'".
ח"כ לשעבר פנינה תמנו-שטה אמרה בפתח הדיון כי "הנושא הוזנח ואם לא הצעקה והזעקה שהייתה מלווה במראות קשים אז כנראה שהמדינה לא הייתה מתעוררת, לא מקבלי ההחלטות, לא הממשלה ולא ראש הממשלה. אחרי הכול כולנו מבינים שאנחנו חיים ביחד, אבל בטח ובטח לא נקבל כגזירת גורל – לא גזענות שבאה מאנשים פרטיים ולא מאבק בגזענות שבא מאנשים פרטיים. המאבק בגזענות אינו עסק של אנשים פרטיים. הדור הצעיר מאס בדרך הזאת וזה כישלון של כל החברה הישראלית".
יו"ר האופוזיציה, ח"כ יצחק הרצוג (המחנה הציוני), אמר בדיון כי "היחס של רשויות המדינה לכל אדם שצבע עורו כהה – צריך לשים את זה על השולחן ולדבר על זה. את כל השיח הגזעני והמתנשא צריך להסיר מסדר היום. האירועים האחרונים הם קריאת השכמה דרמטית לאזרחי המדינה".
הרצוג פנה בדבריו לח"כ נגוסה מהליכוד ואמר: "דרשנו ועדת חקירה פרלמנטרית ואני אומר לך ידידי אברהם נגוסה, אני מצפה שגם סיעתך ויתר סיעות הקואליציה יצטרפו להצבעה הזו, שיהיה מקום שלא נועד לתלות בכיכר פקידי מדינה אלא לדון לעומק ולהבין איך עדיין מתארים דור שלישי לעולי אתיופיה שייכים למשרד הקליטה. זה צריך להיפסק ולהיגמר, מכאן יוצאת קריאה נגד גזענות".
קובי טפרה, אחד ממארגני המחאה, אמר להרצוג: "לא נמאס לכם להציע כל הזמן ועדות חקירה?" ועל כך השיב הרצוג: "בסוף צריך לשים איזושהי תוכנית, אני לא ראיתי איזושהי תוכנית". טפרה: "אני כועס ועצבני, יש פה 120 חברי כנסת, כמה נוכחים פה? זו השאלה שלי".
"המאבק לא הולך להסתיים"
מולה אררו, ממובילי המחאה, פנה לחברי הכנסת שהשתתפו בדיון: "אני פונה אליכם, כדאי מאוד שתתחילו לעבוד. למשטרת ישראל אני אומר - הגיע הזמן שתעשו בדק בית. הפעם זה דור אחר לגמרי - זה דור לא נחמד בעליל. אני אישית עברתי פה הרבה מקרי גזענות ואני אומר לכם אנחנו לא הולכים להרפות. המאבק התחיל - והוא לא הולך להסתיים. הגיע הזמן שתתחילו לבצע".
הקייס אביהו עזריה, ממובילי המחאה, אמר בדיון: "מתייחסים אלינו כמו אל פליטים. הבעיה מתחילה בנושא הדתי, עד מתי יהודי אתיופיה אחרי צבא ובית ספר לא יוכלו להתחתן חופשי?". מנכ"לית אגודת יוצאי אתיופיה, זיוה מקונן, אמרה: "האלימות המשטרתית שחווים יוצאי אתיופיה היא יומיומית. זה לא חדש בכלל. אבל כשמשטרת ישראל מתארגנת להפגנה של אתיופים ואומרת שיכולה להיות אלימות שם ומוציאה הודעות שעלולה להיות הפגנה אלימה ובעקבות זה שגרירות ארה"ב מודיעה שעלולה להיות הפגנה אלימה לא להתכוונן לאזור הזה - אז מי שאלים זה לא היה האתיופים".
מקונן אמרה עוד כי "נפגשנו עם נשיא המדינה כדי להתריע בפניו שאפילו הסנגוריה הציבורית אומרת שיש פה בעיה שיותר מדי צעירים יוצאי אתיופיה נפתחים נגדם תיק על אלימות משטרתית. נשיא המדינה אמר לנו 'אם מה שאתם אומרים זה נכון צריך לסגור את המדינה. לא יכול להיות שהמדינה תתקיים עם מקרים כאלו של גזענות'".
גדי יברקן, ממובילי המחאה, אמר: "העלייה הראשונה לארץ הייתה של יהודי אתיופיה בשנת 1861, 20 שנה לפני העלייה הראשונה. אם זה היה מצליח אנחנו היינו קולטים אתכם. אל תספרו לנו מה זה ציונות".
ח"כ ד"ר ענת ברקו (הליכוד) עוררה את זעם מובילי המחאה בעת שהשמיעה ביקורת על הקהילה האתיופית. לדבריה, "הנוער שלכם צריך לקחת אחריות, אל תתנו לאלימות ועימותים להשתלט על המחאה". ח"כ רחל עזריה (כולנו) קטעה את דבריה ואמרה: "זו חוצפה, קל מאוד לדבר ממקום פריבילגי. האלימות המשטרתית היא לא תגובה ל'משובת נעורים' אלא מתרחשת אפילו כשבני הנוער ברחוב". תמנו-שטה אמרה: "ענת, את מפתיעה אותי לרעה, לנוער לא פותחים סתם תיקים. אחיין שלי אומר שיש שוטר, שכל פעם שרואים אותו, הוא נותן לו סטירה וקורא לו 'כושי'".
ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת), שיזם את הדיון, אמר: "אנחנו שומעים כאן טענות קשות על אפליה משטרתית, על סלקציה במועדונים, על עבודות בשכר נמוך על שכונות מגורים נפרדות ועל כך שיוצאים אתיופי ממלאים את בתי הכלא, ועלינו לשאול למה. מאחורי כל התופעות האלה עומדת מילה אחת קשה: גזענות. הגזענות היא מחלה הפוגעות בציבורים רבים בחברה הישראלית ומאיימת על כולנו".
ח"כ אברהם נגוסה (הליכוד) אמר: "לא צריך להקים עוד מוסדות מוחרגים ומנגנונים חדשים. כל מה שאנחנו מבקשים זה שוויון זכויות, לא פחות ולא יותר. אין כאן ימין ואין כאן שמאל, יש לנו הזדמנות לתקן את טעויות ממשלות ישראל לדורותיהן".
בעקבות ההפגנות האלימות של בני העדה בירושלים ובתל אביב התחייב ראש הממשלה בנימין נתניהו בשבוע שעבר כי בקרוב תובא להחלטת הממשלה הצעה לתוכנית מקיפה שגובשה בשנה האחרונה ואמורה לתת מענה לחלק מהבעיות.
במקביל, אתמול נערך שימוע לשוטר שלפי החשד היכה לפני שבועיים את חייל צה"ל דמאס פיקדה. השוטר תועד מכה את החייל ממוצא אתיופי ועוצר אותו ללא סיבה נראית לעין. בעקבות הסרטון השעתה המשטרה את השוטר והעבירה את החומר בעניינו למחלקה לחקירות שוטרים.
השוטר, המשרת במרחב איילון, טען בשימוע כי פיקדה התגרה בו לפני שהיכה אותו. במהלך השימוע אמרו באגף כוח אדם במטה הארצי כי המשטרה מתכוונת לפטר את השוטר כבר בימים הקרובים.
בהפגנה הגדולה של יוצאי אתיופיה בתחילת השבוע שעבר בתל אביב השתתפו אלפי בני אדם. בעימותים נפצעו 56 שוטרים ו-12 מפגינים. כמו כן נעצרו 43 מפגינים. לאורך כל ההפגנה נזרקו אבנים ובקבוקים לעבר השוטרים, שהגיבו בירי רימוני הלם ובזרנוקי מים. כמה שעות לפני ההפגנה חסמו המפגינים למשך שלוש שעות את נתיבי איילון בתל אביב.
לפנייה לכתב/ת 
