עוד לא אבדה תקוותנו לשלום

בדיווחים בתקשורת על ההסכמים הקואליציוניים נמסר כי בקווי היסוד של הממשלה אין זכר לעובדה שקרוב לשבעים שנים אנו עסוקים במלחמות חוזרות ונשנות וחיים בישות שאין לה אח ורע בעולם - מדינה ללא גבולות מוכרים ומוסכמים. אין זכר לעובדה שאזרחי מדינת ישראל כמהים לשלום בינינו לבין שכנינו אף שחלקם מפוחד ממנו אולי יותר מאשר הפחד מן המלחמות הבאות.

עוד בערוץ הדעות של ynet

צדק בנוסח מצרים / עמר זכריא

צוהר של תקווה בחומת ההפרדה. ארכיון (צילום: AP)

יממה לפני השבעת הממשלה החדשה בראשות בנימין נתניהו פורסמו קווי היסוד ובראשם הצהרה כי הממשלה תקדם את התהליך המדיני ותחתור להסכם שלום עם הפלסטינים ועם כל שכנינו, תוך שמירת האינטרסים הביטחוניים, ההיסטוריים והלאומיים של ישראל. האם הממשלה הנוכחית אכן מתכוונת לכך או שהצהרה זו היא בבחינת "גזור והדבק" של הצהרות קודמות, שלא לוו במעשים לקידום המשא ומתן עם שכנינו?

האם הממשלה הנוכחית תצליח ליישם את כל התוכניות לרפורמות גדולות בכלכלה ובחברה מבלי שנתחיל לעשות שלום ולא רק לדבר עליו? האם אין חשש כבד שכל החלומות על הרפורמות הללו יתמוגגו חיש מהר לנוכח הגדלת תקציב הביטחון ותקציבים סקטוריאליים אחרים ולנוכח תחושת האפליה של אותן שכבות באוכלוסייה הנאלצות לשאת בעול הכבד של המסים והשירות הצבאי?

בהיעדר מעשים כנים בדרך להסכם שלום יועבר מסר לציבור כי אבדה תקוותנו לחיות כאן חיים נורמליים כעם חופשי בארצנו. עם שחי לנצח על חרבו אינו נהנה מתחושת החופש. עם שמוקף בחומות פנימיות וחיצוניות איננו עם חופשי בארצו. עם שחלקים מאוכלוסייתו חשים מופלים ומודרים איננו עם חופשי. אף אדם איננו מוכן לאבד את התקווה. כך גם עם.

ויקטור פרנקל, שחיפש משמעות לחייו גם במקום הכי שפל, אכזר וחשוך, כתב כי לאדם סגולה מיוחדת שאין הוא יכול להתקיים אלא אם הוא צופה אל העתיד. כלומר, יש בו תקווה. ואכן, גם ראש הממשלה בנימין נתניהו בדבריו בפני כנסת ישראל ב-27 באוקטובר 2014, זמן קצר לאחר סיום מלחמת צוק איתן, לא התעלם מהצורך בתקווה בהכריזו כי "שלום יושג רק במשא ומתן בין הצדדים וכל דרך אחרת רק תערער על היציבות, ישראל לא תאבד את התקווה לשלום אבל גם לא תיתפס לתקוות שווא".

גם משה כחלון, שר בכיר בממשלה החדשה, הצהיר לפני הבחירות כי "אני יוצא הליכוד, ליכוד אמיתי שיודע איך לעשות שלום, יודע לוותר על שטחים. ליכוד שמרן, אחראי. כשהיה צריך לעשות שלום עם הגדולה במדינות ערב עשה וכשהיה צריך לדבר דיבר. אני וחבריי לא נחמיץ שום הזדמנות לשלום".

אלפי נשים בארץ, מן הצפון ועד הדרום, אינן מוכנות לאבד את התקווה לחיים אחרים בארץ הזו והן יזכירו לראש הממשלה ולשריו את הצהרותיהם. אלפי נשים שמספרן הולך וגדל נחושות לתבוע מן הממשלה הזו ליזום מהלך מדיני ולא לשבת מנגד בחוסר מעש ולהמתין למלחמה הבאה, ששוב תגבה קורבנות, תלבה את השנאה ותרחיק מאיתנו את הביטחון הקיומי, החברתי והכלכלי שכה נחוץ לנו.

אלפי נשים אינן מוכנות ללדת ילדים ולהעלותם כקורבן עולה למלחמות שאינן מלחמות אין ברירה. זו הסיבה שביום השבעת הממשלה עמדו נציגות של תנועת "נשים עושות שלום" וקראו לממשלה ולכנסת לפעול למען הסכם מדיני עוד בקדנציה הנוכחית. אני וחברותיי לא רוצות לאבד את התקווה למעננו ולמען ילדינו ונכדינו. עוד לא אבדה תקוותנו!

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il