הרב לוינגר נטמן בחברון: "קשה הפרידה ממך"
1,000 בני אדם ליוו את אבי היישוב היהודי בחברון בדרכו האחרונה. הנשיא ריבלין ספד: "מעולם לא הטלת ספק שרק בסיס איתן של ההתיישבות בקריית ארבע היא חברון, יובילו אותנו לחיזוקנו בארץ ישראל"
בבית העלמין העתיק בחברון הובא בצהריים (יום א') למנוחות הרב משה לוינגר, אבי היישוב היהודי בחברון, שהלך אתמול לעולמו בגיל 80. לוינגר, מראשי תנועת גוש אמונים וממנהיגי תנועת ההתיישבות, סבל בשנים האחרונות ממחלה קשה. "קשה עלינו הפרידה ממך", אמר נשיא המדינה ראובן ריבלין בדברי ההספד שלו.
מסע ההלוויה של לוינגר יצא ממערת המכפלה, שם נישאו ההספדים. את הרב ליוו בדרכו האחרונה 1,000 בני אדם, בהם בני משפחתו, חבריו ומוקיריו ובכללם הרבנים חיים דרוקמן ודב ליאור וכן חברי כנסת ורבנים מהציונות הדתית. הנשיא ריבלין אמר כי "רבי משה היקר, פרצת לתודעת הרבים בליל הסדר המפורסם של תושבי חברון, והכרתי אותך כמשפחה ירושלמית יקית שלא גרה רחוק מאיתנו על גבול רחביה. גדלת בבית עם עומק תורני נדיר לתורה ונודע לצד שמירת התורה קלה כחמורה".
הנשיא אמר עוד כי "אומרים שלא היית איש של קונצנזוס - וזה נכון, ולעולם לא זלזלת במאמץ לצרף אליך עוד אנשים. התווכחת, וגם כעסת, והיית חריף, תקיף ובוטה בדבריך, ויחד עם זאת לא חיפשת פשרה ומעולם לא הטלת ספק שרק בסיס איתן של ההתיישבות בקריית ארבע היא חברון, יוביל אותנו לחיזוקנו בארץ ישראל".
הרב דרוקמן אמר: "יש מי שסופדים אותו בביתו ויש מי שהציבור סופד אותו. אתה היית כל כולך לטובת הכלל. דאגת לביתך? לא, דאגת לעם ישראל ולארץ ישראל. מה אדם אחד יכול לעשות? ואתה הפעלת ציבור שלם. זכינו היום ביום ירושלים במתנת שמיים אדירה. בלעדיך המקומות האלה חברון וירושלים לא היו שייכים לעם ישראל. בזכותך המקומות האלה יושבו מחדש ועשית זאת בגדולתך ובעקשנותך שלא ויתרת. נמשיך את דרכך בבניית ארץ ישראל".
אפרים לוינגר, בנו של הרב המנוח, אמר בדברי ההספד כי "היית לנו אבא גיבור וצדקתך עומדת לך לעד. מאז שהייתי ילד ראיתי בך את כל התכונות ומאגר שלם של שני דורות והייתה לי הזכות
ללמוד את משמעות החיים, ואמרת לי 'ענווה ועוד ענווה' ותמיד לטובת הכלל, ואהבת התורה ומתוך כך אהבת התורה והארץ. נכדיך שהתייעצו איתך גם בחיים חזרו מאושרים ותמיד דאגת לכבודה של אימא וביקשת שלא נכעיס אותה".
מלאכי לוינגר, ראש מועצת קריית ארבע-חברון, ספד אף הוא לאביו: "למרות שהיית נראה עסוק רק בעם ישראל, תמיד היית גם אבא שדאג לחינוך הילדים, למשפחה ולאימא ולכולנו. אני זוכר כמה היית מתרגש שדיברת על הרב קוק שזכית להיות מבית מדרשו. תמיד היית איש אמת והיית מסור לשליחותך ללא שעות וגבולות, אתה לבדך פורץ ומושך את כולם אחריך האמת והאידיאולוגיה ב-DNA שלך. ניסו לפגוע בך ולעשות לך רצח אופי אך ידעת לתת כבוד לחולקים עליך כולל שכנינו הערבים אך בשום שלב לא ויתרת".
הרב לוינגר גדל בירושלים, שירת בנח"ל מוצנח, למד בישיבת מרכז הרב בירושלים ובכפר הרא"ה ושימש כרב בקיבוץ לביא בגליל התחתון. כמו כן שימש כרב במושב נחלים שליד פתח תקווה.
בערב חג הפסח תשכ"ח (1968) התכנסה קבוצה של משפחות דתיות (מתנחלי חברון), ובראשם הרב משה לוינגר, במלון "פארק" בחברון, בסיוע כמה משרי ממשלת ישראל, ערכה בו את "סדר ליל פסח" ונשארה להתגורר בו. הגרעין הזה בחברון, שעלה לקרקע חודשים אחדים לאחר מלחמת ששת הימים, הפיח רוח חיה בכל מפעל ההתיישבות.
הוא שימש כיושב ראש המזכירות וב-1972 עבר להתגורר עם משפחתו בקריית ארבע וכיהן כראש המִנהלת שלעתיד הפכה למועצה. לוינגר היה גם בין יוזמי העלייה לתחנת הרכבת בסבסטיה ב-1975. כששר הביטחון דאז, שמעון פרס, דרש מהמתנחלים לפנות את המקום, קבע הרב לוינגר כי "אין על מה לדבר" וקרא "אחים לקרוע קריעה". הרב צולם אז יחד עם ח"כ לשעבר חנן פורת ז"ל על כתפי המתנחלים.