המדינה נותנת ביטוח בריאות; ישראלים מעדיפים לשלם בפרטי

אזרחי ישראל זכאים לביטוח בריאות ממלכתי, אבל למרות זאת מעדיפים את הטיפול הפרטי. נתוני משרד הבריאות מראים שבעשרים שנה האחרונות חלה עלייה משמעותית באשפוזים ובניתוחים שמבוצעים ברפואה הפרטית.

שני מחקרים שונים שהוצגו בשבוע שעבר על ידי נציגי משרד הבריאות הראו את המגמה המדאיגה. לפי מחקר אחד, מספר המבוטחים בישראל בגילאי 65 ומעלה עלה ב-48 אחוז בין השנים 1997 ל-2013, אך למרות זאת, במרוצת השנים חלה ירידה של 12 אחוז בשיעור האשפוז בבתי החולים הציבוריים.

מדובר למעשה בעלייה משמעותית באשפוזים ברפואה הפרטית, כאשר המבוטחים במכבי שירותי בריאות מגיעים יותר מכל למוסדות הפרטיים.

עוד על ביטוחי בריאות:

ביטוח בריאות פרטי: מה שצריך לדעת לפני שחותמים

פרטי או קבוצתי: איזה ביטוח בריאות עדיף?

גרמן נגד חברות הביטוח: "מרוויחות על גב הציבור"

הציבור מצביע ברגליים

בשנת 2013, מבוטחים במכבי שירותי בריאות היוו 81 אחוז מהמאושפזים בגילאי 65 ומעלה בבתי חולים פרטיים, לעומת 74 אחוז ב-2007. בבתי החולים הציבוריים, הנתון עלה מ-13 אחוז ב-2007 ל-16 אחוז בלבד ב-2013.

המסקנה של החוקרים היא שהעלייה נובעת מכך שהאזרחים מחזיקים יותר ויותר בביטוחים משלימים ופרטיים. אם ב-1995, הביטוחים הפרטיים היו רק שני אחוז מההוצאה הלאומית לבריאות, הרי שב-2013 הם כבר הגיעו ל-11 אחוז.

במחקר נוסף התברר שבמערכת הפרטית חלה עלייה גם בשיעור הניתוחים האלקטיביים, כלומר, שמתוכננים מראש ושאינם דחופים. מדובר בניתוחים שלחולה יש מספיק זמן לשקול היכן הוא רוצה לעבור את הניתוח.

החוקרות בדקו שבעה סוגי ניתוחים: השתלת ברך, השתלת ירך, ניתוחי עמוד שדרה, הסרת בלוטת התריס, כריתת שקדים, כריתת כיס מרה וכריתת ערמונית. הבדיקה לא כללה את בתי החולים הדסה ושערי צדק, מכיוון שקיימת בתוכם גם רפואה פרטית.

בעוד שבבתי החולים הממשלתיים ושל שירותי בריאות כללית, שיעור הניתוחים האלקטיביים נשאר דומה בין השנים 2007 ל-2013, הרי שבבתי החולים הפרטיים חלה עלייה משמעותית מ-115 למאה אלף ל-175 למאה אלף.

בממשלתיים חלה עלייה קלה מ-90 ל-100 למאה אלף, ובכללית ירידה מ-85 ל-70 למאה אלף. גם כאן, המסקנות הן שהדבר נגרם עקב העלייה בביטוחים הפרטיים.

להחזיר לציבור את האמון במער' הציבורית

ועדת גרמן לחיזוק הרפואה הציבורית ניסתה לבצע רפורמה בנושא, על מנת להקטין את השימוש באותם ביטוחים כדי לחזק את המערכת הציבורית, אך המלצותיה לא הגיעו לכדי מימוש.

"ותר ויותר נתונים מעידים כי הופר האיזון הראוי בין רפואה פרטית לציבורית. הרפואה הפרטית רוכבת ומתבססת על גבה של הציבורית ופוגעת בה. נתונים שהצטברו בידי ועדת גרמן העידו כי שוק הביטוחים המשלימים והמסחריים התפתח כמעט ללא שליטה וגרמה להשפעה שלילית על מערכת הבריאות הישראלית.

לאור זאת, הבנו שכל ניסיון לחזק את המערכת מחייב הסדרה של שוק הביטוחים. חשוב להדגיש שחיזוק הרפואה הציבורית עוברת דרך השבת האמון של הציבור ביכולותיה ואיכויותיה", אומר עו"ד עדי ניב-יגודה שהיה חבר בוועדת גרמן.

הנתונים פורסמו בכנס המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות שהתקיים ביום רביעי בשבוע שעבר לרגל עשרים שנה לחקיקת חוק ביטוח בריאות ממלכתי.