חסמו כביש והפגינו בדימונה: "אנחנו פיונים במשחק"
זעקת הדרום. כ-2,000 בני אדם הפגינו בדימונה במחאה על גל הפיטורים וחוסמים את כביש 25. ראש העיר דימונה ל-ynet: "נתניהו דיבר איתי, היו בחירות וכיל זה מפעל פרטי". חברי כנסת מהמחנה הציוני הגיעו להביע תמיכה. עובד: "זה יכול להיפתר בשנייה אחת אם הממשלה הייתה מתערבת"
ראש העיר דימונה בני ביטון שוחח הבוקר (יום א') עם ynet רגע לפני ההפגנה הגדולה בעירו שבה השתתפו 2,000 בני אדם, ובבוקר שבו התחילה השביתה בדימונה, ערד וירוחם. ביטון אמר כי הוא אופטימי לקראת פגישתו היום עם ראש הממשלה בנימין נתניהו. כשנשאל מדוע רק לאחר יותר מ-100 ימים של משבר הזמין אותו נתניהו, אמר: "כשראש הממשלה מזמין לא מסרבים. עם כל הכבוד, הייתה מערכת בחירות, הייתה הרכבת הממשלה. ואחרי הכול זה מפעל פרטי". המפגינים אף חסמו את כביש 25. ynet העביר את ההפגנה בשידור חי.
על ההפגנה אמר ביטון: "זו הפגנת הזדהות. כולם יגיעו, חברי כנסת, אנשי ציבור. והדבר הכי חשוב זה שראש הממשלה דיבר איתי, נכנס לעובי הקורה והנחה את שר האוצר משה כחלון. הוא דיבר איתי הבוקר ואני אופטימי שהמשבר הזה עומד להסתיים".
ביטון הוסיף ואמר: "אני באמת מאמין שעכשיו, כשנגמרה מערכת השטויות וכל העניינים, שגם ראש הממשלה, וגם שר האוצר וגם השר אריה דרעי וגם שר הפנים, ייכנסו בעובי הקורה. והנה אני אומר לך, אחר הצהריים יש לי פגישה שזימן ראש הממשלה יחד עם כל הגורמים הרלוונטיים הקשורים במאבק. יהיו נציגי ההסתדרות, ועדי העובדים ואנוכי".
ראש העיר הוסיף ואמר: "הייתי בטוח שאתמול יגיעו לאיזשהו פתרון, אבל הם התכווצו. לא נשארו הרבה דברים. אני מקווה שהדברים ייפתרו היום או מחר". לדבריו, "בניגוד למה שכותבים, הייתה תמיכה אדירה, ולא ייאוש ובלגן.
"ראש הממשלה דיבר איתי כל השבוע. נתנו לו להרכיב את הממשלה. אחרי חצי שעה הוא הרים אליי טלפון ואמר לי 'נגמר'". כשנשאל מדוע בכל זאת לשבות, אמר: "עד שזה לא נפתר זה לא נפתר. הבאנו את הנושא למודעות".
יו"ר המחנה הציוני ח"כ יצחק הרצוג אמר בדימונה כי "דימונה היא כמשל לכל מה שקורה בנגב ואין התייחסות. היום בוטלה ישיבת ממשלה, כאן היו צריכים לקיים אותה. כל הנגב מתגייס יחד ודורש שינוי בסדרי העדיפויות. בשנים האחרונות ירדה מצבת העובדים הישראלים בחו"ל לפחות מ-5,000 עובדים. משאבי הטבע שייכים לכולנו, ואנחנו רוצים לראות אלפי עובדים חזרה בכיל. אני יודע שתושבים רבים בנגב ובדימונה לא הצביעו עבורי, אבל אני מאמין בדרכו של מנחם בגין שנלחם עבור כולם. אנחנו פה לדרוש צדק חברתי אמיתי והוא מתחיל בדימונה".
הרצוג אמר עוד כי "נתניהו זרק מיליארדים כדי להקים את מפעל ההישרדות שלו בירושלים. מפעל שיש בו רק 61 עובדים אבל לכל אחד מהם הוא חילק 20 מיליון שקלים. המפעל הזה מוקם בזמן שכאן בדימונה ובערים השכנות נסגרו 25 מפעלים בעשור האחרון ואלפי פועלים פוטרו ונזרקו לרחוב. אתם לא מבקשים ולא דורשים מיליונים. כל מה שאתם מבקשים זה לחיות בכבוד במדינת ישראל, שהילדים שלכם לא יהיו רעבים, שתוכלו להסתכל להם בעיניים בלי להתבייש".
ח"כ מיקי זוהר מהליכוד הגיע אף הוא לדימונה והביע הסתייגות מדברי חברי הכנסת מהאופוזיציה. לדבריו, "הגיעו לכאן חברי הכנסת מהאופוזיציה שניסו בעיקר לעשות רעש ולתפוס כותרות. אבל חבר'ה, אל תתבלבלו, מי שיסייע לעובדי כיל וברום היא ממשלת הליכוד והעומד בראשה בנימין נתניהו. חייבים לסיים את הסאגה הזו בהקדם האפשרי למען תושבי הנגב".
רחל בר נתן (37), עובדת במפעלי ים המלח זה 11 שנה, השתתפה אף היא בהפגנה. "זה עצוב שהגענו למצב הזה. כל השנים שאני במפעל לא נתקלתי בדבר כזה. יש שם משפחתיות והדדיות. כולם עבדו יחד, ההנהלה והעובדים. בשנתיים האחרונות דברים השתנו. זה הלך לכיוון לא טוב. נאלצנו להצטמצם בהוצאות. מדברים עם הבנקים ולוקחים הלוואות. מנסים לשרוד. הוצאתי את הילד מהפעוטון כי אין ברירה, הוא איתי. אנחנו מקווים שזה ייגמר בטוב. לא פשוט להיות בבית".
יו"ר ועד עובדי מפעלי ים המלח, ארמונד לנקרי, הביע מחאה חריפה נגד הליכוד. לדבריו, "קשה לי לתמוך במפלגה שלא רואה את הנגב כחלק ממדינת ישראל. קשה לי לתמוך במפלגה שלא מעניין אותה אוצרות הטבע של המדינה, לכן אני מתכוון לעזוב את הליכוד".
"הסוגיה יכולה הייתה להיפתר בשנייה"
מי שפחות אופטימי הבוקר הוא צביקה גלרון (65) עובד מפעלי ים המלח, שאמר: "יש פה אנשים כמוני שמועמדים לפיטורים וחשים שמפעל החיים שלהם קורס. נתנו למפעל את נשמתנו במשך 30 שנה, חינכתי עובדים למוטיבציה ואחרי כל השנים האלה אני מוצא מכתב פיטורים על הדלת. העובדים שלי הם אנשים מסורים בשנות ה-50 לחייהם ואיש לא מסביר להם מדוע הם מפוטרים. החברה רוצה לשלוח חלק גדול מהעובדים הביתה פשוט כדי להרוויח יותר ולהפוך את העובדים לעובדי קבלן חסרי הגנה".
רוני, עובד תרכובות ברום, אמר: "אנחנו רק פיונים במשחק הזה, הסוגיה הזו יכולה הייתה להיפתר בשנייה אחת אם הממשלה הייתה מתערבת, אבל היא מחפשת כותרות על חשבון העובדים. אנחנו לא רוצים להיות נתמכי סעד, ההנהלה פשוט מתנהגת בצורה חזירית ולאיש לא אכפת".
דרור זווילי (29), אף הוא עובד תרכובות ברום, אמר: "ההנהלה רוצה לשבור את העובד המאורגן ולא מעניין אותה כלום. הם רוצים לייצר תקדים של פיטורי עובד מאורגן כך שיוכלו לפטר עוד ועוד עד שכולנו נהפוך לעובדי קבלן. כך גם רוצה ראש הממשלה, שלא סייע לנו. אם היה ראש ממשלה אחר היו מפעילים את מניית הזהב מזמן. אני לא מאמין שהשביתה הזאת בדרך לפתרון".
מכיל נמסר בתגובה כי "כיל היא עמוד השדרה הכלכלי של הנגב: היא משקיעה 1.5 מיליארד שקל כל שנה - יותר מכל חברה אחרת בישראל. היא המעסיק הגדול ביותר בנגב, המעסיקה באופן ישיר ועקיף כ-30 אלף משפחות מתוכם כ-50% מהמשפחות בדימונה. כיל נמצאת בימים האחרונים במשא ומתן מואץ מול ההסתדרות והעובדים במטרה להוביל תוכנית התייעלות נדרשת שתבטיח את קיומם של המפעלים בשנים הבאות. המשא ומתן מתנהל מתוך כוונה אמיתית של הצדדים להגיע להסכמה בימים הקרובים".
הרעה במצב התעסוקה בדרום
אלפים מתושבי הדרום השתתפו בהפגנות במחאה על הפיטורים הצפויים בחברת כימיקלים לישראל (כיל) ומצב התעסוקה הרעוע באזור. עיריית דימונה השביתה את שירותיה וכך גם מערכת החינוך בעיר בכיתות ז' עד י"ב. בערד ובירוחם הצטרפו העיריות לשביתה, אולם מערכת החינוך בשתי הערים פעלה כסדרה.
מנתוני הלמ"ס עולה כי בשנה שעברה חלה הרעה במצב התעסוקה בדרום, שהביאה להתרחבות הפער עם שאר חלקי הארץ. לפי הנתונים, בזמן שבכל הארץ נרשמה עלייה של כחצי אחוז בשיעור התעסוקה וירידה של 0.3% בשיעור האבטלה, באזור הדרום ירדו שירותי התעסוקה ב-0.6% ושיעור האבטלה נותר כשהיה.
ראשי ערי הדרום מתריעים כי תוכנית הפיטורים בכימיקלים לישראל עלולה להשליך בטווח הרחוק על התעסוקה בכל הדרום, שכן הקבוצה נחשבת למעסיק המרכזי בנגב. אבל גם אם תימצא לבסוף פשרה בנושא והפיטורים יימנעו - בחינת מצב התעסוקה בדרום מגלה היחלשות מתמדת של התעשייה, אל מול עלייה בהיצע של משרות בתחומים כלליים, שאינם דורשים הכשרה מיוחדת ומאופיינים בשכר נמוך. המשמעות היא כי לתושבים רבים באזור אין אלטרנטיבות של ממש אם יאבדו את מקור פרנסתם.
| שנה | שיעור התעסוקה – כל הארץ | שיעור האבטלה – כל הארץ | שיעור התעסוקה – מחוז דרום | שיעור האבטלה – מחוז דרום |
| 2005 | 55.2% | 9% | 53.2% | 10.8% |
| 2006 | 55.6% | 8.4% | 53.3% | 10.5% |
| 2007 | 56.3% | 7.3% | 53.2% | 8.4% |
| 2008 | 56.5% | 6.1% | 53.8% | 6.9% |
| 2009 | 56.6% | 7.6% | 54% | 7.9% |
| 2010 | 57.3% | 6.6% | 54.6% | 7.5% |
| 2011 | 57.4% | 5.6% | 54.8% | 6.4% |
| 2012* | 63.6% | 6.9% | 61.3% | 7.3% |
| 2013* | 63.7% | 6.2% | 62.2% | 6.9% |
| 2014* | 64.2% | 5.9% | 61.6% | 6.9% |
מאיר בביוף, יו"ר מרחב דרום בהסתדרות באזור הנגב הצפוני, סיפר כי סלע המחלוקת נכון לעכשיו נוגע לכ-110 מפוטרים. בהסתדרות ובוועד חוששים כי אם אלו ייצאו לדרך - זו תהיה רק ההתחלה, אבל הוא נשמע אופטימי. "אנחנו במשא ומתן אינטנסיבי ועושים מאמץ אמיתי. לראשונה יש אווירה שקורה משהו. הגענו לקצה הדרך – בית הדין יכריע בנושא בתחילת השבוע ושני הצדדים מבינים שהכרעה כזו אינה טובה להם".
"אם חס וחלילה יבוצעו הפיטורים, מדובר בעובדים שאין להם תקווה ועתיד", הוסיף. "זו הידרדרות שלא תיפסק. המטרה כעת היא לחזור לחיות יחד לאחר 3.5 חודשי שביתה ונזקים של עשרות אם לא מאות מיליוני דולרים לכלכלת הנגב. אם נצליח לפתור את המשבר הזה - זו בהחלט בשורה אופטימית לתושבי האזור".
לפנייה לכתב/ת 
