תבעו את אחיהם: גרו בדירת ירושה ולא שילמו
ארבעה אחים ירשו דירה מהוריהם שהלכו לעולמם, ושניים מהם התגוררו בה ללא תמורה. שני האחרים החליטו לפנות לבית המשפט. מה נקבע?
סכסוך משפחתי סביב דירה שעברה בירושה הגיע לאחרונה לבית המשפט לענייני משפחה בראשל"צ: ארבעה אחים ירשו את הנכס מהוריהם שהלכו לעולמם, אבל במשך שנים התגוררו רק שניים מהם, מבלי לשלם לדבר. לימים נמכרה הדירה ושני האחים האחרים תבעו לקבל דמי שכירות על התקופה. בית המשפט קיבל את תביעתם.
חלפו כשנתיים עד שהדירה נמכרה, וביולי 2014 הגישו שני האחים שלא התגוררו בה תביעה לבית המשפט לענייני משפחה בראשל"צ בדרישה לתשלום דמי שימוש ראויים מאחיהם עבור התקופה שמאז פירוק השיתוף ועד המסירה לקונה. התובעים טענו כי בתקופה זו אחיהם עשו בדירה שימוש בלעדי, ויתרה מזו, בדיעבד התברר להם שבמשך 10 השנים שחיו בה לא שילמו דמי חכירה למינהל. מדובר בסכומים שמסתכמים בעשרות אלפי שקלים שהם חייבים לשלם בעצמם.
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- הורשע חקלאי מהדרום: שיכן עובד זר באדמה
- בן 86 תבע: אשתי ניצלה אותי בגלל הרכוש שלי
- אם ובנה העלימו 3 מיליון שקל – ונשלחו לכלא
- הרפורמה כבר בשטח: פשיטת רגל תוך שנתיים
ארבעת האחים ירשו מהוריהם המנוחים זכויות חכירה בבית, ומאז פטירת אביהם ב-2004 התגוררו בו "בחינם" שניים מהאחים. ב-2011 הגישו שני האחרים תביעה לפירוק שיתוף, ובמסגרתה הגיעו להסכם שלפיו הדירה תימכר, ועד למסירתה לקונה רשאים שני הנתבעים להמשיך להתגורר בה.
פשרה משפחתית
ילדים, לא לריב: נאמנות במקום סכסוך ירושה
עו"ד שירה שיין
פעם נהג רק האלפיון העליון להעביר נכסים לנאמנות או ל"פמילי אופיס". אבל בשל ריבוי הסכסוכים המשפחתיים, גם אנשים צנועים יותר ואמידים פחות עושים זאת
עוד טענו התובעים שאחיהם עיכבו במכוון את מכירת הדירה בחוסר תום לב כדי שיוכלו להמשיך לגור בה מבלי לשלם שכירות או דמי חכירה.
הנתבעים טענו מנגד כי לאחיהם לא מגיעים דמי שימוש עבור הדירה, שכן בהסכם הותר להם לגור בה עד למכירתה. הם הכחישו שניסו לעכב את המכירה וטענו שביצעו את כל הפעולות הנדרשות כדי להביא לקידומה. הם התעקשו שכל הארבעה צריכים להשתתף בתשלום דמי החכירה.
לא ויתרו על הזכות
השופטת ד"ר ורדה בן שחר ציינה כי שותף שעשה שימוש בלעדי בנכס חייב לשלם שכר ראוי ליתר השותפים, אלא אם לא מנע מהם את השימוש בו. היא לא הסכימה לטענת הנתבעים שלפיה אחיהם ויתרו על דמי השימוש ברגע שחתמו על ההסכם. לפי הפסיקה, ברגע ששותף שאינו מתגורר בנכס מגיש תביעת פירוק-שיתוף, הוא למעשה מביע את דעתו כי אינו מסכים לשימוש הבלעדי של שותפו בדירה.
השופטת העלתה את תחושת אי-הצדק העולה מהאפשרות שהנתבעים עיכבו את המכירה בחוסר תום לב – פעולה שיש בה כדי להזיק לאחיהם – שהסתמכו על קבלת כספי התמורה מהמכירה. משכך היא קבעה שהנתבעים צריכים לשלם לתובעים 1/3 מדמי שכירות ראויים שייקבעו על ידי שמאי מומחה שמינתה.
בנוגע לדמי החכירה למינהל קבעה השופטת כי על כל ארבעת האחים לשאת בהם - מיום מתן צו הפירוק ועד למכירה.
עם זאת, עבור התקופה שמאז פטירת אבי הצדדים ועד למועד פירוק השיתוף, שבה התגוררו האחים הנתבעים בדירה בגפם כאילו הייתה שלהם בלבד, הם יצטרכו לשלם את דמי החכירה לבדם. הנתבעים חויבו בהוצאות משפט של 25 אלף שקל.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ התובעים: עו"ד אוריאל בן אסולי
- ב"כ הנתבעים: עו"ד יוסף רפפורט
- עו"ד ענת גור-אל עוסקת בדיני משפחה
- הכותבת לא ייצגה בתיק
מומלצים