הצילו! הפעולה שמאיימת להרוס את הכדורסל
במקום ליהנות מכדורסל איכותי בין הקליפרס ליוסטון, העולם נאלץ לצפות בדו-קרב מייגע של זריקת לבנים מקו העונשין בין שני שחקנים שלא מסוגלים לקלוע. הכל בגלל "האק-א-שאק" הארור. רגע לפני שזה הופך למגפה - האם יש דרך לעצור את זה, מהיכן זה הגיע ומה ההשלכות. שרון דוידוביץ' מחפש את הגיבור שיציל את המשחק
דני ביאסון. אתם לא מכירים את השם הזה, אבל אתם חייבים לו הרבה. אחרי הכל, מדובר באיש שהציל את ענף הכדורסל. לא פחות.
הוא עשה את זה ב-1954, כשהיה הבעלים של הסיריקיוז נאשיונאלס מה-NBA. במהלך אחד מאימוני הקבוצה, הוא ירד אל הפרקט והורה לשחקנים ולצוות המקצועי על חוק חדש בתרגילים: לזרוק לסל תוך מקסימום 24 שניות.
הרעיון הגיע לאחר שראה מהצד כיצד הליגה בה הוא משחק, הופכת לפחות ופחות מעניינת. הוא ראה כיצד קבוצות ומאמנים משתמשים בחוכמה בחוקים, או יותר נכון בהיעדרם, על מנת לנצח. המצב היה פשוט: אם הובלת ביתרון מבטיח, היית מחזיק את הכדור ומעביר משחקן לשחקן. לא היה שום דבר שיגביל אותך. פעם זה אפילו נגמר ב-18:19 לפורט וויין פיסטונס על מיניאפוליס לייקרס. במשחק שלם.
זה לא שהם עשו משהו לא בסדר – פשוט אף אחד לא אמר להם אחרת.
אבל ביאסון שכנע את הנהלת הליגה להחיל את חוק 24 השניות בהתקפה והוביל למהפכה. המשחק השתנה. הוא הפך למהיר יותר, מלהיב יותר ועם ניקוד גבוה יותר. במובן מסוים, ללא בעלים אמריקאי-איטלקי אחד, כל עולם ה-NBA שאנחנו מכירים כיום, היה שונה לחלוטין.
והיום, שנת 2015, הכדורסל זקוק לגיבור חדש כמו ביאסון. מישהו אמיץ וחכם מספיק, על מנת לגאול אותה מהסכנה החדשה הרובצת מעל ראשה ומאיימת לחסלה. לעצור את המגפה המשתוללת הנקראת "האק-א-שאק".
אומרים שהיה פה כדורסל
"האק-א-שאק" הינו שם מייצג לפעולה בה הקבוצה היריבה, זו שבדרך כלל בפיגור, מבצעת עבירה הרחק מהכדור וללא קשר למתרחש, על זורק העונשין הגרוע ביותר בקבוצה המתקיפה. המטרה היא למנוע כל ניסיון תקיפה סטנדרטי ולנסות להקטין בהחטאות של אותו זורק, את ההפרש.
בימים אלה ממש, פעולה זו, אשר הפכה לתופעה, מחרבת עד היסוד קרב כדורסל שאמור היה להיות מרתק, בין שתיים מקבוצות ההתקפה הטובות בליגה – ל.א. קליפרס ויוסטון רוקטס. במקום להתענג על ג'יימס הארדן באופן מלא או ליהנות מהפיק אנד רול של פול וגריפין, העולם נאלץ לעבור שעות של יגון וסבל אל מול זריקות עונשין של מטילי לבנים ומשליכי גרוטאות, דוגמאת דיאנדרה ג'ורדן ודווייט הווארד.
8 מ-21 להווארד במשחק השני, 14 מ-34(!) לג'ורדן ברביעי, 7 מ-16 בחמישי ו-6 מ-14 להווארד באותו משחק. במקום לצפות בכדורסל עוצר נשימה, אנו חוזים בתחרות חץ וקשת. רק עם הבדל קטן: מחץ תועה באוויר, יש הרבה פחות סיכוי להיהרג מאשר זריקת עונשין של ג'ורדן. באמת. תראו.
היזמים וההוגים
רבים חושבים כי גרג פופוביץ' הגה את התוכנית השטנית של האק-א-שאק. זו טעות. הוא רק שכלל אותה והביא אותה למיינסטרים.
היזם הרשמי הוא דון נלסון. אולי המאמן הכי התקפי בהיסטוריה, שהחליט לעצור את המשחק ולנצח עם עבירות של קלע עונשין גרוע. ולא, זה לא היה שאקיל אוניל, אלא התרחש במשחק מול שיקגו ב-1997 ונעשה על דניס רודמן מהבולס.
היום בו יצא לאור האק-א-שאק המקורי
רק שפופוביץ' הביא אותה לשיאי ציניות חדשים. את הסיבוב הראשון מול הקליפרס הוא חירב במו החלטותיו, כששלח פעם אחר פעם את ג'ורדן לקו. וזה גם עבד לו. אחרי 6 משחקים בהם דוק ריברס סירב להיכנע, במשחק ה-7 הוא ספסל את הסנטר הפותח שלו ברבע האחרון. בהעדרו, הספרס השתלטו על ריבאונד התקפה אחר ריבאונד התקפה וכמעט ניצחו, עד שהגיע כריס פול והסל המטורף שלו.
"זו טקטיקה שמותר להשתמש בה", הסביר לא פעם פופוביץ' בכנות. "אם מישהו לא יכול לקלוע עונשין – זו בעיה שלו. אני מבין שזה נראה רע, למעשה לא יכול להיות יותר גרוע מזה לצופה. אבל אם לשחקן שקולע יש משמעות גדולה על המשחק, אני אעשה הכל על מנת שלא יהיה במגרש".
גרג פופוביץ' הופך את זה למיינסטרים
חלק מהמשחק?
הליגה לא ישבה בחיבוק ידיים. היא מנסה למצוא עוד ועוד דרכים להעלים את הפעולה. היא קבעה לפני מספר שנים כי עבירה רחוקה מהכדור, אשר מבוצעת ב-2 הדקות האחרונות, תעניק לקבוצה שעליה נעשתה העבירה גם זריקת עונשין וגם כדור מהצד וכך למעשה ביטלה את כל מטרת האק-א-שאק.
בזמן שהקומישנר אדם סילבר מחפש פתרונות, מרבית הג'נרל מנג'רים לא רוצים לשנות דבר. ברחבי הליגה הדעות חלוקות. יש פרשנים הטוענים שזהו מהלך מלוכלך ויש להרחיב את החוק החדש לכל המשחק,. אחרים דבקים בחוקים הקיימים ואומרים בפשטות – אם זה מותר, אז אפשר להשתמש בזה.
רק שאלה אשר מצדדים במהלך, מפספסים את התמונה הגדולה. גם ב-1953 היו מי שאמרו כי מותר להחזיק כדור, שהעיקר הוא הניצחון ולא משנה הדרך. כיום, בגלל הפעולה, המשחקים הופכים איטיים יותר, ארוכים יותר והצופים מאבדים עניין מהר יותר. הרי גם כך תשומת הלב בעולם הסמטארפונים מופרת בהינף יד, אז למי יש כוח לצפות בדו-קרב זריקות עונשין מעייף?
כמו שהאינטרנט, הטכנולוגיה והקדמה מאתגרים כיום את עולם המשפט, כך לפעמים טופחת המציאות על החוקים שמסביבנו ומאתגרת אותנו. כי היום זהו עולם אחר. עולם בו הכל חייב לעבוד מהר. עולם של טיקי-טאקה. עולם בו דברים עובדים בזריזות של טאק-טאק-טאק. עולם בו אין מקום להאק-א-שאק.
- מסכימים? בואו לדבר על זה בטוויטר של שרון דוידוביץ'
, או בעמוד הפייסבוק
לפנייה לכתב/ת 
