מה עשה חוזה גונזאלס בקליפ של קלקסיקו?

מה לכל השדים והמפלצות עושים קלקסיקו וחוזה גונזאלס בקליפים החדשים שלהם, וגם - הוט צ'יפ חוזרים בענק עם אלבום בזרימה. איים בזרם עם המלצות חינמיות לסופ"ש של האזנה רציפה

גיא חג'ג'פורסם: 15.05.15 , 08:41

קליפ השבוע

המוח האנושי מחפש המשכיות. תנו לו שתי תמונות אקראיות ברצף והוא ימציא ביניהן קשר, גם אם אין שום קשר. אנחנו מפיקים הנאה כשיש המשכיות לדברים והם לא פשוט רצף שרירותי. לכן שמחתי לגלות קשר המשכי בין שני קליפים חדשים. הראשון הוא הקליפ החדש של קלקסיקו, "Falling From the Sky", בו מככב במפתיע הזמר השוודי חוזה גונזלס, לצד בובה די מגעילה של… תולעת אנושית? קשה להגדיר. בכל מקרה, גונזלס טוב הלב מנסה לחיות בשלום עם היצור המרתיע הזה, והתוצאה מקסימה למדי.

קלקסיקו - "Falling Fron the Sky". בחודש שעבר

זה היה בחודש שעבר. החודש שיחרר חוזה גונזלס עצמו קליפ חדש לשיר "Open Book", ולמרבה השמחה הוא ממשיך את הסיפור שהתחיל בקליפ של קלקסיקו - שוב אותו יצור, שוב אותו גונזלס, אבל גם תגליות חדשות לגבי הקשר בין השניים.

חוזה גונזלס - "Open Book". וכך זה נראה היום

ארוחת החינם של השבוע

הוט צ'יפ חוזרים! הוט צ'יפ חוזרים! הוט צ'… רגע, מה זאת אומרת "מי זה בכלל הוט צ'יפ"? נו, אתם מכירים אותם. הוט צ'יפ הם מלכי האינדיטרוניקה, החנון-האוס, האחיינים האנגלים של LCD Soundsystem, ההרכב הבריטי הזה שנראה כמו להקה של חנונים אבל יוצר להיטי רחבות אינדי בהמוניהם. נו, לפני עשור ראיתם את הקליפ שלהם ל"Over and Over" איזה שלושים אלף פעם ב-MTV2. רואים? ידעתי שאתם מכירים אותם.

הוט צ'יפ - "Over and Over". לא שכחנו

אז הוט צ'יפ חוזרים. אלבום חדש ונהדר בשם "Why Make Sense", כותרת שמעוררת בזיכרון הן את "Why so Serious" של הג'וקר בבאטמן, והן את "Stop Making Sense" של טוקינג הדס. מן הסתם, הצ'יפ הם יותר טוקינג הדס מאשר הג'וקר. האלבום החדש שלהם מזיז את הגוף ומעניין את הראש, ומבחינת סאונד הם מתקרבים שוב לאלבום האהוב עליי שלהם, "Made in the Dark" מ-2008. ימים יגידו אם "Why Make Sense" יהפוך לקלאסיקה או לא. עד שהימים האלה יגיעו, קחו האזנה לאלבום המלא בחינם, ממש כאן באתר הלהקה (אם אתם לא עיוורי צבעים, תוכלו לשחק תוך כדי האזנה ולסדר את הקוביות הצבעוניות לפי הגוון שלהן).

הוט צ'יפ - "Why Make Sense". להאזנה לאלבום המלא - לחצו על התמונה

אמן השבוע

ליאון ברידג'ס הוא טקסני בן 25, אבל הוא נשמע כאילו הוא נולד ב-1930 והקליט בסוף שנות החמישים במוטאון. חובבי הסול של פעם כבר קושרים כתרים לראשו, ובצדק מסוים. ההפקה והסאונד של השירים הם מחווה מובהקת לאותה התקופה, וסגנון השירה והקול של ברידג'ס הצעיר נשמעים אמינים וטבעיים (בניגוד, למשל, לדאפי הבריטית שניסתה לעשות אותו הדבר עם "Mercy" ונשמעה מתאמצת למדי).