מכתב לכחלון

מר משה כחלון היקר

ברכות לקבלת התפקיד. כל כך הרבה אנשים תולים בך תקוות. קשה להם, הם מרגישים שהמערכת אינה פועלת לטובתם ומצפים שתצליח לשנותה. כדי להצליח לתקן חייבים להבין מה דורש תיקון. מדוע מחירי הדירות זינקו לשמיים? מדוע כל כך קשה לאזרח הממוצע ואפילו לאזרח מעל הממוצע "לגמור את החודש" ? מדוע יש משקי בית שבהם שני בני הזוג עובדים ולמרות זאת הם חיים מתחת לקו העוני? מדוע אחוז משקי בית אלו גדל בשנים האחרונות? ההחלטה מה דורש תיקון במערכת נובעת מהפרשנות לתופעות אלו ולרבות אחרות. וכידוע, יש פרשנויות שונות וחילוקי דעות עמוקים.

עוד בערוץ הדעות של ynet

על איזה חרם אתם מדברים? / לארס פאבורג אנדרסן

האם שר האוצר החדש יפעל לקידום שוויון? (צילום: רויטרס)

אני מבקשת להציע פרשנות שנותנת הסבר מערכתי לתופעות כלכליות רבות ומגוונות: רוב תחלואי המערכת נובעים ממעגלי ההצלחה למצליחים. הסיכוי של מי שכבר זכה להצלחה כלכלית להצליח בעתיד גדול בהרבה מסיכוייו של מי שטרם זכה, ולא משום שהוא מוכשר יותר, או השקיע מאמצים רבים יותר אלא משום שנקודת ההתחלה שלו במרוץ טובה יותר. מנגנון זה מגביר בהתמדה את הפערים בחברה והוא גם גורם לכך שהיצירתיות של מספר גדול מאוד של נשים וגברים אינה באה לידי ביטוי כי מגרש המשחקים כבר מזמן אינו מאוזן.

מדינת ישראל בנתה במשך השנים מנגנונים שונים לאיזון מנגנוני ההצלחה למצליחים, כמו למשל מס הכנסה פרוגרסיבי המאפשר לקחת מסים גבוהים יותר ממי שמרוויח הרבה ולהשקיע את הכסף במערכות חינוך המספקות השכלה לכל, וכך לספק לצעירים נקודת התחלה טובה יותר. אך כאשר נותנים למעגלי ההצלחה למצליחים להסתובב זמן רב מדי בלי לחזק את המנגנונים שמאזנים אותם, מגרש המשחקים הכלכלי הופך להיות יותר ויותר מוטה. ואותם שחקנים שהשער שלהם נמצא במורד הגבעה צוברים לא רק הון אלא גם כוח פוליטי הולך וגדל שמאפשר להם לפרק או להחליש את מנגנוני האיזון.

משקל המסים הישירים הפרוגרסיביים יורד, ואילו משקל המסים העקיפים הרגרסיביים (כמו מע"מ) המשולמים על-ידי כולם בלי קשר לרמת ההכנסה עולה. וכך הגענו למצב שהעשירון התחתון משלם פי 4 יותר מסים עקיפים יחסית להכנסתו (כמעט מחצית מהכנסתו נטו!) מאשר העשירון העליון (לפי דו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת 2011).

התקציב לתלמיד ברשויות חזקות גבוה מהתקציב לתלמיד ברשויות מוחלשות. והתורים ברפואה הציבורית מתארכים אבל מי שיכול להרשות לעצמו ביטוח פרטי לא חש בכך כי יקבל מענה מיידי לתחלואיו.

ככל שמעגלי ההצלחה למצליחים מסתובבים מהר ביותר, ההון מתרכז בעשירון העליון ובמיוחד במאיון העליון ולא רק המוחלשים ביותר אלא גם מעמד הביניים נפגע. זו הסיבה שכל כך הרבה אנשים יצאו לרחובות ב-2011. הם הבינו שהקושי אינו רק שלהם אלא הוא קושי מערכתי. זו אינה תופעה ישראלית אלא תופעה עולמית - ההון מתרכז בידיים של המאיון העליון. מה שנדרש הוא לחזק את מנגנוני האיזון: בראש בראשונה לשמור מכל משמר על שלל המנגנונים הדמוקרטיים, ולמרות כל הקושי הפוליטי, להעלות את המסים על ההון, ולהכניס רפורמות מהותיות במערכת הבנקאית ובמערכת הפנסיה.יש קושי פוליטי עצום במימוש הצעה זו - אבל היא לא בלתי אפשרית לביצוע שכן הציבור הרחב מאחוריך.

אוסיף עוד דאגה אחת - למרות הפיתוי לפתרונות מהירים אל תטיל את הנטל על הדורות הבאים. גם המשרד להגנת הסביבה הופקד בידיך. זה המשרד שנתפש לעתים קרובות כחסם בפני פיתוח, אבל בפועל אצלו נמצא המפתח לפיתוח חכם. רק פיתוח שמשקלל בצורה אמיתית את השיקולים הסביבתיים, הבריאותיים, החברתיים והתרבותיים מייצר איכות חיים לדור הנוכחי ולדורות הבאים. על הנייר הרבה יותר זול להתעלם משיקולים אלו ולהחצין את העלויות, אך בסופו של דבר הציבור ייפגע וייאלץ לשלם את המחיר האמיתי.

המשימה היא אדירה והיא בנפשנו - מאחלת לך וכולנו הצלחה

ד"ר ליה אטינגר, ממובילי צוות כלכלה וחברה ב"שחרית"

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il