רילוקיישן לקליפורניה: משתלם יותר לרווקים
אילו הזדמנויות תעסוקה מחכות למי שחולם לעבור להתגורר בקליפורניה מטעם העבודה, היכן מתגוררים רוב הישראלים, כיצד ניתן להוזיל את עלויות המחיה ומתי אתם עשויים להתחיל באמת לחסוך? מומחים וישראלים שעשו את המעבר מספרים
חולמים על רילוקיישן לקליפורניה מטעם העבודה? מתברר כי זה לא ממש משתלם כלכלית בהתחלה: מהשוואת עלויות המחיה מול ישראל עולה כי משפחה צעירה עלולה לסיים את החודש במינוס בשנה הראשונה למגוריה במקום. עם זאת, עלויות המחיה במדינה משתנות משמעותית בהתאם לאזור המגורים ועם קצת סבלנות גם המשכורות מטפסות. בכל מצב - מדובר בשדרוג איכות החיים.
עוד כתבות על רילוקיישן - בערוץ קריירה:
- 10 יעדים נבחרים לרילוקיישן: כל מה שצריך לדעת
- נוסעים? כל ההכנות הנדרשות לפני רילוקיישן
- ת"א, ברלין או קדיפורניה: איפה עדיף לעבוד?
הניתוח נערך על ידי רילוקיישן סורס, הפועלת בתחומי הגיוס הגלובלי. גליה אלינסקי, מנכ"ל החברה, מסבירה כי רוב הישראלים הנשלחים לרילוקיישן במדינה, הם מנהלים בכירים, מנהלי פעילות, אנשים טכניים ומהנדסים בענף ההיי-טק, המתגוררים בעמק הסיליקון בסמוך לסן פרנסיסקו, באזורים הנחשבים ליקרים יחסית דוגמת פאלו אלטו ומאונטיין ויו (Mountain View).
"קליפורניה היא בירת הייטק של ארה"ב", היא מסבירה. "אזור הסיליקון ואלי מרכז את רוב פעילות ההיי-טק ויש בו נציגויות או סניפים של החברות הגדולות בעולם כמו גוגל, פייסבוק ואפל. מרכז הכוח עובר לאזורים שבהם חברות תוכנה הגדלות מהר, כאשר הסצנה המרכזית היא בפאלו אלטו. לרוב מקובל לגור בשכונות שקרובות לקמפוסים, מקסימום רבע שעה נסיעה ברכבת".
בין העובדים להם מחכות הזדמנויות תעסוקתיות במקום כלולים מתכנתים בכל הרמות, לצד מנהלי מוצר, בעיקר עם ניסיון באפליקציות מובייל ובביג דאטה. רמות השכר נעות בין 70,000 דולר למשרת זוטר עד ל-250,000 דולר למשרות בכירות. "הגיוס בעולם מתמקד כיום במתכנתים צעירים שמתמחים בעולם המובייל והאינטרנט", מסבירה אלינסקי.
משתלם יותר לרווקים
ההשוואה בחנה את סך החיסכון החודשי הממוצע למתכנתים עד גיל 33, בעלי 2-3 שנות ניסיון, בשנה הראשונה לרילוקיישן ושמתגוררים בפאלו אלטו, בהשוואה למחיה בתל אביב. אלינסקי מציינת כי השכר לישראלים בהיי-טק די דומה בשתי המדינות ועומד על כ-6,410 דולר (25,000 שקל) בממוצע. אף שבן הזוג יכול להוציא בקלות אשרת עבודה בקליפורניה - הנתונים התבססו על משכורת אחת, מנקודת הנחה שזה לוקח זמן.
הממצאים מגלים כי בעוד שרווק או רווקה בעלי שנתיים ניסיון יצליחו לסיים את החודש בשורה התחתונה עם רווח שנע סביב 1,365 שקל - הרי שזוג צעיר עם תינוק עלול לסיים את החודש במינוס של 920 שקל. עם זאת אלינסקי מדגישה, כי יכולת ההשתכרות עולה משנה לשנה ובתוך שנים בודדות ניתן להכפיל את השכר.
| פרמטר | רווק בקליפורניה | רווק בישראל | זוג+תינוק בקליפורניה | זוג+ תינוק בישראל |
| שכר נטו | 4,264 דולר (16,630 שקל) | 4,170 דולר (16,265 שקל) | 4,264 דולר (16,630 שקל) | 4,170 דולר (16,265 שקל) |
| דיור | 2,000 דולר (7,800 שקל) | 1,282 דולר (5,000 שקל) | 2,400 דולר (9,360 שקל) | 1,923 דולר (7,500 שקל) |
| מחייה | 900 דולר (3,150 שקל) | 641 דולר (2,500 שקל) | 1,500 דולר (5,850 שקל) | 1,231 דולר (4,800 שקל |
| תחבורה | 500 דולר (1,950 שקל) | 564 דולר (2,200 שקל) | 600 דולר (2,340 שקל) | 666 דולר (2,600 שקל) |
| חיסכון חודשי | 864 דולר (3,369 שקל) | 1,683 דולר (6,565 שקל) | 236- דולר (920- שקל) | 350 דולר (1,365 שקל) |
* נתוני רילוקיישן סורס
כך למשל - אלינסקי מדגימה כי מתכנת רווק עם 2-3 שנות ניסיון בשכר של 70,000 דולר שנתי, יכול למצוא את עצמו מרוויח לאחר שנתיים 120,000 דולר ולחסוך 2,474 דולר בחודש - לאחר שכלול עליית מחירים של 10% בכלל ההוצאות החודשיות. בנוסף, העובדים זכאים לתשלום בונוס שנתי של 10%-20% משכרם השנתי, מה שמגדיל את רמת החיסכון השנתי בכ-10,000 דולרים.
"מי שנחשב לטאלנט, יכול בקלות להקפיץ את שכרו בשנתיים הראשונות ב-50% ואף ב-100%", אומרת אלינסקי. "עם זאת לא עוברים לקליפורניה בשביל לחסוך כסף, אלא כדי להשתלב בסצנת ההיי טק ולהיות קרוב לעשייה. איכות החיים והחינוך הציבורי טובים יותר, אבל צריך לקחת בחשבון שיוקר המחיה גבוה מאוד ושבהתחלה צריך לחיות בצמצום ואפילו לפתוח חסכונות עד שמשיגים איזון. בסופו של דבר התמריץ הוא לאו דווקא כלכלי, אלא לגדול בסטארט-אפ שאתה מאמין בו".
"יקר פה להחריד"
אריה טל, נשוי אב לשלושה, עזב לקליפורניה מטעם חברת סאנדיסק ב-2006 בה הוא משמש כדירקטור. את חוויותיו הוא העלה על הכתב, בספר "רילוקיישן בייבי". "כשהגענו גילינו שיקר פה להחריד וממש נלחצנו מהעניין", הוא מספר.
"זה לא שלא ניתן לגור באזורים הרבה יותר זולים ליד עמק הסיליקון ולחיות טוב מ-150 אלף דולר בשנה, אבל באופן טבעי כולם רוצים לגור איפה שיש עוד ישראלים כי חשוב שתהיה קהילה תומכת ומה לעשות שזה יוצא בדיוק באמצע של עמק הסיליקון איפה שיוקר המחיה הוא מאוד גבוה".
היום, לאחר שהתבססו, המצב השתנה. "עם הזמן המשכורת עולה, הבונוסים יפים, המכוניות זולות וכל הילדים במסגרות ציבוריות בחינם, כך שכרגע אני חוסך יפה ממשכורת אחת בלבד", הוא מוסיף. "אין לנו תכניות חזרה כרגע כי אפשרויות הקריירה כאן הם הרבה יותר מגוונות, החיים הרבה יותר רגועים, ובנוסף, כלכלית אין לי סיכוי להרוויח בארץ מה שאני מרוויח כאן כרגע".
ערן ומירית קמפף (32) עברו להתגורר מאונטיין ויו בקליפורניה מטעם החברה של ערן לפני כחמישה חודשים. האתגר העיקר שניצב בפני מירית היה מציאת עבודה. "השעמום ותחושת החוסר מעש מאוד מקשים. המעבר מאישה עסוקה עם מסלול קריירה מובנה, חברים ומשפחה, למובטלת ורחוקה מכולם ומכל מה שאהבתי היה די קשה".
"הפיתרון היה למצוא תעסוקה שאינה שופינג, לפתח חוש הומור ולרכוש מספר ישראלי שמקושר למספר האמריקאי שלנו ושאפשר להתקשר אליו מהארץ. התחלתי ללמוד, מצאתי עבודה, הכרתי חברים חדשים והתחלתי לפתח תחביבים חדשים שלא חלמתי שיעניינו אותי. פתאום יש לי זמן לפילאטיס. הכל רגוע ושקט יותר, ולמעט שכר הדירה ובריאות - גם זול יותר. סופי השבוע ארוכים והכל פתוח, אז גם אפשר לטייל".
סעיף ההוצאות המרכזי - דיור
כפי שממחישה ההשוואה, הסעיף המרכזי בהוצאות הוא הדיור. אלינסקי מציינת, כי רוב עובדי ההיי-טק מעדיפים לגור באזור. "במהלך השנים האחרונות נוצרה באזור סיליקון ואלי עליית מחירים דרמטית", היא מסבירה. "קשה למצוא דירות במצב סביר להשכרה בפחות מ-2,000 דולר (7,800 שקל) והמחירים מאמירים עד ל-4,000 דולר (15,600 שקל). האזור כולו מוגדר כרגע במצוקת דיור".
קיים פתרון - אך הוא פחות רלוונטי לזוגות עם ילדים. "רבים בהיי-טק חולקים דירות במתחמים חדשים בפרברי סן פרנסיסקו, המבוססים על בית משותף ומיועדים ל-7-8 יזמים בתחילת דרכם. שכר הדירה נע סביב 1,000-1,500 דולר לחודש וכל אחד זוכה גם לפידבק ולעבודה משותפת עם סטארטפיסטים אחרים".
סעיף החינוך לא נלקח בחשבון בהשוואה. "בקליפורניה אין צורך לשלוח את הילד למסגרת חינוך פרטית", אומרת אלינסקי. "החינוך הציבורי מספק ודלתות הקהילה היהודית פתוחות באופן שמקל לשמר אורח חיים בעל צביון ישראלי ויהודי ומקל על הקליטה". גם הוצאות המחיה, הכוללות חשבונות וקניות, זולות יותר לעומת ישראל.
ההוצאות על התחבורה כללו רכב קומפקטי לרווק ורכב משפחתי למשפחה. עם זאת, אלינסקי מציינת כי קיימת תחבורה ציבורית מפותחת לסיליקון ואלי, בהן הרכבת המקומית, שעלותן עומדת על כ-2,000 שקל בחודש. אפשרות נוספת שצוברת פופולאריות בקרב הייטקיסטים הן פלטפורמות שיתוף נסיעות, החוסכות כ-50% בעלות. אחזקת רכב ליסינג תעלה בסביבות 300 דולר.
"אפשר להוזיל את עלויות המחיה"
כשמתרחקים מעט ממרכז עמק הסיליקון, עלויות המחיה יורדות וניתן לחסוך בהתאם. אלינסקי מפרטת, כי גם בסן חוזה או סנטה קלרה ניתן למצוא קהילת ישראלים ברילוקיישן, אולם הן מאופיינות בתעשייתיות יותר מסורתיות שהולכות ומאבדות מקרנן.
מיכל ודותן ברזני, הורים לשלושה (5, 2.5 ותשעה חודשים), עברו להתגורר בסן חוזה לפני כשבע שנים ומספרים כי הם מצליחים לחסוך לעומת ישראל. "המחייה פה הרבה יותר זולה מישראל ללא ספק", הם מספרים. "הרבה יותר קל לחיות פה וברמת חיים מצוינת בלי לעבוד המון שעות ביום".
השניים עברו לקליפורניה לאחר חתונתם, מצאו דירה בעזרת חברים ופתחו עסק משותף לגרירה. במקביל החלה מיכל לעבוד כמורה בארגון jcc, הפועל לחיזוק הקשרים בין ישראל למרכזים קהילתיים-יהודים.
"לא צריך להרוויח מיליונים בשביל לחיות ברמת חיים נוחה", היא מעידה. "אני עובדת בחצי משרה ומרוויחה בסביבות 2,000 שקל, מגיעה הביתה באחת ויש עדיין זמן לחיי משפחה, חוגים ופעילויות. בעלי מנהל את העסק ומרוויח בסביבות 8,000 דולר בחודש. אנחנו מצליחים לחסוך וכשבא לנו לצאת לחופשה אנחנו פשוט יוצאים, בלי חשבונות מיותרים. יש פה שקט נפשי וכלכלי שלא קיים בישראל".
כיום הם מתגוררים כיום בבית פרטי עם שלושה חדרים, גינה ומחסן, עליו הם משלמים 2,050 דולר בחודש; הקניות בסופר מסתכמות בכ-150 דולר; הם מחזיקים מיניוואן משפחתי, הונדה משנת 2012, שעלתה 25,000 דולר, ומשלמים עבור מיכל דלק 45 דולר. עלות גני הילדים במסגרות יהודיות נעה לרוב בין 1,000 ל-1,500 דולר, אבל ילדיהם לומדים ב-jcc וזכאים להנחה.
ברזני מציינת כי קיימת תמיכה רחבה דרך קבוצות ישראלים המתגוררים באזור. "לא קשה להשאר לחיות בבועה הישראלית למי שבוחר בכך", היא אומרת. "החיסרון היחיד זה המרחק מהמשפחה והגעגועים. אנחנו מגיעים לארץ פעם בשנה לביקור וסבא וסבתא מגיעים לבקר אותנו. בכל שנה אנחנו אומרים שאולי נחזור בשנה הבאה".
כמה תחתונים ופוסטר במזוודה
קליפורניה היא מדינה עצומה והישראלים נוהרים אליה לעוד מקומות. כך למשל ללוס אנג'לס, אולם במקרה זה אלינסקי מפרטת כי התנועה היא בעיקר של אנשים פרטיים ופחות במסגרת רילוקיישן מטעם העבודה. כך למשל יהלומנים, סוחרים וכמובן מפיקים, שחקנים, כותבים וצלמים.
הבמאי און ניר (35) עבר להוליווד לפני כשלוש שנים, לאחר שהתקבל ללימודי תואר שני במכון האמריקאי לקולנוע (american film institute)."זאת היתה הזדמנות חד פעמית ללמוד מהמאסטרים הכי גדולים בתחום", הוא מספר. "הייתי חייב לעצמי לדגום את הדבר הזה שנקרא הוליווד".
ההכנות לא היו פשוטות. "ספרים, בגדים, אוסף הסרטים שלי - מה לוקחים ומה משאירים? התשובה היא כמה שפחות. הגעתי עם מזוודה, כמה תחתונים ופוסטר ענק של הסרט "חומות של תקווה", אבל הדבר הכי חשוב שהבאתי זו אהבת הקולנוע ופתיחות ללמוד את תרבות האמריקאית".
בתחילה הסתייע בחברים שכבר התגוררו במקום - קניית רכב, הוצאת רישיון וביטוחים. הוא מצא דירה באזור שנקרא ארמניה הקטנה, בו מתגוררים עוד כמה ישראלים. עלויות המחיה גבוהות יחסית - הוא משלם 1,600 דולר על דירת 4 חדרים, 120 דולר לשבוע על קניות בסופר, כ-100 דולר על כבלים ואינטרנט, וכ-50 דולר על הסלולארי. בירה עולה 5-7 דולר. "יקר בהוליווד. אבל לא הכל", הוא אומר.
סרט קצר שביים וכתב בשם "במדבר" זכה לאחרונה בפרס בפסטיבל שנגחאי וכיום הוא עובד על סדרת אנימציה ושני סרטים חדשים. בין היתרונות הוא מציין כי "זה שוק גלובאלי עם תרבות הגירה מפותחת וקבלת האחר. האנשים שאני עובד איתם באים מכל העולם כדי להגשים את החלום שלהם, מה שיוצר אנרגיה מטורפת שהכל אפשרי".
מצד שני זה לא תמיד פשוט. "האהבה שלי ליצירת קולנוע גורמת לי לרצות להישאר פה, אבל הגעגועים חונקים", הוא מתוודה. "כל מה שאני מפספס בארץ גורם לי לרצות באופן קבוע לחזור. לאחי נולדה תינוקת לא מזמן ופשוט צובט בלב שאני לא שם".
"מגוון ענק של תרבויות"
מיטל יניב (30), עברה להתגורר בלוס אנג'לס לפני כשנתיים וחצי, לאחר שהתקבלה לתואר שני במחלקה לצילום ומדיה חדשה בבית הספר קאלארטס (CalArts California Institute of the Arts). "ההתחלה, כמו כל התחלה, לא הייתה פשוטה מכיוון שלא הכרתי את המקום ומנהגיו", היא מספרת. "לוס אנג'לס ענקית ומחולקת להמון שכונות ואזורים, מה שמקשה על ההתמצאות, בעיקר בחיפוש הדירות".
לבסוף מצאה דירה בשכונת אקו פארק, המאופיינת במגורי אמנים וממוקמת באיסט סייד, הנחשב לזול יחסית. "פה נהוג לגור בבית גדול עם עוד שותפים", היא אומרת. "שכר דירה ממוצע בבית עם שותפים באזור נע בין 800 ל-1,000 דולר".
כיום היא מתפרנסת כאמנית בסטודיו ומציגה בגלריות ותערוכות בעיר. "אני מתפרנסת מעבודות פרילאנס בעולם האומנות וכסטודיו אסיסטנט לאמנים", היא מספרת. "יש פה המון מקום לאמנים צעירים ליצור ולהציג. יש מגוון ענק של תרבויות ושומעים המון שפות זרות, הכל תחת מטריה אחת של תרבות אמריקאית".
לשאלה כיצד מסתדרים עם הגעגועים, יניב משיבה: "לומדים לחיות. יש שלב שאתה מתחיל לחלום באנגלית ופתאום מתגעגע במהלך ביקור בארץ, לדברים ואנשים שנמצאים פה. אז אתה מבין שבית יכול להיות בכמה מקומות ושהכי חשוב להיות איפה שאתה יכול להגשים את עצמך, כל השאר מסתדר מעצמו".
בינתיים היא מעוניינת להישאר ליצור במקום. "עבורי המרחק הכרחי לפיתוח היצירה שלי", היא מסבירה. "האומנות שלי מתעסקת בישראל ובקונפליקט הפלשתינאי, והמעבר נתן לי פרספקטיבה וחופש לחפש היבטים שונים למצוא וליצור שפות חדשות לדבר על נושאים אלו. יש פה אפשרויות לפגוש, לדבר וליצור עם אמנים מכל העולם וזו אופציה נדירה של חילוף תרבויות".
מי יכול להוציא ויזת עבודה - ואיך?
אפשר למצוא בקליפורניה גם לא מעט צעירים שעובדים בעגלות. עם זאת עו"ד צבי קן תור, יו"ר ועדת אשרות בלשכת המסחר ישראל אמריקה ושותף במשרד עוה"ד קן תור & עכו, מסביר כי מעטים אם בכלל המקרים בהם עובד כפיים או כללי יקבל אשרת עבודה מסוג H-1B, שמאפשרת "לעובדים מיומנים" לעבוד אצל מעסיק אמריקני.
קן תור מפרט כי כיום, לאור מדיניות ההגירה המחמירה של הרשויות בארה"ב נוכח נתוני האבטלה, הדלת לקבלת ויזת העבודה פתוחה בעיקר להיי-טיקסטים ובמיוחד למתכנתים, מהנדסים, מנתחי מערכות ומעצבי אתרי אינטרנט. עובדים נוספים שעשויים לקבל ויזת עבודה הם אנימטורים, אנשי פיתוח, אדריכלים, עורכי דין ורואי חשבון בעלי ניסיון מקצועי, וכן אחיות.
הוא מוסיף כי האשרה מונפקת ל-3 שנים, עם אופציה של הארכה ל-3 שנים נוספות. מי שנדרש להגיש אותה הוא המעסיק, לידי משרדי ההגירה בארה"ב (USCIS). לצורך קבלתה על העובד להעביר למעסיק אסמכתאות רבות ובכללן אישורים על עבר תעסוקתי ולימודים אקדמאים רלוונטיים.
"בן הזוג של העובד וילדיו (רווקים מתחת לגיל 21), יהיו זכאים לקבל אשרת נלווה H-4 לכל אורך תקופת ההעסקה בארה"ב. אולם לצורך קבלת היתר לעבודה עבורם – יש הכרח לעבור את התהליך אותו עבר בן הזוג", מסכם קן-תור.
לפנייה לכתב/ת 
