שיר פרידה: למה עמית ארז עוזב את הארץ?
המוזיקאי עמית ארז מוציא סינגל פרידה, עולה להופעה אחרונה עם הסיקרט סי, אורז את המזוודה ונוסע לארצות הברית לחפש כיוונים חדשים. למה דווקא עכשיו - והאם זה בגלל שקשה לעשות כאן מוזיקה? "להיות ישראלי זה לסחוב הרבה כעס", הוא אומר בראיון ל-ynet
כשהוא חמוש בוויזת אומן, חלום וקלישאת חמישה דולר במזוודה (לא באמת), המוזיקאי נוסע לחוף המערבי של ארצות הברית, מתכנן לבדוק את השטח ובהמשך להחליט איפה הוא ובת זוגו הולכים להשתקע. כרגע נראה שהכל פתוח עבור עמית ארז, כשהשאלה היחידה שצריכה להישאל היא - למה דווקא עכשיו?
"הרעיון של לנסוע ולראות את העולם הגדול, הוא משהו שאני כבר שנים חולם לעשות. זה ממש לא משהו חדש", הוא עונה. "אני כבר עשר שנים חי ופועל בארץ והיו גם הרבה מאוד דברים השאירו אותי פה. זה קשור גם לעובדה שהייתי תמיד עסוק בלעשות עוד אלבום ולהופיע, אבל כל הזמן הזה היה לי את החלום הזה של לנסוע. פשוט בגלל שאני רוצה את החוויה הזו. אני מרגיש שזה משהו שאני חייב לעבור - לראות מרחבים, לראות מקומות אחרים, לחיות לא רק בארץ".
יש אמנים שמקבלים את מה שאתה מחפש מיציאה לסיבובי הופעות בחו"ל, וממשיכים לתחזק קריירה גם בארץ.
"אני רוצה לחוות משהו שהוא הרבה יותר גדול מרק להופיע. ברור שאני מתכוון להופיע ולנסות את מזלי, אין סיבה לנסות להסתיר את זה. אני מוזיקאי, זו הזהות שלי, לא משנה איפה אני בעולם זה מה שאעשה. אבל זה מאוד חשוב בשבילי לצאת ולהסתובב קצת ולחוות את הרעיון הזה של להיות לבד בעולם הגדול. מהרגע שהשתחררתי מהצבא מעולם לא היתה לי הזדמנות לעשות טיול באמת. יש אנשים שנוסעים למזרח או לדרום אמריקה, אני תמיד הייתי עסוק בלהיות פה. ביוני אהיה בן 35 והבנתי במהלך השנה האחרונה שהטיימר כבר מתחיל ללחוץ. אמרתי לעצמי 'אוקי אני חייב לעשות את הנסיעה הזו'. אם אני לא אעשה אותה אולי לא אעשה אותה בכלל. אז הגיע הזמן שאעשה את הקאט הזה ואסע. אני לא רוצה לוותר על החלום הזה".
איך חברי הסיקרט סי הגיבו כשהודעת להם שאתה עוזב?
"הם קיבלו את זה בהבנה ובחברות. אנחנו נפרדים באהבה. הסברתי להם שזה משהו שאני חייב לעשות כי עוד מעט זה יהיה מאוחר מדי בשבילי. יש איזשהו עניין של גיל. הזמן עובר מהר ושמתי לב שלפעמים פשוט צריך להגיד 'אוקי. עכשיו, כי די.' אם זה משהו שאתה רוצה לעשות אז לך ותעשה, והם קיבלו את זה. היה חבל וקצת עצוב אבל זה לא גזר דין מוות. מי יודע מה יהיה בהמשך ואיך אולי אחר כך בעתיד אשתלב בחזרה עם חברי הסיקרט סי בצורות כאלה ואחרות. שום דבר הוא לא נתק טוטאלי".
לעזיבה של עמית קדם א.פי ראשון בעברית שיצא לאחרונה, ופרידה מ"אנובה", הלייבל בו היה חתום מאז דצמבר 2007, בשל חילוקי דעות מקצועיים, או ליתר דיוק - תפיסות שונות וכיוונים שונים בהם בחרו ללכת. למעשה גם הסינגל החדש הוקלט במימון עצמי באולפן של המוזיקאי אור בהיר מתהילת "אטליז". "את מה שאמרנו אחד לשני בישיבות שלנו זה אני שומר לעצמי", מספר ארז מספר ומוסיף "היה מאוד כיף ומתגמל להיות שם ולהוציא מוזיקה. אבל יש שלב שהרגשתי שאני נמצא בחממה מסוימת שאני צריך להמשיך הלאה גם ממנה. כשאתה נמצא בלייבל שדואג לך להרבה דברים, זה באותה מידה קצת מנוון אותך. אתה כל כך רגיל שדואגים לך לכל דבר וזה קצת מנוון את היכולות שלך לעשות דברים לבד. היתה תחושה שאולי מיצינו את הקשר ואולי כדאי שכל אחד ילך לדרכו ויחפש כיוונים חדשים".
בין החלום לפרידה מהלייבל, יכול להיות שלעזיבה שלך יש קשר לקושי להיות מוזיקאי בישראל?
"אני חושב שקשיים יש בכל מקום, יהיה לי קשה להיות מוזיקאי גם שם. מה שבטוח זה שעצם הגיוון זה משהו שמאוד חסר לי. אחד הדברים שקשים לי בלהיות מוזיקאי בארץ הם לא לאו דווקא הקשיים עם התעשייה, כי זה משהו שיש בכל מקום בעולם, אלא יותר העובדה שיש כאן מונוטוניות מסוימת. אחרי שאתה פועל פה כמה שנים אתה מרגיש שאתה רואה את אותה הבמה שוב ושוב, כי יש בסך הכל 2-3 במות פה ואתה רוצה לראות עוד במות, עוד סוגים של מקומות ואנשים".
אף פעם לא הסתרת את הדעות הפוליטיות שלך. סביר להניח שגם לזה יש משקל בהחלטה שלך.
"תראה, זה שאסע לא יעזור בשום צורה לתקן את המצב הזה. אני משער שזה עוזר ללכת לתפוס אוויר. יש משהו בחוויה הזו של להיות ישראלי שכולל לסחוב הרבה כעס. אנחנו עם כועס, כי כולנו כל הזמן מתמודדים עם כל כך הרבה קשיים פה במדינה הזו. וזה לא משנה באיזה צד של המפה הפוליטית אתה נמצא או לאיזה מעמד אקונומי אתה משתייך. כולם פה סוחבים איזשהו כעס יומיומי, ואם בן אדם יגיד לי שהוא לא מזדהה עם מה שעכשיו אמרתי אז לדעתי או שהוא ילד ממש קטן ועוד לא חווה את זה, או שהוא אדם בוגר שממש טוב בלהדחיק. הכעס הוא חלק בלתי נפרד מההוויה של לחיות פה. אני חושב שהרבה ישראלים נוסעים כי הם רוצים קצת לנוח מזה ואני משער שגם לי יעשה טוב קצת להתרחק ולנשום רגע".
עמית ארז והסיקרט סי יקיימו הופעת פרידה אחרונה ב-27 במאי בתיאטרון תמונע בתל אביב.
