הביקורת נגד רגב מבחילה / טור אישי

אלוהים, כמה שאני רחוק בדעותיי מהליכוד. רבאק, כמה מרתיחות לי את הדם אמירות גזעניות בסגנון מירי רגב. אבל כשאני שוב נתקל בשלל התגובות האוטומטיות והמייגעות (והגזעניות בעצמן) על המינוי של רגב לשרת התרבות והספורט, אני מקבל כזו בחילה, שלרגע מתחשק לי לתלות פוסטר של ביבי על המרפסת.

כמו בהתנייה פבלובית, רגע אחרי שנזרק לאוויר השם מירי רגב, מיד מתייצבת המקהלה הקבועה של אנשי המוסר והתרבות מטעם עצמם ופוצחת ביבבת ה"אוי מה קרה לנו". אחרי שגנבו להם את המדינה, מירי עוד עלולה לפלח להם את התיאטרון.

מירי רגב. שרת התרבות והספורט החדשה(צילום: יובל חן)

ואחרי היבבה, חייבים קצת צחוקים, אז הנה מגיעות הבדיחות הכי צפויות וזולות שאפשר להכניס ב-140 תווים. כן, תערבבו קצת "יאללה כפיים", חפלה, טדי, הבימה, ותזכירו שהיא בכלל סיבוני ויצאתם מה זה קורעים. ים לייקים, ים ציוצים. כמה חבל שכולם מאותה מקהלה. אותו שבט. מצייצים את עצמם לדעת, ולא רוצים לדעת מה קורה סביבם.

מצטער, חברים. לא בחרתי במירי רגב, אבל אני מסרב ליפול למלכודת התדמיות שיש מי שטורחים לפמפם ולקבע בתודעה שלנו. זה יותר מקל וגם לא הכי חכם. אין לי מושג איך רגב תהיה בתור שרת התרבות והספורט, אבל גם ממש אין לי כוונה לפסול אותה מראש, עוד לפני שסגרה יום אחד במשרד.

(צילום: אלכס קולומויסקי)

אני מאוד מעריך את העובדה שרגב צמחה מלמטה, נלחמה בציפורניים על המקום שלה כאישה בעולם שוביניסטי והגיעה למעמד של שרה בישראל. תוסיפו למשוואה את העובדה שהיא מזרחית ותבינו (חלקכם, יש רבים שמתעקשים לעצום עיניים) שמדובר באישה שעשתה מסלול ארוך וקשה כדי לקבל את התפקיד החשוב הזה שכולכם נהנים לצחוק עליו, ועליה.

בתור אזרח במדינה הזו, וכן, גם כמזרחי, אני יותר מאשמח לגלות שהמסלול הזה שעברה הגברת רגב הפך אותה לבולדוזרית וביצועיסטית אמיתית. בשונה מרבים אחרים שמגיעים למשרד התרבות והספורט כאילו מדובר בברירת מחדל, דומני שרגב מגיעה לתפקיד עם רעב אמיתי. וזה בדיוק מה שאנחנו צריכים עכשיו. ואם היא תפשל, אז כבר נשלוף את המקלדות ונבקר אותה עניינית. כי כל מה שקורה עכשיו הוא הכי רחוק מענייני.