אלונה ירדה, כמה ליגות / פלג בשבת
הבעלים של הפועל ב"ש הוכיחה שנאמנות והצלחה לא חשובים לה. על הדרך היא פגעה במערכת היחסים שלה עם אלישע לוי ואיזי שרצקי. אז מה אם הקבוצה הפסידה 4:0 למכבי חיפה רגע לפני גמר הגביע. וגם: למה מגיעים פרחים לשי אבוטבול ותום אלמדון?
דווקא ביום כה דרמטי בתחתית, בואו נדבר על זאת שירדה הכי נמוך: אלונה ברקת. בשישי בערב נזכרה הבעלים של הפועל באר־שבע לספק את גרסתה לפרשת בכר, בפייסבוק של המועדון. הנה הציטוטים הנבחרים, וכמה שאלות שהם מעלים.
1. "החלטתי להודיע לאלישע לוי אם בכוונתי להאריך את העסקתו אחרי חצי הגמר"... חצי הגמר נערך ב־29 באפריל. מאז חלפו בדיוק שבועיים. למה חיכית עם ההודעה? מה עוד שדווקא באותו חצי גמר אלישע הוביל את הקבוצה עם שביעייה לגמר.
2. "ביום ראשון אחרי קבלת ההחלטה, החלטתי להיפגש עם אלישע ביום חמישי, לאחר אירוע החינה של בתו, כדי להודיע לו על החלטתי ולתאם את מועד פרסום ההודעה – תוך כוונה שתצא אחרי הגמר". למה? מה הקשר לחתונת הבת? אהה, במקום לבאס אותו ביום חגו, ניתן לו לחיות באשליות. נשמה, האלונה הזאת. בינתיים היא תרקוד על שתי חתונות, ורק אחרי זה שהמחותן אלישע יתחיל לחפש קבוצה.
3. "באותו שבוע קיבלתי פנייה מסוכנו של בכר, שאמר לי כי יש לברק אופציה להשתחרר מקריית־שמונה במקרה ויש לו אפשרות להגיע למועדון גדול". כאן כדאי להתמקד בשלוש מילים. שתי הראשונות הן "באותו שבוע". מעניין, בהתחלה אלונה נקבה בדיוק ביום בו החליטה להיפרד מאלישע (ראשון) וביום שבו החליטה להיפגש איתו (חמישי). רק את יום קבלת השיחה מסוכנו של בכר היא שכחה.
והמילה החשובה השלישית היא כמובן "במקרה". מוזר, למרות שאלונה עדיין לא פירסמה שהיא מעוניינת להחליף מאמן, לסוכנו של בכר נודע - במקרה, ממש בפוקס - שאופציית באר־שבע פתוחה.
4. "הדבר הראשון שעשיתי היה לפנות לשרצקי. איזי ביקש יומיים לחשוב, ואמרתי לו שייקח את הזמן, כי לא אקיים כל פנייה לברק לפני גמר הגביע וללא אישור"... ואז בא שרצקי והוסיף פרט אחד שאלונה לא סיפרה לו: שהיא קיבלה אוקיי מצדו של בכר. אבל נניח שברקת נהגה בתמימות. מה עם הרגישות והלויאליות כלפי המאמן שעבדת איתו שלוש שנים? אותו אפשר כמובן למרוח עם חינה, העיקר שיביא גביע.
5. "ביום רביעי איזי הודיע לי שהחליט לפטר את ברק בתגובה לכך שניהל מגעים מאחורי גבו... המומה ומופתעת ביקשתי לחכות עד אחרי הגמר, אבל איזי הסכים לדחות את הפרסום רק עד ליום חמישי". את המומה ומופתעת? אז מה יגיד המאמן הנאמן שלך, כשיתברר לו שגילגלת עיניים וניהלת שיחות מאחורי גבו?
באר־שבע חטפה אתמול רביעייה, עכשיו יש לה גמר גביע על הראש. לברקת מותר כמובן לעשות מה שהיא רוצה בכספו של בעלה, אבל תרבות הניהול שלה (זוכרים את פרשת אג'ידה ופאיוביץ'?) מתאימה לליגה הכי נמוכה שיש.
צל"ש לאבוטובול ולהרוש
את המשחק של הפועל חיפה לא ראיתי, אבל ברור שנתניה לא פתחה רגליים ובטח לא אריאל הרוש, ועל זה מגיע להם צל"ש. את הפועל ת"א ראיתי, ולא התפעמתי מרוח הלחימה, פרט לשחקן אחד: שי אבוטבול נתן את הנשמה, ירד לגליצ'ים וגם כבש.
אז יסלחו לי יואב כץ, טל בנין והשחקנים, אתם לא נשארתם בכוחות עצמכם. את הפרחים תשלחו לאבוטבול. ולאלמדון.
לפנייה לכתב/ת 
