באושר ועושר עד עצם הקומיקס הזה
מה אם העלילות של המעשיות וסיפורי הילדים שגדלנו עליהם, לא באמת הסתיימו בהאפי-אנד? רגע לפני הפרסום של חוברת הקומיקס האחרונה של "פייבלס", יוני זאבו חוזר לסדרה שהפכה את גיבורי האגדות לגיבורי על
פעם אחת, לפני הרבה שנים, 13 ליתר דיוק, ראתה אור החוברת הראשונה בסדרת קומיקס שעתידה היתה להיות אחת מהאהובות והמוערכות ביותר בעולם. לסדרה קוראים פייבלס (Fables) ועכשיו, רגע לפני שיוצאת החוברת האחרונה שלה, ה-150 במספר, זו הזדמנות טובה להבין מדוע היא הצטרפה לרשימה המכובדת של סדרות הקומיקס הגדולות ביותר אי פעם.
עוד כתבות של יוני זאבו במדור מה במשבצת:
פייבלס תשתלב שם בקלות עם כל התוצרים שלה: מספר סדרות בת, רומנים גרפיים, רומן פרוזה, משחק מחשב וגם עיבוד קולנועי עתידי.
הרעיון המרכזי של פייבלס, שאותה כותב היוצר ביל ווילינגהאם, הוא פשוט להפליא: מה אם הסיפורים של כל הדמויות מהאגדות וסיפורי הילדים שגדלנו עליהם, לא באמת הסתיימו ב"והם חיו באושר ואושר עד עצם היום הזה"? ומה אם הם כולם חיים בימינו אנו בשכונה סודית בניו יורק? רעיון פשוט - אך בהחלט לא פשטני. פייבלס היא פלטפורמה נהדרת עבור ווילינגהאם, וכן לאמן מארק באקינגהם שצייר את רוב הסדרה, לעסוק בתשובה לשאלה: מהי דמות איקונית.
הדמויות שמאכלסות את העולם של פייבלס הן שמות מוכרים לכולנו, כמו היפהפיה הנרדמת, סינדרלה, היפה והחיה, פינוקיו ועוד. רובן דמויות שהקשר הרגשי של הקורא אליהן, קיים עוד מימי הילדות והסיפורים ששמע לפני השינה.
שתיים מדמויות המפתח של הסדרה, שהן גם הפופולריות ביותר שלה, הן שלגיה והזאב הרע - אותו זאב מהסיפור על כיפה אדומה - ולצדן מככבים גם שלושת החזרזירים, ואין ספור דמויות אחרות.
הזאב, שמעדיף להיקרא ביגבי, הוא שריף הקהילה, וגם הדמות שדרכה הקורא נחשף לראשונה לעולם שווילינגהאם יצר מכלל העושר הספרותי של אגדות הילדים באשר הן.
בתעשיית הקומיקס האמריקנית מקובל שכותב מקבל על עצמו לברוא מחדש דמות שכבר קיימת, ואפילו מוכרת, ובכך נותן לה את הפרשנות האישית שלו. ב-75 שנות קיומו של באטמן, למשל, כתבו וציירו אותו עשרות יוצרים, וכך קיבלנו עשרות גרסאות שונות של הנוקם במסכה. בפייבלס ווילינגהאם מבצע דבר דומה, כשהוא כותב את החזון האישי שלו לדמויות הכל כך איקוניות הללו.
כחלק מאותה פרשנות, ווילינגהאם החליט שכל דמות יכולה לקחת חלק ביותר מסיפור אגדה אחד. כך לדוגמה, הנסיכים של שלגייה, סינדרלה והיפהפיה הנרדמת - הם כולם בפועל אותו הנסיך. הוא פשוט היה נשוי בזמן זה או אחר לכל אחת מהשלוש, עובדה שתמיד יוצרת דינמיקה מעניינת כשיותר מאחת מהן נמצאת איתו בחדר. בדומה לזה, ג'ק, שם כל כך נפוץ בסיפורי אגדהף הוא תמיד אותו הג'ק - מה שאומר שלג'ק של פייבלס יש חיים ממש עמוסים.
כך אנחנו מתוודעים לראשונה לגרסאות המודרניות של הגיבורים המוכרים, שהם בעצמם ה"פייבלס", 400 שנים אחרי שיריב מסתורי (שמכונה בשם ההולם - The Adversary) גירש אותם מהעולמות הקסומים שלהם - אל העולם נטול הקסם שלנו. כאן הם הקימו מושבה סודית בשם "פייבלטאון" במרכז מושבה שעתידה להפוך לעיר ניו יורק. במושבה חיים פייבלס שנראים כמו בני אדם, וכל אלו שלא מסוגלים לשמר חזות אנושית, שלושת החזירים למשל, חיים בחווה בצפון המדינה. כך שבזמן שאנחנו קוראים על הגיבורים הללו בקומיקס, כל אותן אגדות מוכרות שנכחו בהן - מבחינתן נחשבות להיסטוריה עתיקה.
ווילינגהאם מנצל עובדה זאת בצורה נהדרת על מנת לתת לכל דמות קול ואופי ייחודי. הזאב הרע כבר לא כזה נורא כמו שזכרנו אותו, והוא מתפקד כאנטי-גיבור שמחפש קבלה אצל חברי הקהילה שלו. פינוקיו הוא ילד אמיתי כבר למעלה מ-400 שנה, אבל אין לו שום יכולת להתבגר, וכך הלאה. בנוסף לכך, הפייבלס הפנימו כל אחד את הטראומה האישית שלו, ויצאו מהחוויה דמויות מלאות ועגולות יותר, וכך ווילנגהאם נהנה לשחק עם הדינמיקות השונות והחדשות שנוצרות ביניהן.
הקומיקס של פייבלס עשיר ברעיונות יצירתיים ומרתקים. נדיר בימינו למצוא סדרה שרצה על פני למעלה ממאה חוברות, עם אותו צוות אמנותי קבוע. בפייבלס אנו מגיעים לחוברת ה-150 כאשר הסדרה עדיין מרגישה רעננה וכייפית, כמו בתחילת ימיה. לווילנגהאם יש קאסט כל כך רחב של דמויות לשחק איתן ואלמנטים אגדיים בלתי נגמרים - כך שהקומיקס לא משעמם אפילו לא לרגע.
הסיפור הראשון של פייבלס הוא חקירת רצח בסגנון ספרות בלשים, אך עד לתום הסדרה הדמויות של פייבלס ייקחו אותנו למסעות גם במחוזות האימה והרומנטיקה, לסיפורי הרפתקאות אפיים, וגם ירגשו אותנו בתיאור רגעים אנושיים קטנים. מכיוון שמדובר בכל זאת בסדרת קומיקס אמריקנית לכל דבר: ווילינגהאם לא חושש לבחון ולפרק את ז'אנר גיבורי העל. אמנם אף אחת מהדמויות אינה יכולה לעבוד כגיבור על של ממש, אבל תמת גיבורי העל מקבלת התייחסות ישירה באופן מובהק בכל אחד מקווי העלילה.
אלמנט נוסף ששומר על רעננות הקומיקס נעוץ בעובדה שווילנגהאם לא מגביל את עצמו לעולם אגדות אחד. בזמן שרוב גיבורי פייבלס לקוחים מאגדות אירופאיות, אגדות האחים גרים בעיקר, אנחנו פוגשים גם דמויות מהעולמות האוריינטליים של סיפורי אלף לילה ולילה, וגם בגיבורים מהעולם החדש, זאת כשווילנגהאם מחליט לחקור את תרבות האמריקנה.
האמנות בפייבלס היא עוד אחת מנקודות החוזק המשמעותיות של היצירה. מארק באקינגהאם
אמנם לא נחשב לאחד מהאמנים הראוותנים בתחום, אבל האיורים שלו מאוד אלגנטיים וחכמים, והדמויות תמיד שומרות על אחידות במראה שלהן. בנוסף, כאשר דמות מובילה נרטיב מסוים, אלמנטים שמייצגים אותה מעטרים את שולי העמודים. למשל, אחות של שלגיה (כן, באחת הגרסאות יש לה אחות) שמכונה "Rose Red" מקושטת בורדים אדומים שמשתרגים בקצות הדפים שבהן היא מופיעה. גם השימוש באמצעיים חזותיים כמו צבע ופרספקטיבה תמיד נוכח בין המשבצות, ותורם לקולחות ולהעצמת המתח והדרמה.
ואם כבר אמנות - אי אפשר בלי מילה על הכריכות של פייבלס, שבמשך למעלה מעשור היו מהכריכות היפות ביותר על המדפים, בעיקר בזכות הצייר ג'יימס ג'ין שאייר את רובן, וקבע את הטון לממשיכי דרכו.
כשם שהדמויות של פייבלס קיבלו נפח ועומק, כך בהתאמה העולם שלהן התרחב והתעשר, והפך לגדול ולמגוון. במשך השנים הצטרפו לסדרה סדרות בת כמו "ג'ק של הפייבלס" או פיירסט ( Fairest - הנאווה מכולן) שמכוון את אור הזרקורים על נשות פייבלטאון.
הקומיקס הזה חצה מדיום כשבהשראתו נכתב רומן פרוזה שעסק בחייו של החלילן מהמלין ואחיו בשם "פיטר ומקס", ובשנה שעברה שחררה חברת משחקי המחשב TellTale את A Wolf Among Us - משחק זוכה שבחים בכיכובו של ביגבי הזאב.
באחרונה התחילו לרוץ שמועות על הפקה קולנועית לפייבלס שתקרה בעתיד הלא רחוק. מכאן שכל מה שנותר הוא לחכות לחוברת שתסגור את הסדרה סופית, ותכניס באופן רשמי את פייבלס לפנתאון סדרות הקומיקס האגדתיות. אבל האם בסופה כולם יזכו לחיות באושר ועושר עד עצם היום הזה? ממש לא בטוח!
אוהבים את פייבלס? ספרו לנו בטוקבקים!
