מהפך: בעלי עודף משקל קל בריאים יותר מבעלי משקל תקין
מחקרים חדשים קובעים שאנשים בעלי עודף משקל קל יכולים להיות בריאים יותר מבעלי משקל תקין. בקהילה המדעית כבר קוראים לזה "פרדוקס ההשמנה". לפני שאתם מתחילים לזלול, כדאי לדעת שההבדל בין שמן בריא לשמן לא בריא, טמון במינון הזמן המושקע בהספורט
ד"ר בתיה קורנבוים, מומחית לרפואת משפחה ולטיפול בהשמנה ומניעתה, גילתה בשנה שעברה שהתחום שבו היא עוסקת עבר מהפכה. "מחקר שפורסם בכתב העת הרפואי היוקרתי JAMA השאיר את כולנו פעורי פה," היא מתארת' "התברר שמי שמדד מסת הגוף שלהם עומד על ,30-25 כלומר הם במצב שמכונה עודף משקל, בריאים יותר ממי שמדד מסת הגוף שלהם תקין. הם היו בסיכון נמוך 6%-ב לתמותה בטרם עת. חלק מהמחקרים הראו תוצאות דומות גם לגבי מי שסובלים מהשמנה, כלומר אלה שמדד מסת הגוף שלהם גבוה ."30-מ
איך מסבירים את הנתון המדהים הזה?
"ייתכן שזה נבע מהעובדה שהם, בניגוד לבעלי המשקל התקין, היו פעילים יותר מבחינה גופנית."
קראו עוד על השמנה:
מחקר ענק: השמנה גורמת ל-10 סוגי סרטן
איך השמנה קשורה להפרעות קשב בגיל המבוגר
דו"ח: מהי המדינה השמנה בעולם, ואיפה ישראל?
לפעמים עדיף להיות שמן
זה הזמן לעדכן גרסה. הרגילו אותנו להאמין שרזון הוא תנאי הכרחי ליופי, וכאילו לא די בכך, הוא גם התנאי לבריאות טובה. למדנו לחשוב שלהיות שמן זה רע, זה חולה, שאין דבר כזה להיות שמן ובריא, כי זה אוקסימורון, דבר והיפוכו. אז זהו שלא: הרפואה המודרנית גילתה לאחרונה את מה שנקרא פרדוקס ההשמנה, והיום מומחים קובעים: "מוטב להיות שמן בכושר מרזה בטלן." וזה אומר, בזהירות אמנם, שהאפשרות להיות שמן ובריא אינה מופרכת.
אבל הדיאטנית עדי מילר, מומחית להשמנה ולהפרעות אכילה, מנהלת פורום סיבים תזונתיים באתר zap doctors, ממליצה לחכות רגע עם הריצה לארון הממתקים. "יותר ויותר מחקרים מראים היום שאמנם מצבים של השמנה קיצונית הם חד-משמעית מסוכנים ומחייבים טיפול, אבל מצבי עודף משקל והשמנה קלה לא רק שאינם מקצרים חיים, אלא שהם אפילו מצמצמים את הסיכון למחלות," היא אומרת, "המשמעות של המחקרים האלה היא שעל אנשי המקצוע מוטלת החובה לבחון כל מקרה לגופו ולא לצאת מנקודת הנחה אוטומטית ששמן הוא בהכרח לא בריא."
דוגמאות לא חסרות. "אנחנו יודעים, למשל, שבגיל השלישי עודף המשקל נמצא יעיל ותורם לשיפור במדדים של התמודדות עם מחלות," מסבירה מילר, "לרזרבות האלה יש תפקיד הישרדותי, וגם כשמדובר באנשים צעירים יותר - אנחנו יודעים ששומן מגן מפני אוסטאופורוזיס ומקל את ההתמודדות עם סרטן. גם אנשים עם עודף משקל שסובלים מסוכרת סוג 2 וממחלות לב נהנים מיתרון יחסי ומשיעורי תמותה נמוכים יותר בהשוואה לחולים שמשקלם תקין.
"לא במקרה אדם שמן יכול לחיות חצי שנה על מים ואילו אדם רזה לא יחזיק ככה חודש. אדם שאוכל בריא ומאוזן, מקפיד על פעילות גופנית, ישן מספיק בלילה ולא סובל ממתח - בהחלט יכול להיות בריא גם אם מדד מסת הגוף שלו (BMI) עומד על .30 במקרים מהסוג הזה אני כדיאטנית צריכה לבחון מולו את הסיבות לרצונו לרזות. כי אם הכל בסדר מבחינה בריאותית, אולי צריך להגיע להשלמה עם המראה ועם דימוי הגוף."
אגן ים תיכוני זה בריא
החלק המדהים אפילו יותר במחקרים החדשים הוא ערעור היסטורי על מעמדו הקדוש של מדד BMI-ה המפורסם, שעליו התבססה הגישה הרפואית להשמנה ולעל הקשור בה בשנים האחרונות.
"למדד מסת הגוף יש ערך, אך הוא אינו מדויק בניבוי בריאות", אומרת ד"ר קורנבוים, רכזת תחום הפרויקטים לטיפול בהשמנה בשירותי בריאות כללית במחוז חיפה והגליל המערבי. "הרי ייתכן שספורטאי מקצועי שרוב מסת גופו היא שריר, שאחוזי השומן שלו נמוכים מאוד ושאוכל בריא, משקלו 100 ק"ג BMI-וה שלו ;29 ולעומתו אדם שאינו פעיל, משקלו זהה וכך גם מדד מסת הגוף שלו, אבל יש לו 25% שומן והשומן מתרכז אצלו בבטן - מצבם הרפואי שונה לגמרי. באותו BMI הרכב הגוף יכול להיות שונה בתכלית, וישנה כידוע גם חשיבות רבה לפיזור השומן."
וכאן יש בשורה טובה למגזר אגן הים התיכון. "השומן הבעייתי הוא השומן העמוק, הבטני, המכונה השמנת תפוח, כיוון שמבחינה אנדוקרינית הוא מתנהג אחרת," מסבירה ד"ר קורנבוים. "לעומתו, השומן המאפיין נשים באזורנו, המתרכז באזור הישבן והירכיים, מה שמכונה השמנת אגס, אינו בעייתי. רקמות השומן בגופנו מייצרות חלבונים מסוימים, חלקם מיטיבים וחלקם מזיקים.
"הרעים שביניהם אחראיים על יצירת משקעי טרשת בכלי הדם, על העמידות לאינסולין שמהווה את תחילת התהליך הסוכרתי ועל תהליכי דלקת נוספים. הטובים שבחלבונים שמיוצרים ברקמת השומן עושים את ההפך - הם משפרים את הרגישות לאינסולין ופועלים נגד התהליך הטרשתי. השומן הבטני נוטה לייצר יותר מהחלבונים הרעים, המזיקים. בנוסף, הוא עוטף איברים חיוניים כמו הכבד ומשחרר לדם חומצות שומן, שמפריעות לתהליכים התקינים, ולכן הוא מזיק."
ההבדלים בין סוגי השומן, שמקורם בפיזור השומן בגוף, הם הבסיס להבחנה בין שמנים חולים מטבולית לשמנים בריאים מטבולית. "פעם התייחסנו לגורמי הסיכון הידועים, כמו לחץ דם גבוה, עישון, כולסטרול (LDL) גבוה .'וכו בשנים האחרונות אנחנו מבינים שמבחינה מטבולית ישנם גורמי סיכון נוספים, כמו רמה גבוהה של טריגליצרידים בדם, שנובעת מאכילה מופרזת של פחמימות, רמה נמוכה של הכולסטרול הטוב (HDL) בדם.
כל זה, בנוכחות עמידות לאינסולין, מעלה את הסיכון למחלות לב וכלי דם. הסיכוי לכך גדל בהינתן היקף מותניים רחב יותר. מי שהיקף המותניים שלהם גדול, מתקיים לגביהם סיכוי של 86% שיש להם לפחות גורם סיכון אחד נוסף מהרשימה, ולכן ההשמנה הבטנית נחשבת בעייתית כל כך.
המחיר הוא זיעה, והרבה
אבל מה שלא תעשו, בסופו של דבר תיאלצו להזיע, והמון. ההבדל בין שמן בריא לשמן לא בריא טמון בעיקר ברמת ההשקעה בחדר הכושר. "אנחנו מודעים היום ליתרונות העצומים שיש לפעילות גופנית מבחינה מטבולית," מסבירה ד"ר קורנבוים. "היא מורידה לחץ דם ורמות סוכר, משפרת את הרגישות לאינסולין ועוד ועוד.
"מאז מיפוי הגנום האנושי יש לנו יותר מושג לגבי השפעתנו על הגנים שלנו והביטוי הפוטנציאלי שלהם. ברור, למשל, שספורט משפיע על הגנים הקשורים להשמנה ולסוכרת ויכול לגרום להם להתבטא אחרת או לא להתבטא כלל. כלומר, אדם עם גנטיקה של סוכרת שיהיה פעיל גופנית מצמצם את הסבירות שיחלה ומעלה את הסיכוי לכך שאם יחלה זה יקרה בגיל מבוגר מאוד, מה שיצמצם את הסיכון שלו לסבול עם השנים מסיבוכי המחלה."
אז כמה צריך להתאמן?
"מחקר שפורסם בשבועות האחרונים קובע שכדי לשמור על המשקל בתזונה רגילה יש להקפיד על 60 - 45 דקות של פעילות גופנית מאומצת ביום, אבל אדם שהיה שמן והפחית במשקלו ורוצה לשמור על ההישג עם תזונה שאינה מינימלית, צריך לעשות הרבה יותר: 60 - 90 דקות של פעילות כזאת מדי יום, שבעה ימים בשבוע. זה מנוגד להמלצות קודמות, שדיברו על 150 דקות שבועיות של פעילות גופנית למבקשים למנוע השמנה ועל 180 דקות כאלה למי שרזו ורוצים לשמור על משקלם החדש."
לא יכולנו לא לתהות איך ייתכן שאדם פעיל גופנית שגם אוכל בריא סובל מעודף משקל. "הרבה מהמאכלים הבריאים רחוקים מלהיות דיאטטיים, למשל טחינה, אגוזי מלך וגרנולה," מסבירה מילר. "מספיק שאדם אוכל בריא אבל כמויות גדולות, והוא אכן פעיל גופנית אבל בצורה מתונה - הסיכוי שלו לעודף משקל עולה. אבל היום ברור שאנשים שהם שמנים ופעילים בריאים יותר מאלה שרזים אך אינם פעילים.
"בהחלט אפשרי מצב של אישה שנראית מעולה, רזה וחתיכה, אבל מצבה המטבולי רע כי היא אוכלת הרבה ג'אנק פוד ולא אוכלת מספיק ירקות ופירות, או משום שפשוט אינה אוכלת מספיק ולרוב גם מעשנת. כלל האצבע הוא שלא תמיד צריך לרדת במשקל, אבל זה כמובן לא אומר שכדאי לכולם להשמין."
הסכנה שבדיאטות כסאח
לא כולם מסכימים עם תפיסת ה"שמן אבל בריא" המהפכנית. המומחית לתזונה ד"ר הגר שפר, למשל, מגיבה לנתונים החדשים בספקנות. "אמנם נמצא שהגיים-צ'יינג'ר הוא המצב המטבולי," היא אומרת, "וברור שמי שלא סובל מהתסמונת המטבולית בריא יותר ממי שכן סובל ממנה וייתכן מצב של אדם שמן ללא התסמונת, אבל זה לא מבטיח שום דבר לגבי העתיד: הרי התסמונת יכולה להתפתח בכל שלב ואז להעלות את הסיכון למחלות שונות.
"השמנה אינה בריאה, בייחוד כשאנשים מתפתים לדיאטות כאסח ועולים ויורדים במשקל שוב ושוב. כל עלייה של 10 ק"ג גורמת ליצירת תאי שומן חדשים בגוף, ולתאי השומן יש צורך פנימי, מובנה, להיות מלאים, מה שהופך את ההרזיה לקשה יותר בכל ניסיון נוסף."
ובכל זאת?
"עודף משקל קטן עם יותר שומן בטני מסוכן יותר מעודף משקל גדול בלי שומן בטני, לכן נכון שהאגן הים תיכוני איננו כזאת קללה, ובזה יש נחמה. וצריך לזכור שיכולה להיות אישה רזה שאינה פעילה גופנית ויש לה שומן תוך-בטני שתהיה פחות בריאה מחברתה השמנמונת שאצלה השומן מתרכז באגן אבל היא פעילה גופנית".
לא להציק לילדים!
גם ילדים ובני נוער יכולים להיות שמנים ובריאים. "אין לי ספק שבין הילדים בארץ הסובלים מעודף משקל או מהשמנה, שהם כחמישית מאוכלוסיית הילדים, חיים רבים שמבחינה מטבולית ובריאותית הם בריאים לגמרי," אומרת דיאטנית הספורט מירי חדד, יועצת ליינות ביתן. "כמו מבוגרים, גם ילדים שנמצאים באחוזונים הגבוהים בעקומות הגדילה, אבל אוכלים בריא ופעילים מבחינה גופנית –יכולים להיות בריאים במדדים כמו שומנים ו/או סוכר בדם.
"הבעיה שלהם היא חברתית, אבל מבחינתנו כאנשי מקצוע – מצבם תקין." מחקר פרטי שערכה חדד מראה שלא פעם ילדים עם מדד מסת גוף גבוה אינם שמנים, אלא בעלי מסת שריר גבוהה בהשוואה לאחרים בגילם.
"צריך לקחת גם את זה בחשבון," היא אומרת. "לכן חשוב לא להסתפק בנתוני המשקל והמיקום על טבלת האחוזונים, אלא לבדוק אחוזי שומן ולהעריך בהתאם לזה את מסת השריר, באמצעות נוסחאות ומכשירים שאנשי המקצוע צריכים להיעזר בהם."
סימני השמנה לא בריאה
לפי ד"ר בתיה קורנבוים, אם מתקיימים שלושה מבין חמשת גורמי הסיכון הבאים סביר שאתם סובלים מהתסמונת המטבולית, כלומר, השמנה לא בריאה:
.1 היקף מותניים רחב - לנשים 88 – ס"מ ומעלה, לגברים 102 – ס"מ ומעלה.
.2 רמה גבוהה של טריגליצרידים בדם – מעל 150
.3 רמת HDL נמוכה: בנשים – פחות מ- 50, בגברים - פחות מ-40
.4 לחץ דם גבוה – כלומר כל מה שמעל 85/130
.5 רמת סוכר בדם גבוהה בצום – מעל 100
לפנייה לכתב/ת 
