בינת שוורץ: נאשר 80 אלף דירות במרכז
ראש מינהל התכנון, שאחראית על אישור תוכניות הבנייה בישראל, מתכוונת לאשר תוך שנתיים אלפי יחידות דיור מהקריות ועד אשקלון. שוורץ, שהמשרד בראשותה יעבור לאחריות שר האוצר הנכנס משה כחלון אחרי שנים ארוכות במשרד הפנים, מרוצה מהמעבר. בראיון ל-ynet שנערך בכנס התאחדות בוני הארץ באילת אמרה: "המעבר יביא למינוף חיובי כי השר קשור ומחויב לדיור"
המדינה סובלת מהיעדר היצע של קרקעות לבניית דירות? אם שואלים את בינת שוורץ, מי שיושבת על הברז של היצע הדירות והקרקעות הפנויות בישראל, מפקחת ומייעצת למחוזות התכנון ומהנשים החזקות בענף הנדל"ן, קרקעות דווקא יש - ועוד באזורי הביקוש. בראיון מיוחד ל-ynet אמרה ראש מינהל התכנון, האחראית על הוועדות המחוזיות לתכנון ולבנייה, כי במסגרת תוכנית המינהל לשנת 2015, יאושרו כ-80 אלף יחידות דיור באזור המרכז. זאת לאחר שבשנים 2013-2014 אושרו 40 אלף יחידות דיור באזור חיפה והקריות ועד אשקלון, כולל ירושלים.
- "הישראלים בפסיכוזה - קונים עוד ועוד דירות"
- מ' הבינוי: "רעיון המיסוי על דירות מטומטם"
- כחלון: נעלה ל-20-25% מס רכישה למשקיעים
"אני מתחייבת בשם המדינה - לא ישווקו יותר קרקעות לבניית יחידות דיור המצויות בתוכניות שאי אפשר לממש אותן", אמרה ל-ynet בכנס השנתי של התאחדות בוני הארץ (הקבלנים) המתקיים באילת, "לשם כך יש לנו את הדרכים לזהות את התשתיות הנדרשות עבור התוכניות הללו, ואנחנו מתקצבים אותן בהתאם". בכך מתייחסת שוורץ לבעייתיות הקיימת בקידום תוכניות בנייה למגורים ללא תכנון מתאים של תשתיות, כמו סלילת כבישים, הקמת מוסדות חינוך וציבור ועוד.
שוורץ נשאלה כיצד בכוונתה להתנהל השנה מול מאבק האינטרסים בין הרשויות המקומיות למדינה בכל הנוגע לבנייה למגורים. הכוונה היא לראשי ערים אשר מעדיפים לבנות מתחמי מסחר ומשרדים על פני דירות חדשות למגורים, בין היתר משום שכך יקבלו הכנסות גבוהות יותר מהארנונה. ואולם, בדרך זו הם מעכבים תוכניות בנייה ואינם מייצרים צפיפות עירונית גבוהה יותר.
על כך השיבה שוורץ כי "מדובר באגדה אורבנית". לטענת ראש מינהל התכנון, אין זה נכון לטעון שראשי הרשויות המקומיות אינם רוצים לבנות עוד יחידות דיור בתחומם. "הם יודעים שאם אין דם חדש - העיר מידרדרת", הסבירה, "ואנחנו רואים את זה. הפער בין הממשלה לרשויות הוא בתקציב, בכסף. רשות מקומית שהמדינה תספק לה את המחלף שהיא צריכה, את בתי הספר, את שדרוג תשתיות - תבנה דירות. אני לא ראיתי ראש עיר אחד שאמר לא כשהצענו לו לבנות".
שוורץ סיפקה את העיר מודיעין כדוגמא, וציינה כי עד שנת 2016 צפויות להיבנות בה כ-10,000 יחידות דיור חדשות. על הטענה שהוצגה מהקהל כי בפתח תקווה מעוכבת בנייה חדשה נוספת למגורים, השיבה: "כפי שאתם יודעים, בפתח תקווה יש הרבה מאוד קרקעות פרטיות, וכאן יש מעורבות נמוכה לממשלה". עם זאת, היא התייחסה לתוכניות הבנייה העתידיות של 12 אלף יחידות דיור בבסיס הצבאי במתחם סירקין, שאמור להתפנות במסגרת פינוי בסיסי צה"ל לנגב, ואמרה: "מתחם סירקין יקודם אם ראש העיר ירצה או לא. אנחנו נגמור לתכנן אותו תוך שנתיים".
"קרקעות פרטיות ייכנסו לותמ"ל"
את מדברת על אישורי תוכניות, אבל איך אפשר לקדם אותן אם הותמ"ל - המסלול החדש להאצת הבנייה למגורים - אינו מאפשר קידום של קרקעות פרטיות אלא רק קרקעות מדינה?
"זו טעות שלא הצלחנו להילחם בזה. עוד בתהליך חקיקת הוועדה הארצית לקידום מתחמים מועדפים לדיור, אמרתי שכדי לפתור את משבר הדיור אנחנו צריכים שותפים. לא קיבלו אז את העמדה הזו, אבל כשסוגרים את הדלת - נכנסים מהחלון. קרקע פרטית היא בהחלט פתרון ואסור להתעלם מכך, ואם נכניס קרקעות פרטיות לותמ"ל הן יהוו פתרון משלים וחשוב. אינני יודעת עוד באיזה אופן, אבל זה יקרה. ואנחנו גם נעמוד על כך שמי שייכנס לותמ"ל עם קרקע פרטית יבנה - ולא רק יהנה מאישור מהיר יותר לתוכנית". שוורץ ציינה כי מיום הקמת הותמ"ל אושרו 30 אלף יחידות דיור, והשאיפה של מינהל התכנון היא שעד סוף 2016 יאושרו עוד 60 אלף יחידות דיור.
ומה לגבי הזמן הארוך שמצריך אישור תוכניות פינוי-בינוי? הרי לצורך כך צריך לפנות לוועדה להתחדשות עירונית במשרד הבינוי ולוועדה המקומית לתכנון ולבנייה. התהליך הזה אפילו מייתר את הוד"לים (הוועדה הארצית לדיור לאומי שאמורה לזרז אישורי בנייה).
"בעיניי, החוק בישראל בנושא הזה לא מתאים לפרויקטים האלה. זה חוק בריטי שחשב על בנייה בשטחים חקלאיים ולא התייחס למורכבות של בנייה בשטח בנוי. היום חייבים התוכניות הללו חייבות לקבל התייחסות אחרת. הרי אין מספיק שטחים חומים ושטחי ציבור, ומה שקורה זה שאנחנו רוצים לרוץ - ויורים לעצמנו ברגל. כיום אנחנו כבר קובעים סטנדרטים אחרים לשטחים בנויים. למשל, מגרש בית ספר בעתיד יהיה קטן ב-2 מהנדרש כיום. אנחנו נבנה לגובה 4-5 קומות, לצד גני ילדים משולבים בבתי ספר. אנחנו מתואמים עם משרד הבינוי, ובמקום להסתכל על גודל מגרש, נסתכל על ציפוף".
שוורץ התבקשה להתייחס לסוגיית ההתחדשות העירונית, ונשאלה מדוע מינהל התכנון אינו מחייב ראשי רשויות מקומיות להוציא לפועל פרויקטים של תמ"א 38. "הממשלה לא יכולה להכריח", הבהירה, "זה גם לא נכון שזה יהיה כך - אנחנו לא היינו רוצים לחיות במדינה כזו. יש לנו כלים מוגבלים מול הרשויות ותכנון מרכזי ערים לוקח זמן". עם זאת, ציינה כי במסגרת תיקון 4 לתמ"א 38, בכוונת המינהל לנסות לאשר תוספת של 2.5 קומות גם בבניינים שאינם למגורים.
באשר להיעדר מיזמי תמ"א 38 בפריפריה, הודתה: "אנחנו שוברים את הראש ולא מצליחים למצוא פתרון - איך מייצרים כדאיות כלכלית בפריפריה לתמ"א 38. שם ראשי העיר רוצים אותה ואתם הקבלנים לא באים ובצדק, כי זה לא מספיק כדאי כלכלית. אני חושבת שאם נצליח לפצח את זה באמצעות הטבות מיסוי או סחר בזכויות בנייה - אולי אז נגיע למקום טוב יותר".
שוורץ התבקשה להתייחס למעבר הצפוי של מינהל התכנון ממשרד הפנים למשרד האוצר, במסגרת ההסכם הקואליציוני שנחתם בין מפלגת כולנו בראש שר האוצר הנכנס, משה כחלון, למפלגת הליכוד. "זה נחמד לעבור", אמרה שוורץ בחיוך, "זו הזדמנות - משרדי הממשלה הם כבדים ומעבר ממנף אותנו. זו הפעם הראשונה מאז תקופת בן גוריון שהמינהל לא כפוף למשרד הפנים. בזמנו הועבר המינהל למשרד היבנוי, ולאחר מכן הועבר למשרד הפנים ומאז נשאר שם. אני יכולה לנחש שזו לא תהיה הפעם האחרונה. אני חושבת שהמעבר יביא למינוף חיובי מאחר שהשר קשור ומחויב לדיור".
האם זה נכון לייצר עוד הרכבים לוועדות המחוזיות לצורך הקטנת העומס?
"אם משהו לא עובד טוב - אתם תפצלו אותו? תתנו לו להמשיך לעבוד? מערכת התכנון הניהולית היא לא היררכית. המבנה הבסיסי שלה הוא מבנה רב ראשי, דומה לתמנון והחברים בוועדות - לכל אחד יש שיקול דעת משלו. אסור לאף אחד להגיד לו איך לקדם מבחינת מקצועית את התוכניות. לא לשר, לא למנכ"ל ולא למנהל מינהל התכנון". לדברי שוורץ, הפתרון הוא "הקצבת תקופת כהונה לנוכחים: אחת לשנה שהשר האחראי יסתכל אם הנציג מתאים או לא מתאים. כל מי שנשאר בתפקיד ציבורי יותר מ-6 שנים מתחיל להתבלבל ולהשתכר מהכוח שלו".
בשנה החולפת לא הצלחתם לאשר את התיקונים לתוכנית המתאר הארצית (תמ"א 35). האם בקדנציה הזו תצליחו לתקן את התמ"א שטעתה בגדול?
"אני מניחה שלא נצליח, אבל יש לנו פתרונות אחרים. זו הייתה סטירת לחי שחטפנו, מרעננת. אנו באנו מתפיסת עולם שלמה שממנה אי אפשר לסטות. ביקשנו לתקן, אמרנו שאי אפשר לקבוע הכל ברמה הארצית ולכן צריך להשאיר מרחב גמישות, כי מלמעלה לא רואים השטח. המועצה הארצית גלגלה אותנו מכל המדרגות, שאמרה שבמערך הנדל"ן יש כל כך הרבה אי-ודאויות -הקווים של תמ"א 35 זו הוודאות. מה אנחנו כן מתכננים עם תמ"א 35? נכנענו לגישה של מועצה הארצית, נעשה סדרת תיקונים ונשאיר את הקווים הנוקשים אבל נרחיב בכל מקום שנחשוב צריך".
