רצים עם כל הלב: סיפור האהבה המרגש של לורנה צ'מטאי ודן סלפטר

כאשר לורנה צ'מטאי הקנייתית הגיעה ארצה בסוף 2008 כדי לשמש כאם הבית והאחראית לילדיו של קונסול קניה דאז, סטיב לורטה, היא אפילו לא דמיינה באיזה מצב תהיה שש שנים וחצי לאחר מכן. במרוץ השנים היא הפכה לאתלטית תחרותית, נישאה בהמשך בניירובי למאמנה דן סלפטר, וילדה לפני חצי שנה בישראל את בנם המשותף רוי.

לורנה, 26, בת לשבט הקילאנג'ין הידוע בהישגיו באתלטיקה. למרות שמאור טיורי נותנת לה פייט ב-5,000 מ' ואזאוונט טקה ב-1,500 ו-10,000 מ', צ'מטאי היא הרצה הבכירה כיום בישראל למרחקים ארוכים. הבעיה היא שבגלל היעדר אזרחות, אי אפשר להכיר בה כאלופת המדינה. איגוד האתלטיקה כבר החל במאמצים להשיג לה את האזרחות הישראלית המיוחלת.

תמונה משפחתית. לורנה, דן ורוי הקטן(צילום: טל שחר)

התוצאות שלה עדיין אינה ברמה אולימפית, אבל אל דאגה, היא מתכוונת לעבור לריצות 3,000 מכשולים ומרתון, בהן כישוריה מתאימים הרבה יותר להישגים בינלאומיים. מאמנה-בעלה מאמין כי באמצעות הצטיינויות במרחקים האלה, היא תופיע בטוקיו 2020 בגיל 31.

את טבילת האש בחצי מרתון ערכה לפני פחות משנה. היה זה כאשר יצאה עם דן לקניה ועל-הדרך השתתפה במספר תחרויות. היא רצה חצי-מרתון ב-1:15 שעה, בכלל לא רע לניסיון ראשון במרחק ובהתחשב בתנאי הגובה המקשים על קביעת תוצאות איכותיות.

סיפור האהבה יוצא הדופן

עם כל הכבוד לתוצאות ולאליפויות, סיפור האהבה בינה לדן, מרתק לא פחות. ובעצם, יותר. הנישואין הראשונים בין אתלט-מאמן ישראלי לספורטאית קנייתית. בהולנד ידוע סיפור דומה בין איש שיווק מוצרי הספורט המפורסם פיט ואן לנגרהוסט, לאלופת הריצות הארוכות של קניה, לורנה קיפלגאט. בערוב הקריירה שלה. קיפלאגאט הקנייתית שאוזרחה בהולנד, ייצגה פעמיים את מדינת השפלה באולימפיאדות, והפכה לידוענית נערצת במיוחד.

לורנה ודן. סיפור אהבה לא שגרתי(צילום: אביגיל עוזי)

דן, אגב, מכיר היטב את לורנה ופיטר, המחזיקים פנימייה לאתלטים צעירים מצטיינים בעיירה איטן שבריפט-וואלי (כ-400 ק"מ מניירובי), בירת הריצות הארוכות של קניה, ואולי של העולם כולו.

גם לורנה שלנו, צ'מטאי, נולדה בריפט-וואלי בעיירה קפנקיאר. לאביה ז"ל היו שתי נשים שאחת מהן ילדה לו חמישה ילדים וביניהם לורנה, ואחרת שילדה שמונה. בחשבון פשוט, ללורנה יש שלוש אחיות מאותה אם, מרי, ושמונה אחים ואחיות למחצה. איך מגיע ילד קנייתי באיזור הוואלי לבית-הספר? בריצה, כמובן. חלק מהמדענים טוענים כי הצורך לרוץ לבית-הספר מקנה לילדים בסיס מצוין לספורט שבו יעסקו. לורנה צ'מטאי, רצה מדי יום 4 ק"מ לכל כיוון.

למרות שהתבלטה דווקא בכדורגל ("הייתי חלוצה מרכזית בנבחרת בית הספר"), המורה שלה המליץ שתעבור לפנימיית האתלטיקה הידועה "סנגורה". היא הייתה אז בת 16. אביה, שעסק בחקלאות כמו אמה ורבים מאנשי השבט (ליתר דיוק, המשפחה משתייכת לשבט הווסט-פוקוט שהוא תת-שבט של הקילאנג'ין), התנגד. כך נגזר עליה להימנע מעיסוק בספורט תחרותי. זו הסיבה שלורנה לקחה את התפקיד בבית הקונסול הקנייתי בהרצליה.

אם החודשים הראשונים היו שבלוניים, ריצת ג'וג'ינג אחת בפארק בהרצליה, שברה את שגרתה של צ'מטאי והחלה במהלך לשינוי חייה. בחור בשם מוטי מזרחי המקורב למועדון אתלטי השרון, ראה אותה רצה, התפעל מהביצוע הקליל והמליץ עליה למאמן המועדון, אמנון גור.

לורנה צ'מטאי על מסלול הריצה(צילום: ראובן שוורץ)

תוך זמן קצר, בכוח הגנטיקה הקנייתית, יותר מאשר בזכות האימונים, הפכה חיש-קל למנצחת הריצות למרחקים ארוכים. בראיון שקיימתי איתה אז, שאלתי אותה אם הייתה רוצה להינשא לבחור ישראלי ולהישאר בארץ. היא הסמיקה, נתנה תשובה חיובית קצרה, אבל בלתי מחייבת, ושייטה לתשובה הבאה. היא לא יכולה הייתה להעלות על דעתה הכרות כה המוצלחת כפי שהגורל הועיד לה עם בחור ישראלי, דן סלפטר.

בסמוך לתקופה שבה לורנה החלה את עבודתה בבית הקונסול, דן ביקר באיסט-וואלי בקניה. הוא רצה להתאמן בתנאי הגובה ולראות בעצמו איך השיטה הקנייתית עובדת. סלפטר התגורר בעיירה איטן שבה נמצאות הפנימיות המוחזקות בידי חברות ביגוד הספורט המרכזיות. זכות המגורים, הלימודים והאימונים בפנימייה ניתנות לרוב לפי תוצאות מרוצים פתוחים המתקיימים אחת לשבוע - המנצחים מתקבלים. "הכרתי שם כמה אתלטים מאוד מפורסמים. לורנה קיפלאגאט, מארי קיטני (שיאנית העולם בחצי מרתון), אוגוסטין צ'וגה מבכירי ה-1500 מ' וגם את דייויד רודישה, שיאן העולם ב-800 מ'. כולם אנשים נחמדים מאוד שמדברים איתך כמו אנשים רגילים ולא כוכבים כפי שהם באמת. האמת? יותר משאני התרגשתי מהכוכבים הגדולים, הם התרגשו שהגעתי ממדינה שבירתה ירושלים. התברר שהעיר ירושלים מאוד משמעותית עבורם. הייתי שם 3 פעמים והכרתי את המנטליות הקנייתית".

לימים יתברר, שהמסעות והכרת המנטליות הקנייתית, תרמו לחיזוק הקשר עם לורנה וגם הבשילו אותו למחשבה שבחורה משם מתאימה לו. "בהתחלה היינו רצים ביחד במכבי ת"א. עוד לא הייתי המאמן שלה. גרתי בכפר-שמריהו והיא בהרצליה הקרובה, ונוצר קשר טוב יותר גם באמצעות חברים משותפים שלנו", הוא מספר.

מה היה הרגע המכונן שבו התאהבתם?

סלפטר: "אני זוכר שפעם הבטחתי לה שאקח אותה הביתה אחרי אליפות בריצת 10,000 מ' בהדר-יוסף. במקום לקחת אותה ישירות, הצעתי באופן ספונטני שתצטרף אלי לארוחת ערב. אני חושב שזה היה הרגע".

רוי לאחר לידתו(צילום: פרטי)

גם כשהרומן ביניהם פרח, הם השתדלו לקיים אותו באופן דיסקרטי. אחת הסיבות לכך הייתה שהיא עדיין עבדה בבית הקונסול. בהמשך הפך דן, באופן טבעי, למאמנה. "אתה שואל מתי הגעתי להחלטה שאני רוצה בה כאשתי? זה לא היה רגע אלא משהו שנבנה. כשראיתי איך היא מטפלת בילדים של הקונסול, אמרתי לעצמי שהייתי רוצה שככה יטפלו בילדים שלי. למרות שעדיין לא הייתי בשל אז להיות אבא, חשבתי שלורנה מתאימה להיות האמא של ילדיי".

יפדה את לורנה על ידי רכישת פרות

כששאלתי בזמנו פיטר ההולנדי, מה קסם לו בלורנה קיפלגאט הקניאתית, הוא השיב בצורה מטפאורית: "השמיים בקניה יותר בהירים מאשר באירופה'. מה קסם לך?

"כל המנטאליות וההתנהלות שלהם. הם אנשים חמים, ידידותיים וגם ידועים באתלטיקה המצוינת שלהם שעבורי היא פרט חשוב".

אחרי שהקונסול סיים את תפקידו, גם לורנה חזרה לקניה והמתינה לקבלת אשרת השהייה הקבועה בישראל. דן הצטרף אליה להיכרות עם המשפחה. זה היה בתחילת 2013, ובסוף 2014 חזרו לקניה כדי לקיים חתונה אזרחית בבירה ניירובי, שוב בהשתתפות בני המשפחה שקיבלו אותו בחום רב.

בתקופה הקרובה צפוי הזוג, עם בנם רוי, לצאת לקיפניקאר למסיבת הנישואין הגדולה בשבט. "האמא עוד לא ראתה את רוי פנים אל פנים, וכבר אין לה סבלנות", מספר דן על חמתו הקנייתית . במסיבת הנישואין בשבט אמור דן, לפי המסורת הקנייתית, לפדות את לורנה במספר פרות שירכוש עבור השבט.

בזמנו, ההולנדי פיטר ואן לנגרהוסט, סיפר שקנה 20 פרות כדי לפדות את לורנה קיפלגאט ממשפחתה. בכמה פרות תרכוש את לורנה שלך?

דן (בחיוך): "לא יודע. בכל פעם לורנה אומרת מספר אחר. לורנה, כמה פרות אצטרך לקנות?"

לורנה (בסוג של מבוכה וביישנות): "באמת, לא יודעת".

"סבתא של רוי עוד לא ראתה אותו, כבר אין לה סבלנות"(צילום: טל שחר)

ולפי שעה, למרות הזמן הקצר שחלף מאז הלידה, לורנה מתאמנת בלהט ומתכוננת לעונת הקיץ.

סלפטר: "לא היה פשוט להחזיר אותה למסלול אחרי הלידה. לורנה העדיפה להיות עם רוי ולנוח מאימונים. לחצתי עליה לנסות להתחיל בריצה של שני קילומטר, ולהגביר לאט לאט כדי לא להיעדר יותר מדי זמן. היא חזרה בהצלחה וכבר נמצאת בכושר טוב".

אתלטיות רבות משפרות תוצאות אחרי לידה. כך יהיה עם לורנה?

"זה מה שמתוכנן".

בין יתר הרצים שאותם מאמן דן, נמצאים אלוף ישראל בריצת 800 מ' מוקט פטנה, שבו תולים תקווה לשבירת השיא הלאומי בן 32 השנים של עוז כץ, ואזאוונט טקה, יריבתה של לורנה לתואר בכירת הרצות למרחקים ארוכים בארץ. אימון ויריבות לחוד, ידידות לחוד. יהיה קרב בין השתיים בעונת הקיץ. אנחנו כבר מחכים לכך.

המלצות השבוע

1. הערב (19.00, שידור ישיר בספורט 1) תתחיל עונת תחרויות ליגת היהלום במפגש בדוחא, קטאר. בעבר נקבעו שם הישגים מצוינים. הכוכבים המגיע לקטאר, כדי לחזור עם תוצאות וגם סכומים נכבדים.

2. מחר, בהדר-יוסף (מ-17.00 ל-22.00) המחזור הרביעי והאחרון של ליגת המועדונים - מכבי ראשל"צ מובילה בין הנשים לפני מכבי ת"א, שצפויה לקבל קרב מאתלטי אורן השרון בין הגברים.

מקצועות בולטים: אולגה לנסקי ב-100 מ', בפעם הראשונה מאז השעייתה, אמרי פרסיאדו ב-100 מ' גברים, חנה קנזייבה-מיננקו בקפיצה משולשת, השיאנית הבינלאומית החדשה בכידון, מרגריטה דוריזו'ן המדורגת לפי תוצאתה (61.34 מ') במקום ה-7 בדירוג העולמי.