הגרוש עשה אקזיט. אשתו דרשה חצי מהמניות

אישה עזבה את הבית וחתמה עם בעלה על הסכם ממון. רגע אחרי הגירושים היא גילתה שיכלה לקבל סכום גבוה הרבה יותר. ביהמ"ש הסכים איתה

עו"ד יסמין בן-דודפורסם: 15.05.15 , 09:46

אישה שהחליטה לעזוב את הבית וחתמה על הסכם גירושים גילתה שהחברה שבה עובד בן זוגה לשעבר עשתה "אקזיט" תמורת 200 מיליון דולר, ובכך הגדילה משמעותית את ערך המניות שבבעלותו. האם היא זכאית למחצית השווי החדש של האופציות והמניות שלו? בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה סבר שכן.

בני הזוג נישאו ב-1995 ונולדו להם שני ילדים. לאורך שנות הנישואים עבד הבעל כסמנכ"ל כספים בחברה ידועה והאישה עבדה כחשבת. בשלב מסוים הם נקלעו למשבר ביחסים וב-2010 עזבה האישה את הבית לטובת זוגיות עם אישה. השניים פנו להליך גישור שהסתיים בהסכם ממון וגירושים שאושר כפסק דין בדצמבר 2010.

תביעה

בן 86 תבע: אשתי ניצלה אותי בגלל הרכוש שלי

עו"ד דני גל

אלמן טרי התחתן בשנית, אך עד מהרה הוא עזב את הבית בטענה שהיא מתעמרת בו. הדיינים ציינו: יש פערים ביניהם, הוא אשכנזי והיא ספרדייה

בן 86 תבע: אשתי ניצלה אותי בגלל הרכוש שלי

בהסכם נקבע בין היתר שלשם איזון משאבים ישלם הבעל לאישה 300 אלף שקל, מתוכם כ-50 אלף שקל עבור המניות והאופציות שלו בחברה שבה הוא עובד.

אלא שזמן מה לאחר חתימת ההסכם התברר לאישה כי החברה עשתה "אקזיט" ונרכשה תמורת כ-200 מיליון דולר, כך ששווי המניות והאופציות של בעלה לשעבר עלה לסכום שהעריכה ב-950 אלף שקל. בעקבות זאת תבעה האישה מבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה לבטל את הוראת איזון המשאבים בהסכם בשל הטעייתה, או לחילופין להורות על יישום הוגן של ההסכם כך שתקבל את מחצית השווי האמיתי של המניות והאופציות.

הבעל, ששב והזכיר שגרושתו היא שבחרה לפרק את הנישואים, טען כי בזמן הגישור כלל לא ידע על הרכישה המתקרבת. העובדה שלאחר החתימה היא הבינה שהעסקה לא הייתה כדאית עבורה, אינה מצדיקה להיענות לבקשתה כעת.

השופטת אילת גולן-תבורי קבעה שאין ספק שהנתבע – בעל משרה בכירה ויד ימינו של מייסד החברה – ידע על האפשרות שהחברה תירכש עוד בזמן הליך הגישור עם התובעת. היא הוסיפה שגם אם לא ניתן היה לדעת בוודאות שהעסקה תיתחם, היה על הנתבע לספר לאשתו על קיומה של האפשרות. בבסיסו של הליך הגישור, בפרט בין בני זוג, הסבירה השופטת, עומדים תום הלב, הגילוי הנאות וההגינות.

"המפר כללים אלה, פוגע באינטרס הפרטי של הצד השני בהליך הגישור, אולם גם באינטרס הכלל כי יימצאו פתרונות לסכסוכים במסגרת הליכי הידברות, בישיבה סביב שולחן עגול (גם אם מטפורי), תוך חסכון בזמן ובמשאבים כספיים", פסקה השופטת.

לבסוף נקבע שהבעל הטעה את האישה, שהוכיחה כי לו הייתה יודעת על ה"אקזיט" לא הייתה חותמת על איזון המשאבים כמו שהוא. השופטת העירה שאין כל קשר בין חובתו של הנתבע לנהל משא ומתן בתום לב ולגלות את מלוא המידע הדרוש לזוגתו לשעבר, לבין הטענה שהיא זו שפירקה את הנישואים.

עם זאת, השופטת לא מצאה לנכון לבטל את ההסכם, שכל הוראותיו כבר קוימו (הצדדים התגרשו, מכרו את דירתם, חילקו את תכולתה ואת היתרות בחשבון הבנק ועוד). במקרה זה, קבעה השופטת, הסעד המוצדק הוא לקיים את הסעיף על פי השווי הנוכחי של מניות הנתבע והאופציות שלו.

אלא שהנתבע סירב לגלותן ואילו האישה רק שיערה מהו, ועל כן בית המשפט הורה על מינוי מומחה שיעריך בכמה כסף מדובר. בינתיים חויב הבעל לשאת בשכר הטרחה של המומחה שייבחר וכן ב-40 אלף שקל עבור הוצאות משפט ושכ"ט עוה"ד של האישה.