שתף קטע נבחר
 

משפחה בצמיחה: עושים סדר בכלכלת המשפחה

ליוסי ומדונה אין מושג אם הצהרון בביתם רווחי או מסובסד ע"י המשכורת שלהם. נופר ורן חיים עם ודאות שאין להם אפשרות לקנות דירה. ללירון ויגל אין סיבה להיות במינוס, ובכל זאת הם באוברדראפט. במסגרת פרויקט משפחה בצמיחה, מנהלי סניפי בנק הפועלים מייעצים למשפחות איך להתנהל נכון

משפחת לוי / אור יהודה

במשך 33 שנים יוסי לוי הוא לקוח של סניף בנק הפועלים באור־יהודה, אבל לראשונה בחייו הוא יושב בפגישה נינוחה על כוס קפה במשרדו של מנהל הסניף. צחי יאיר, מנהל הסניף בארבע השנים האחרונות, קיבל השבוע אותו ואת אשתו מדונה לשיחה ראשונה, כדי להבין איך אפשר לסייע להם לשפר את ההתנהלות הכלכלית שלהם. ללוי יש חשבון בסניף מאז שהוא נער בן 16, וכשהתחתן הצטרפה גם מדונה.

 

בני הזוג הנרגשים נראים כמו תלמידים ביום הראשון ללימודים. לוי, בוגר תואר ראשון בחינוך מיוחד, מנהל עסק שנמצא בשנתו הראשונה – צהרון שכרגע יש בו שבעה ילדים ומנוהל בביתו הפרטי בשעות 12:30־17:00. יאיר שואל אותו: איך אתה מנהל את החשבונות של העסק? בני הזוג משיבים יחד: "יש לנו חשבון אחד של הבית ושל העסק". כאן מגיעה עצת הזהב הראשונה. יאיר: "עליכם להפריד את החשבונות, כדי שתוכל לדעת כמה אתה מכניס וכמה אתה מוציא, אם העסק שלך בכלל כלכלי או שהמשכורות שלכם מסבסדות אותו".

 

 (צילום: יריב כץ) (צילום: יריב כץ)
(צילום: יריב כץ)

אז כמה הם מרוויחים? מדונה עובדת כמזכירה רפואית ומשתכרת 4,000 שקל עבור שש שעות עבודה במשמרות. יוסי עובד בחצי משרה כגנן (כמו גננת, לא כמו גנן של גינה) בגן הילדים "גן של אהבה" בבית דגן ומשתכר 4,000 שקל. הצהרון שבביתו מכניס 7,800 שקל בחודש.

 

יוסי מדבר כאיש חינוך יותר מאשר כאיש עסקים שבודק את שורת הרווח וההפסד: "אני לא מאמין שצהרון הוא שמרטף עד שההורים חוזרים מהעבודה. אני מעניק פעילות חינוכית עם תוכן, מסייע בשיעורי בית. אצלי הילדים לא תקועים מול הטלוויזיה עד שההורים מגיעים". מדונה, שמסייעת בניהול הצהרון, מוסיפה באותה רוח: "אנחנו לא חוסכים דבר מהילדים, קונים רק מוצרי מזון איכותיים, לא מגישים להם מזון מעובד, לא חוסכים ברכישת משחקים וצעצועים בעלי ערך חינוכי".

 

ואכן, הם מודים שאין להם מושג אם הצהרון רווחי, או שהם מסבסדים אותו מדי חודש. על החלום כן יש להם מושג: הם רוצים להוציא את הצהרון מהבית, לשכור מקום כדי להעביר אותו אליו, וגם להרחיב אותו ולהגדיל את מספר הילדים. בשביל זה "דרושה השקעה כספית גדולה שכרגע אין לנו".

 

מדונה רושמת שיעורי בית, צעד ראשון בדרך להגשמת החלום: להפריד את החשבונות בין המשפחה לעסק.

 

יאיר מביט בתמונת חשבון העובר ושב שלהם על מסך המחשב שמולו, ומרגיע: "אני רואה שאתם לא משתוללים ושומרים על מסגרת נורמלית וסבירה של הוצאות מול הכנסות למשפחה עם שלוש בנות ועסק". לעומת הכנסות של כ־16,000 שקל, יש להם החזר משכנתא בגובה 2,534 שקל, החזר הלוואה חודשי של 2,700 שקל, והוא רואה גם הוצאה קבועה בגובה 1,000 שקל. "אתם חוסכים 1,000 שקל כל חודש. כל הכבוד. חיסכון זה דבר חשוב בכל משק בית", הוא אומר.

 

יאיר שואל אילו הוצאות יש להם בסעיף הביטוחים, קרנות ההשתלמות, הפרשות לפנסיה ועוד, והם, כמו תלמידים שלא יודעים את התשובות, נבוכים מעט. הוא לא מתרגש: הוא רגיל שהלקוחות לא לגמרי יודעים.

 

בני הזוג לוי מקבלים שוב שיעורי בית: "לפגישה הבאה תגיעו עם כל המסמכים שביקשתי – תלושי שכר, פוליסות ביטוח, חשבונות שונים של הבית, במיוחד סלולריים, ולמעשה כל הוצאה, עד רמת השקל הבודד". הם מתבקשים לנהל טבלה שבה ירשמו כל הכנסה וכל הוצאה, ולו הפעוטה ביותר. "משכתם בכספומט 500 שקלים? תרשמו את זה, וגם תפרטו מה בדיוק רכשתם בכסף", הוא מסביר, שלא יהיו ספקות. זה כולל קניות מזון, כי "אולי יש דרך לוותר על רכישת מוצרים מיותרים, ולחלופין לרכוש ברשתות שיווק זולות יותר". הוא שואל באיזו חברה מתנהלים חמשת חשבונות הטלפון הסלולר של המשפחה וכמה הם משלמים, וכשהם עונים הוא אומר: "להערכתי יש חברות זולות יותר בשוק, שאם תעברו אליהם זה יוזיל לכם את ההוצאה במאות שקלים".

 

מדונה מקפלת את דף ההוראות שקיבלה עד לפגישה הבאה. הם לוחצים ידיים, ובסוף הפגישה מתברר שזה לא היה כל־כך מפחיד, ולמעשה חשוב. מתחילה הרגשה של כניסה למסלול חדש. המסר העיקרי שהם יוצאים איתו: ידע הוא כלי לניהול משק הבית, צמצום בהוצאות הוא הדרך להגדיל את ההכנסה, וחיסכון של שקל ועוד שקל מצטבר למאות ואלפי שקלים.

 

העצות הראשונות של מנהל הסניף, צחי יאיר:

 

1. להפריד בין חשבון הבית לחשבון העסק.

 

2. לנהל רישום מדויק של כל ההוצאות, עד רמת השקל הבודד.

 

3. לרכז ולהביא לפעם הבאה את כל מסמכי ההוצאות השונים – מחשבונות סלולריים

ועד קרן פנסיה.

 

משפחת גיל / נתניה

במשך שעתיים ישבו נופר (29) ורן (30) גיל בחדרו של ניר בן חיים, מנהל סניף בנק הפועלים בקרית השרון בנתניה, יחד עם בתם בת חצי השנה רון, שבהתה בבן חיים בעיניה התכולות ונראה היה כאילו היא מתעניינת מאוד במצבה הכלכלי של המשפחה ובנסיונות לשפרו – עד שהתייאשה ונרדמה לבסוף בעגלתה.

 

את הפגישה פתח בן חיים בסיפור אישי איך הוא ואשתו התחילו את דרכם בעבודה קשה, בלי שום עזרה מההורים. "מימנו בעצמנו את הלימודים, ורק בגיל 43 הצלחנו לרכוש בית משלנו, עם משכנתא כמובן", סיפר והמשיך: "כשאני מסתכל, בהצצה ראשונית, בהכנסות של שניכם בגילכם, אני רואה שלכל אחד מכם יש משכורת נהדרת. אתם מגיעים יחד לכ־16,000 שקל. אני חייב לומר שאתם קייס קל יחסית לריפוי כלכלי, נקודת הפתיחה שלכם מצוינת".

 

 (צילום: יריב כץ) (צילום: יריב כץ)
(צילום: יריב כץ)

נופר, עובדת היי־טק שסיימה בימים אלו חופשת לידה וחזרה לעבודתה באלביט, הרימה גבה: "איך יכול להיות שאנחנו מקרה קל. אנחנו במינוס של 8,000 שקל, אין לנו שום הון עצמי, ומאז שרון נולדה ההוצאות שלנו רק גדלות. דירה למשל זה חלום רחוק. אנחנו מרוצים מהעבודה שלנו, אבל כשכל חודש מתחילים בתשלום שכר דירה של 3,400 שקל ו־2,300 שקל למשפחתון, איך אפשר לחשוב בכלל לשים כסף בצד".

 

בן חיים מציע לגשת לעניינים. הצצה בדו"ח ההוצאות גורמת לו מיד לשאול מי הבזבזן בבית בכרטיס האשראי. רן מחייך אל אשתו, ונופר מודה מיד שהיא כבר זוכרת בעל פה את מספר כרטיס האשראי של בעלה מרוב שהיא משתמשת בו.

 

בן חיים מחייך ומציע לרן הצעה שאי אפשר לסרב לה: "בשלב ראשון, תגזור את כרטיס האשראי שלך". אחר־כך הוא מוסיף: "את קצבת הילדים שאתם מקבלים עבור הקטנה תכניסו כל חודש לחיסכון, בשאיפה להגדיל את הסכום ל־500 שקל לפחות בחודש". הלאה: "עם המשכורות של שניכם אתם יכולים בקלות להגיע למצב שבו אתם שמים בצד כל חודש 1,500־2,000 שקל. זה יוציא אתכם מהמינוס מהר, ובמקביל כמובן תעצרו הוצאות מיותרות בכרטיס האשראי. פחות מוצצים לילדה ופחות בגדים. לא יקרה כלום. לילדה שלכם לא יחסר כלום".

 

הנה כמה סעיפים מרשימת ההוצאות של בני הזוג: משפחתון לרון – 2,300 שקל, מזון – 1,200 שקל, אחזקת רכב לנופר (ביטוחים, טיפולים וטסט) – כ־640 שקל, דלק – 700 שקל, אוכל מוכן בטייק־אוויי – 500 שקל, ארנונה – 300 שקל, חשמל – 300 שקל, טלפונים סלולריים – 158 שקל, ביטוח בריאות – 150 שקל, טבק לנרגילה שרן מעשן – 120 שקל ("ועל זה אין סיכוי שרן מוותר", מציינת נופר), ביטוח דירה – 70 שקל, מים – 50 שקל, גז – 30 שקל.

 

בן חיים: "זה הזמן לשנס מותניים ולשנות התנהלות כלכלית. ראשית, שיעורי בית – עליכם לשבת ולעשות רשימה של כל ההוצאות שאתם עושים, בכרטיס האשראי ובמזומן. אחר כך קחו מרקר וסמנו בצורה מדורגת על מה הייתם יכולים לוותר ועל מה פחות, ועל מה בכלל לא".

 

בנוסף התעקש מנהל הסניף שיחשבו שוב על הרעיון לרכוש דירה בעתיד, למרות שנופר ורן חושבים שזה חלום לא בר הגשמה. נופר: "ההורים שלי הציעו לנו הצעה מאוד נדיבה שנעבור לגור אצלם לפחות חמש שנים ביחידה משלנו, ונחסוך את שכר הדירה למשכנתא, אבל אין לנו הון עצמי. איזה בנק ייתן לנו משכנתא? חוץ מזה שזו לא אופציה מבחינתו לעבור לחדרה. אנחנו מרוצים בקריית השרון, זה קרוב לנו לעבודה. ההורים שלי הציעו לנו עוד משהו: שהם ייקחו עבורנו הלוואה תמורת מישכון הבית שלהם ואנחנו נחזיר אותה, ובנוסף ייתנו לנו מאה אלף שקל במתנה כהון עצמי. אבל גם זה לא מספיק".

 

בן חיים מפתיע: "אתם טועים. ההצעה של ההורים נדיבה מאוד ובהחלט בת ביצוע, ושווה לבחון את הדברים לעומקם. כדי לרכוש דירה קטנה תצטרכו לגייס לפחות מיליון שקל, ומתוך זה תצטרכו 300 אלף שקל כהון עצמי. 100 אלף שקל מתנה מההורים יש לכם. בנוסף, אם הם ימשכנו את הבית שלהם תמורת הלוואה בסך 200 אלף שקל שאותה תתחייבו להחזיר חודש בחודשו למשך 15 שנים למשל, מדובר בהחזר חודשי של כ־1,500 שקל. אז הון עצמי יש לכם. כעת, יהיה עליכם לקחת משכנתא של כ־700 אלף שקל. אם תיקחו ל־25 שנים, תצטרכו לשלם 3,500 שקל לחודש. תוכלו לקנות דירה באזור ולהפסיק לשלם שכר דירה, או לקנות דירה בנתניה, להשכיר אותה ולשכור במקום שבו אתם אוהבים לגור".

 

מדובר בהתחייבות חודשית כוללת של כ־5,000 שקל לחודש בשנים הבאות, הוא מסכם. זה אומר שתצטרכו להוריד הוצאות במקום אחר, ואין ספק שאתם יכולים גם להתקדם כל אחד בתחומו ולמצוא עבודה בשכר גבוה יותר בהמשך הדרך. כך שזה לא בשמים ואתם יכולים לעשות זאת".

  

העצות הראשונות של מנהל הסניף, ניר בן חיים:

 

1. לערוך רשימה של כל הוצאה והוצאה בכרטיסי האשראי ובמזומן.

 

2. לסמן על איזו הוצאה אפשר לוותר.

 

3. לערוך דיון משפחתי עם ההורים על האפשרויות של קניית דירה בעזרתם.

 

4. לפתוח חיסכון לילדה ולהפקיד בו כל חודש 500 שקל (קיצבת הילדים + ההשלמה הנדרשת).

 

משפחת כהן / יד חנה

בתחילת השבוע הגיעו בשעת בוקר לירון (28) ויגל (36) כהן, הורים לשלושה ילדים, לחדרו של מנהל סניף בנק הפועלים בכפר יונה, ויקטור בן ארויה. הוא קיבל אותם בחום והציג אותם לכל עובדי הסניף, שיסייעו להם בתהליך "הריפוי הכלכלי", כפי שכינה זאת.

 

בני הזוג הגיעו קצת נרגשים ומתוחים, ואחרי שיגל סיפר שחווה בילדותו פשיטת רגל של העסק של אביו, שאילצה את אביו בזמנו אף לברוח לחו"ל לתקופה מסוימת, אפשר היה להבין ממה נובע החשש להיכשל כלכלית. אחרי שבני הזוג סיפרו – על קפה הפוך ועוגיות – מה הסיבה להשתתפותם בפרויקט משפחה בצמיחה (לצאת מהמינוס, להתחיל לנהל תקציב משפחתי בצורה נכונה, וגם להקים עסק קטן ללירון, שמתמחה בקעקועים) הבטיח בן ארויה לבני הזוג להיות יצירתי ככל שיוכל במציאת פתרונות.

 (צילום: יריב כץ) (צילום: יריב כץ)
(צילום: יריב כץ)
 

ראשית, הוא הציץ במינוס של בני הזוג ובחיובי החודש האחרון בכרטיסי האשראי – שהגיעו ל־7,700 שקל, למרות שלירון ציינה שהם שניהם עם היד על הדופק בכל הקשור להוצאות בכרטיס האשראי, ולפני כל הוצאה היא מתייעצת עם יגל. בשלב שני אסף בן ארויה את הנתונים על ההוצאות השונות הנוספות שיש לבני הזוג, והכניס אותם לטבלה מסכמת של הוצאות מול הכנסות. התמונה שקיבל עוררה תהייה.

 

טור ההוצאות שציינו בני הזוג הסתכם ב־18,050 שקל בחודש. ההוצאות הגדולות ביותר היו שכר דירה – 4,000 שקל, מזון – 3,000 שקל, גן ילדים לרומי בת השנתיים – 2,850 שקל, דלק – 2,500 שקל, צהרון לתאומים בני הארבע – 1,360 שקל, והחזר הלוואות בבנק – 700 שקל.

 

אחר־כך באות הוצאות קטנות יותר כמו: חשמל ומים – 500 שקל, ארנונה – 500 שקל, מנקה – 500 שקל, ביטוח רכב ללירון – 400 שקל (את ביטוח הרכב של יגל אבא שלו משלם עבורו), חופשות – 350 שקל, אוכל לכלב "חומוס" – 300 שקל, ביטוח משלים כללית פלטינום – 260 שקל, חיסכון לילדים – 250 שקל, טיפולים תקופתיים לרכבים – 200 שקל, בילויים – 200 שקל, טלפון סלולרי – 80 שקל, ביטוח בריאות פרטי – 80 שקל.

 

טור ההכנסות של המשפחה עומד על 18,420 שקל בחודש, ומורכב ממשכורות ובונוס שנתי מהעבודה של יגל, קיצבת ילדים, והכנסה מהופעות מזדמנות שבהן מופיע יגל כנגן גיטרה בס בלהקה.

 

אז רגע, משהו פה לא מסתדר: אם הם מרוויחים קצת יותר ממה שהם מוציאים, למה הם במינוס, כפי שהם מעידים: "אנחנו כל הזמן במינוס קבוע של 10,000 שקל. נכון לרגע זה, בזכות בונוס של 30,000 שקל שיגל קיבל לאחרונה מהעבודה, אנחנו בזכות של 9,000 שקל, אבל מהר מאוד נחזור למצב הקבוע".

 

מתברר שהמינוס התמידי לא שואב רק את ההכנסות השוטפות של בני הזוג. יש להם גם סכום כסף של 265 אלף שקל בצד – יתרת התמורה שקיבלו ממכירת דירה בחדרה לפני כמה שנים, שהולך ומתמעט. במקור הוא היה כפול. הם מכרו את הדירה ב־810 שקל, ואחרי שסילקו משכנתא והחזירו חוב למשפחה נותרו עם 420 אלף שקל. הבעיה: בשנתיים האחרונות הוא הולך וננגס עוד ועוד כדי לסגור את המינוס. "המצב הזה לא יכול להימשך", הם אומרים, "מהר מאוד יתחסל לנו כל הסכום הקטן שנותר לנו כרזרבה. וזאת אחת הסיבות שבגללה הצטרפנו לפרויקט".

 

בן ארויה מתחיל להבין את התמונה. ראשית הוא מספק אבחנה בנוגע לדירה: "מכירת הדירה הייתה טעות. גם אם לא רציתם להמשיך לגור בה, הייתם צריכים להשכיר אותה ולשכור במקום אחר. אבל אני מבין שהמכירה הייתה הכרחית מסיבות אישיות שלא ניכנס אליהן, ומעכשיו נחשוב מה עושים מכאן ואילך".

 

אחת האופציות שעולות היא לקחת משכנתא כדי לרכוש דירה, להשכיר אותה, ולשכור דירה אחרת באזור כדי לגור בה. במקביל יש להכין תוכנית להקמת עסק הקעקועים של לירון, ולשקול אפשרות שלירון תעשה קורס נוסף באיפור קבוע, שעלותו אמנם 24,000 שקל, אך ההשקעה בו צפויה להחזיר עצמה מהר ולהגדיל את הכנסותיה.

 

"אבל עוד לפני הכול", אומר בן ארויה, "אני מבקש מכם שכאשר תחזרו הביתה תשבו ותבדקו את מבנה ההוצאות שלכם, כדי להבין מאיפה נובע הפער בין הנתונים שמסרתם לי כאן היום – לבין המינוס הגדול שיש לכם בדרך־כלל בפועל. כי על הנייר נראה שאתם לא צריכים בכלל להגיע למינוס. מהיום, רשמו כל הוצאה שכל אחד מכם עושה, עד שנלמד יחד על מה וכמה באמת אתם מוציאים, כי ברור שאתם לא מודעים לעובדה שאתם מוציאים הרבה יותר ממה שנדמה לכם".  

  

העצות הראשונות של מנהל הסניף, ויקטור בן ארויה:

 

1. לרשום כל הוצאה שכל אחד מבני הזוג עושה.

 

2. לבדוק ולסמן על איזו הוצאה אפשר לוותר ועל איזו הוצאה אי־אפשר.

 

3. לברר אם יש אפשרות למצוא דירה מתאימה לקנייה באזור כפר יונה או נתניה במחיר של עד 1.2 מיליון שקל.

 

4. להתחיל לחפש מקום בשכירות לצורך הקמת העסק

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים