כמה כסף אתם מוציאים סתם? בחנו את עצמכם
סקר חדש מעלה כי הישראלי מוציא בממוצע ברכישת מוצרים 1,000 שקל בחודש מבלי שתכנן זאת מראש. 50% מהישראלים רכשו בחודש האחרון מוצר או שירות שלא עשו בו כלל שימוש. ומה תעשו עם הכסף, אם תכננתם לרכוש מוצר מסוים ובסוף התחרטתם?
עד כמה האצבע שלכם קלה על ההדק? שלל מרכזי הקניות הנבנים ללא הרף ברחבי ישראל, מגוון אתרי האינטרנט המאפשרים קניות און-ליין מהארץ ומחו"ל ואפליקציות הרכישה והתשלום בסמארטפון, גורמים לנו להוציא הרבה מעבר למה שתכננו.
סקר שערך בית ההשקעות פסגות באמצעות חברת "מידע שיווקי" לבחינת הרגלי הרכישה של הציבור, מעלה כי הישראלי מוציא בממוצע כ-1,000 שקל בחודש על הוצאה לא מתוכננת.
על פי הנתונים, 30% מהציבור מוציאים בין 500-1000 שקל בחודש כהוצאה בלתי מתוכננת, 18% מוציאים בין 1,000 ל- 2,500 שקל בחודש וכ-11% מוצאים מעל 2,500 שקל בחודש באופן בלתי מתוכנן.
נושא נוסף שנבחן הוא עד כמה הרכישות שלנו הן אימפולסיביות, או במילים אחרות, האם אנחנו מתכננים מראש מה לקנות וגם עומדים בכך, או פשוט מחליטים בזמן הקניה.
מהנתונים עולה כי התחום הבולט בקניות ספונטניות הוא האופנה – 28% ציינו כי בקנייתם האחרונה בענף זה הרכישות היו ספונטניות. 21% ציינו כי כך נעשתה הקניה האחרונה שביצעו בתחום הטיפוח והיופי . התחומים שבהם קיימת הכי פחות ספונטניות הם המזון והאלקטרוניקה – 10% מהרוכשים בכל אחד מהענפים ציינו כי קנייתם היתה ספונטנית. עם זאת בתחום המזון, למעלה מ-50% ציינו כי עדיין חלק ממה שרכשו לא היה מתוכנן מראש.
ומה הם הרגלי הקניות שלכם?
למרות שחלק גדול מהאוכלוסייה מבצע רכישות באינטרנט (כ-62% מהנשאלים), עדיין המקום הפופולארי ביותר לקניות הוא הקניון (כ-76% מהנשאלים ציינו כי הם מבצעים רכישות שם).
בחלוקה למגדר – יותר גברים נוטים לרכוש באינטרנט (63%) לעומת נשים (53%) בעוד יותר נשים מבצעות רכישות בקניון (84%) לעומת 70% אצל הגברים.
כאמור, בין הגורמים לגידול בקניות הן הנגישות והקלות של פעולת הרכישה. כך למשל מעל 50% מהנשאלים ציינו כי הם מחזיקים במכשיר סמארטפון המכיל אפליקציות דרכן ניתן לבצע רכישות. המציאות הזו שהופכת את הקניה לנוחה ונגישה, גורמת לנו, באופן לא מפתיע, גם לרכוש הרבה דברים שאנו לא משתמשים בהם בכלל.
כך, שאלה נוספת שנבחנה בסקר היא האם רכשתם מוצר בחודש האחרון שאתם לא משתמשים בו בכלל. כ-50% דיווחו כי הם רכשו מוצר שלא עשו בו שימוש. תשובה זו חוצה את כל ענפי הקניות השונים - מזון, אופנה טיפוח, אלקטרוניקה ואפילו תיירות ונופש.
לדברי אורי גרינפלד, אסטרטג וכלכלן ראשי בפסגות, אם הכסף שמופנה לקנית מוצרים שלא נעשה בהם שימוש, היה מופנה לטובת חיסכון, לאורך זמן זה היה יכול לשפר באופן משמעותי את מצבו של הצרכן. "בישראל קיימת בעיית חיסכון, הן במישור הפנסיוני והן במישור הוולנטרי", אומר גרינפלד, "סביבת הריביות והאינפלציה הנמוכות בארץ ובעולם והשפל בתשואות האג"ח מקשים על השגת תשואה ריאלית חיובית לאורך זמן,
העלייה המתמדת בתוחלת החיים מאלצת את הציבור להתמודד עם יותר שנות פרישה, הכניסה המאוחרת של הצעירים כיום למעגל העבודה מקטינה את שיעור החיסכון והרפורמות הרגולטוריות השונות, ביניהן המעבר מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת, ביטול הטבות המס בחיסכון לטווח בינוני בקופות הגמל והעברת האחריות על החיסכון לידי הצרכן הגדילו את אי הודאות".
לפנייה לכתב/ת 
